Page 10 - מגזין הטכניון

±∞
Û Â ˜ ˘ ‰ † · ‰ Ê ‰
"הזהב השקוף" - זהו אחד מכינוייו של הנוזל השכיח
ביותר בחיינו, המים. "הנפט הבא" - כך מגדיר הבנק
העולמי את המים, ולא בכדי; שכן מנקודת ראות
כלכלית מדובר באחד השווקים המובילים בעולם:
שוק המים, הצומח בקצב מרשים של כ-%8, מגלגל
כ-004 מיליארד דולר בשנה.
נקודת הראות האנושית כואבת הרבה יותר, כמובן:
לכמיליארד וחצי בני-אדם אין גישה למים נקיים,
ומדי שנה מתים מעל 2 מיליון איש משתיית מים
מזוהמים - ורובם המכריע )%09( הם ילדים מתחת
לגיל חמש.
‰ÙȯÁÓ†˙Îω†‰˜ÂˆÓ
למרות העובדה שמים הם החומר המכסה את
מרבית כדור הארץ, יותר מ-%99 מן המים אינם
ראויים לשתייה. זיהום המים, גידול האוכלוסין
והתפתחותן של החקלאות והתעשייה הם הגורמים
המרכזיים להחרפה המתמדת במצוקת המים
הובע חשש Red Herring העולמית. בכתב העת
שמצוקת המים, שהיא הסיבה המרכזית למאות
סכסוכים מקומיים ברחבי העולם, עשויה להוביל
למלחמות בקנה מידה גדול יותר.
מדינת ישראל נחשבת לחלוצה בתחום המים - לא
במקורות המים הטבעיים, כמובן, אלא בתחום
הטכנולוגי: בהתפלה )מתקן ההתפלה באשקלון הוא
הגדול בעולם(, בטכנולוגיות השקיה )חברת "נטפים"
לדוגמה( ובהשבת מי שופכין )מפעל השפד"ן(.
È˙Ï˘ÓӆȷȂ†˘Â¯„
(, איש הפקולטהSemiatפרופסור רפי סמיט )
להנדסה כימית וראש מכון גרנד למחקר המים
בטכניון, מאמין שכדי להמשיך ולהגדיל את חלקה
של ישראל בתחום המים דרוש שיתוף פעולה בין
האקדמיה לתעשייה, וגיבוי ממשלתי שאינו קיים
כיום. פרופסור סמיט, מומחה מוביל בתחום
ההתפלה, מעריך כי למרות ההתקדמות הרבה
שהושגה בתחום ההתפלה הדרך עוד ארוכה.
"יש צורך במתקני התפלה נוספים ובשיפור תהליכי
מיחזור הקולחים, ויש לטפל במים מזוהמים מסיבות
שונות."
"איכות המים המותפלים גבוהה מזו של מי הברז
שאנחנו שותים כיום," אומר פרופסור סמיט. "אלה
מים כמעט מזוקקים. אין בהם מלחים וחשוב מכך
- הם אינם מכילים וירוסים וחיידקים. תהליך התפלת
מי ים אינו צורך הרבה אנרגיה, בניגוד לפירסומים
השונים. צריכת האנרגיה בהתפלת מ"ק אחד ממי-ים
שקולה כנגד נסיעה של 2-7 ק"מ ברכב פרטי )תלוי
בסוג( או לחלופין פחות משעה וחצי הפעלה של
מזגן אוויר לחדר בודד.
החלק השקול של מים מותפלים בצריכת האנרגיה
של משפחה בינונית הוא קטן מ-%5 מסך כל צריכת
האנרגיה.
"כדי להמשיך בהוזלת עלויות ההתפלה הן מבחינה
אנרגטית והן מבחינת הציוד הדרוש, דרושה עבודת
מחקר ממושכת. עבודה ארוכת-טווח כזו מותנית
בשיתוף פעולה עם התעשייה, אבל גם בתמיכה
ממשלתית שכמעט אינה קיימת כיום."
‰ÙÈÚ†˙ÂÏÈÚÙ
פרופסור סמיט, בוגר הפקולטה להנדסה כימית
בטכניון, סיים דוקטורט בטכניון ויצא
לפוסט-דוקטורט בטקסס. לאחר מכן עבד בחברת
תמ"י-כי"ל, וב-9891 חזר לטכניון כאיש סגל. "המטרה
שלי היתה למשוך לטכניון פעילויות משותפות עם
התעשייה, שכן שיתוף הפעולה הזה נראה לי תמיד
חיוני להתקדמות מחקרית ותעשייתית במדינת
ישראל. כשפרופסור אורי שמיר החל בהקמתו של
מכון גרנד למחקר המים, הבנתי שזוהי הזדמנות
טובה לממש את היעד המאתגר הזה, בנושאי המים."
מטרתו של מכון גרנד היא לקדם את המחקר
והפיתוח בניהול מים באמצעות מחקר בין-תחומי
והפצת ידע, תוך דגש על מציאת פתרונות למצוקת
המים בישראל.
במסגרת מכון גרנד למחקר המים בוצע "אשכול"
של תוכניות אזוריות בנושאי מים. אחת התוכניות
הללו - פרויקט ישראלי-ירדני-פלסטיני לטיפול
בשפכים - נסקרה בגיליון הקודם של "בטאון
הטכניון".
בנוסף לפעילותו במכון ובפקולטה יסד פרופסור
סמיט ביחד עם פרופסור דוד חסון את האיגוד
הישראלי להתפלה, שהוקם לפני כמה שנים במטרה
להפיץ ידע בנושא ולשכנע את הממשלה שהתפלה
היא פתרון מוצלח ורצוי, הדורש סיוע מצדה.
לפני כמה שנים הוקמה בפקולטה, במסגרת מכון
גרנד, מעבדה להתפלה ע"ש רבין. המעבדה הוקמה
בסיועה של קבוצת תורמים מדרום קליפורניה
בראשות רוברט דווידאו. התורמים ביקשו לקרוא
את המעבדה על שמו של יצחק רבין, שרצה
בצעירותו להיות מהנדס מים. במעבדה נערכים
כיום מחקרים וניסויים המיועדים לשפר את תהליכי
ההתפלה ולהוזיל את עלותם.
‰È˙ÂÎÏ˘‰Â†‰È‚ÂÏÂÎˉ
פרופסור סמיט ועמיתו פרופסור )אמריטוס( דוד
חסון מובילים את תחום המים בפקולטה. "כל
סטודנט בפקולטה עובר היכרות עם טכנולוגיות
התפלה, כך שכל בוגר שלנו יכול להיכנס לתחום
הזה בתעשייה. ואכן, הבוגרים שלנו מבוקשים מאוד
בחברות כמו מקורות והנדסת התפלה.
"ברור לנו שהתפלת מים היא טכנולוגיה. השאלה
איך מנצלים את הטכנולוגיה הזאת היא כבר שאלה
פוליטית, כלכלית וחינוכית. בהיבט הישראלי יש
גם השלכות בטחוניות, שכן אם באמצעות התפלה
נוכל לספק נתח משמעותי מהמים הנחוצים לנו
אז האיום על מקורות המים - שהוביל בעבר
לסכסוכים עם שכנינו בצפון - לא יהיה כה
משמעותי. במילים אחרות, הבעיה הבטחונית הפכה
לבעיה כלכלית פתירה."
"דרושה תמיכה ממשלתית."
פרופסור רפי סמיט