Page 27 - מגזין הטכניון

˙ Â ˘ „ Á † Ì È  Ù
≤∑
"נשיא הטכניון קרא לזה חוק שימור הציגלר,"
צוחקת ד"ר תמר ציגלר, שהצטרפה לפקולטה
למתמטיקה בדיוק כאשר אביה, פרופסור צבי
ציגלר, יצא לגימלאות. היא עוסקת בתורה
הארגודית ומתעניינת בשימושים שלה בתורת
המספרים.
מדובר בהתנהגות מהי התורה הארגודית?"
ממוצעת של מערכות לאורך זמן", היא מסבירה.
"נניח שאתה רוצה להכין עוגת צימוקים. יש לך
בצק ואתה רוצה להוסיף צימוקים, כך שהם יהיו
בכל החלקים בבצק. אתה חותך את הבצק לשניים,
שם חלק על חלק, מועך ועושה זאת שוב ושוב.
השאלה היא - האם בחתיכה שנפרוס בסופו של
דבר, יהיו צימוקים כמו בכל חתיכה אחרת.
השאלה שהתורה הארגודית מתעניינת בה היא
- האם הממוצע לאורך זמן הוא כמו הממוצע
במרחב?"
בית ציגלר הוא בית של השכלה, עם הרבה הערכה
להשכלה. "אף פעם לא הלחיצו בבית, אבל תמיד
היה ברור שהלימודים חשובים," אומרת תמר.
האב, צבי, מוכר היטב בטכניון - הוא היה דיקן
הפקולטה למתמטיקה ודיקן בית הספר ללימודי
מוסמכים. האם, אילנה, היא ד"ר בדמוגרפיה. הבת
הבכורה, קרני, היא בעלת תואר ראשון
במתמטיקה ומחשבים, תואר שני במחשבים
ותואר שני במינהל עסקים. הבת השנייה, נעמה,
בעלת תואר ראשון בכלכלה וניהול ותואר שני
במינהל עסקים. הבן, רובי, בעל תואר ראשון
במשפטים וכלכלה, ותואר שני במשפטים, עושה
¯ Ï ‚ È ˆ ‰ † ¯ Â Ó È ˘ † ˜ Â Á
"לא צריכה מעבדה." ד"ר תמר ציגלר
עתה דוקטורט במשפטים באוקספורד. ותמר
)"הייתי אמורה להיות הבן"( היא דוקטור
למתמטיקה.
ø‰˜ÈËÓ˙Ó†Ú„Ó
"אף פעם לא חשבתי על זה. פשוט אהבתי
מתמטיקה ותמיד היה ברור לי שזה מה שאלך
ללמוד".
את כל תאריה עשתה באוניברסיטה העברית
)"לטכניון הגעתי רק לקייטנות"(, ופוסט-דוקטורט
עשתה באוניברסיטת אוהיו, במכון ללימודים
מתקדמים בפרינסטון ובאוניברסיטת מישיגן.
בתום לימודי התואר הראשון היא נישאה לדוד
להבי, אף הוא מתמטיקאי וגם הוא דוקטור. את
הפוסט-דוקטורט עשו יחד. יש להם שלושה בנים,
בני 3, 7 ו-9.
øÌȇ˜ÈËÓ˙ӆ̉†Ì‚
"עדיין קשה לדעת", היא צוחקת שוב.
הקליטה שלה בטכניון טובה וקלה. "אני לא צריכה
מעבדה, רק פח אשפה גדול בשביל כל הניירות
שאני זורקת," היא אומרת. "אכן, העבודה יכולה
להיות די מתסכלת. רוב הדברים שמתמטיקאי
מנסה לא עובדים. אומרים שאם פחות מ-%09
מהרעיונות של מתמטיקאי אינם מביאים תוצאות,
זה סימן שלא היו לו די רעיונות".
øÍÓÂÁ˙·†ÌÈ˘‰†ËÂÚÈÓ†ÏÚ†˙¯Ó‡†˙‡†‰Ó
"לפעמים זו תחושה לא נעימה. כבר כילדה זה
הפריע לי. היינו רק שמונה בנות במגמה הריאלית
בבית הספר 'הריאלי' בחיפה. באוניברסיטה,
בהתחלה, זה היה אפילו כיף ללמוד עם כל כך
הרבה בנים".
Æ˙¯Á‡†ÈÂ·†ËÂ˘Ù†È˘‰†ÁÂÓ‰˘†ÌȯÓ‡†˘È
"אין לזה סימוכין . יש יותר ויותר נשים בתחום
הזה, לשמחתי".
øÏÏ熉ÈÓ„˜‡·†ÌÈ˘Â
"הן פשוט לא יכולות לעשות קריירה אקדמית
בלי בעל תומך. עכשיו, אחרי שחזרנו לארץ, אני
רואה איזה כיף זה שגם ההורים יכולים לעזור".
˙Áȯ·†ÏÚ†˙¯Ó‡†˙‡†‰Ó†¨ı¯‡Ï†‰¯ÊÁ˘†ÈÓÎ
ø‰ÓÓ†˙ÂÁÂÓ‰
"כשנסעתי לפני חמש שנים, היה לי ברור שנחזור
ארצה. אבל אז התברר שהרבה יותר קל שם, יותר
נעים שם, יותר כיף שם, יש יותר אפשרויות
למתמטיקאים. בשנתיים הראשונות חסרו לי
דברים רבים שישנם בארץ, אבל ריבוי האפשרויות,
ריבוי התחומים, ריבוי הפעילויות בתחום שלי -
קסמו לי מאוד. החשיפה למדע ולחידושים גדולה
שם בהרבה. אתגעגע לאמריקה, אבל אני שמחה
שחזרתי, בעיקר בגלל המשפחה".
ø‰ÈڷφÔ¯˙Ù‰†‰Ó
"המפתח הוא בהוספת תקנים. אם אין תקנים אי
אפשר לפתח תחומים חדשים ולהתחדש. בלי
פיתוח כזה אין לאדם אפשרות להתפתח בתחומו,
וחוקרים נמשכים למקומות בהם יש פיתוח
והתחדשות מתמידים."