Page 9 - מגזין הטכניון

π
‰ Ë Ï Â ˜ Ù † Ï ˘ † ‰ ¯ Â Ù È Ò
Ì È ‰ Ó † „ Â Ó Ï Ï
דבק הינו מצרך חיוני בחיי היום-יום, בתעשייה
ובתחומים רבים אחרים. בעולם הרפואה, לעומת
זאת, השימוש בדבק מוגבל למדי, ואחת הסיבות
לכך היא רגישותו של הגוף לרעלים. כדי שדבק
יוכל לשמש לצרכים רפואיים עליו להיות בלתי
רעיל, וכמו כן להתאים לרקמה הרלוונטית. סיבה
חשובה אף יותר היא שקשה ליישם דבקים באופן
אפקטיבי על משטחים רטובים. לכן מגוון הדבקים
הרפואיים המותאמים לשימוש בזמן ניתוחים
באברים פנימיים - כאשר סביבת הניתוח רטובה
מדם ומנוזלים אחרים - מצומצם מאוד.
פרופסור חבצלת ביאנקו-פלד, שהצטרפה לסגל
הפקולטה בשנת 9991, עוסקת בתחום הזה כבר
שש שנים. נקודת המוצא במחקר שלה, שהחל
כשיתוף פעולה עם חוקרים מאירופה ומארה"ב
ונמשך עד היום בטכניון, היא שהטבע יכול לספק
לנו תשובות, או לפחות רמזים לפיתרון, גם בתחום
הזה. "אצות, למשל, מצליחות להיאחז בסלע לאורך
זמן למרות חשיפתן לתנאים קשים מאוד - מים
מלוחים, זרימה, קרינת שמש ועוד."
במחקר האמור בוחנת פרופסור ביאנקו-פלד את
תכונותיו של אותו דבק המצמיד את האצות לסלע,
ואת האפשרות לבצע ביו-מימטיקה שלו: לשחזר
אותו, או לפחות את תכונותיו הנחוצות לנו, בתנאי
מעבדה. "הצלחנו להבין איך בנוי החומר הזה ברמה
הננו-מטרית. סוד הקסם של 'דבק האצות' הוא
השילוב של שני חומרים שונים - האחד הוא חומר
בעל חוזק מכני ניכר, והשני הוא דבק חזק המסוגל
להיצמד גם למשטח ההצמדה )הסלע, לצורך העניין(
וגם לחומר האחר. התוצאה היא חומר ננו-מרוכב,
המורכב משני רכיבים שהממשק ביניהם חזק."
פרופסור ביאנקו-פלד וחוקרים במעבדתה הצליחו
לפתח דבק מלאכותי ה"עובד" גם על משטחים
רטובים, והפיתוח הוביל לפטנט. לפני כשנה הוחלט
ב"מכון אלפרד מאן למדעי החיים" בטכניון לאמץ
את המחקר הזה כאחד משלושת המחקרים
הראשונים שלוקח המכון תחת חסותו.
Ô‡Ó†ÔÂÎÓÓ†ÚÂÈÒ
"אנחנו, כמדענים באקדמיה, נתונים במילכוד
מסוים: מצד אחד, הייעוד שלנו הוא מחקר בסיסי;
מצד שני, התקציבים הולכים ומצטמצמים, והתלות
שלנו במקורות מימון חוץ-ממשלתיים הולכת
וגדלה. מיסחור של המצאות שפותחו באקדמיה
עשוי לשפר את מצבן הכספי של האוניברסיטאות,
אבל גם לתעשייה - שהיא מקור המימון העיקרי
למיסחור כזה - יש אינטרסים משלה, ואלה לא
תמיד תומכים במחקר ארוך טווח. מרבית הגופים
בתעשייה רוצים מחקרים קצרים וזולים, ומחקרים
מדעיים בסיסיים אינם כאלה. כאן נכנס מכון מאן
כגורם חיוני, שבו חוברת ראייה עסקית להבנה
שמחקר רציני זקוק לאורך נשימה. חשוב לציין
שהמכון מסייע לי לא רק בהיבט המימוני, אלא
גם בייעוץ עסקי בעניינים הקשורים למיסחור,
בסיוע בהיבטים שונים במחקר עצמו, ועוד. זוהי
עזרה עצומה."
לאחר שסיימה תואר ראשון ושני בטכניון, ועבדה
כמה שנים בחיפה כימיקלים, שבה חבצלת
ביאנקו-פלד ללימודי דוקטורט בטכניון, בהנחיית
הפרופסורים יכין כהן ומשה נרקיס. לאחר מכן
יצאה לפוסט-דוקטורט במינסוטה, ואחריו הצטרפה
לסגל הפקולטה. כיום היא מתמקדת בתחום
הפולימרים, בדגש על יישומים רפואיים כגון שחרור
מבוקר של תרופות והנדסת רקמות. "אף כי לרבים
ממחקרי ישנה מוטיבציה מעשית, ככלל אני
מתנגדת לאבחנה בין מדע בסיסי למחקר יישומי.
אני מאמינה באמירתו של לואי פסטר, לפיה מדע
יישומי אינו קיים כלל ועיקר. קיים רק יישום של
מדע, שהוא עניין פשוט לאלו המבינים היטב את
התיאוריה הרלוונטית. במילים אחרות, תפקידנו
לעסוק במדע בסיסי, ואם נעשה את זה טוב, הדרך
להפיכת הממצאים למוצרים תתקצר."
"המשימה: מדע בסיסי." פרופסור חבצלת ביאנקו
פלד עם רונית ביטון ואילנית גולדגרבר, משתלמות
בקבוצת המחקר שלה