Page 20 - מגזין הטכניון

זה נראה כמו פטה-מורגנה: בכניסה לניקבות הרוח של הפקולטה
להנדסת אווירונוטיקה וחלל נגלה לעיני המבקר מראה מפתיע -
גינה יפהפיה, גן קקטוסים וים של ורדים ופרחים. יש כאן שבילי
חצץ וכיכר קטנה, ומזרקות וממטרות העשויות מגרוטאות טילים.
זהו הגן של איש האחזקה ניקולאי ולושין.
" חוץ מזה שיש לו חוש טכני יוצא דופן, ניקולאי הוא איש חרוץ
ויצירתי במידה בלתי רגילה," מעיד עליו מוטי רינגל, מהנדס המעבדה
לנקבות הרוח. "הוא גם צבע את המינהרות בצבע צהוב עליז."
ניקולאי עלה לארץ מחצי האי קרים עם אשתו לריסה, בת ובן. בברית
המועצות לשעבר היה נהג. "שם נהג הוא גם טכנאי, שצריך לדעת
לתקן את המשאית אם היא נתקעת," הוא מסביר. "כי נוסעים בכל
רוסיה, מרחקים גדולים, ומסוכן להיתקע."
ø˙‡Ê‰†˙„ÁÂÈÓ‰†‰ȂφÔÂÈÚ¯‰†‰ÙȇÓ
"היו פה הרבה גרוטאות, קוצים ואבנים. אז עשיתי גינה."
øÚ„Ó
"בשביל הלב," הוא מחייך.
פרויקט הגינה עשה לו כנפיים והגיע עד דיקן הפקולטה, פרופסור
עמרי רנד, שהחליט לתמוך בפרויקט של ניקולאי - שעד אז מימן
הכל מכיסו. "זו ההשקעה הטובה ביותר של הפקולטה," צוחק פרופסור
רנד. "קנינו שתילים וחצץ, אבל ההשקעה הראשונית היתה כולה של
ניקולאי".
"התחלתי מהכיס שלי," מאשר ניקולאי. "קניתי קצת פרחים, אספתי
קקטוסים, וכאן הם גדלו יפה. את הוורדים אני עושה לבד."
øÍȇ
"אני מוריד ענף, משאיר שני עלים, תוקע באדמה, שם על זה חצי
בקבוק פלסטיק להגנה, ונותן כל יום מים במשך חודש. אחרי חודש
אני עושה חריץ בבקבוק - שייכנס אוויר - ואחר כך זורק את הבקבוק."
ø‰Ê†˙‡†˙„Óφ‰Ùȇ
"מהחיים," הוא מושך בכתפיו.
גם במסדרון דירתו הצנועה במחנה דוד יש לניקולאי גינה קטנה,
ושני זוגות ציפורים. "טוב לי עם זה," הוא אומר בפשטות. "טוב לי
בטכניון, טוב לי בישראל."
Ì È „ Á Â È Ó † Ì È Ë ˜ È Â ¯ Ù
בשביל הלב.""
ניקולאי )משמאל( בגינתו, עם פרופסור עמרי רנד
È ‡ Ï Â ˜ È  † Ï ˘ † ‰ Î Ï Ó Ó ‰
≤∞
Ì È „ Á Â È Ó † Ì È Ë ˜ È Â ¯