Page 23 - מגזין הטכניון

Ï È Ù Â ¯ Ù
≤≥
È Ó Â Á˙ ≠ ·¯
Ì È · È ·Á˙ † Ï˘ † Ú È ˙ÙÓ † Ô Â Â ‚Ó· † È ‡  Ù‰ † ˙  ڢ· † ˜Ò Â Ú † ¨ Ô Â È  ÎË· † ‰ˆ¯Ó  † È ‡˜ È ËÓ˙Ó † ¨ È ¯‰ † ÛÒ‡ † ¯ ¢ „
"התרגום קולח, נאמן למקור, לא ילדותי מדי אך
גם לא גבוה מדי, ונראה שהמתרגם תפס את רוח
הדברים והטון המקוריים" - כך תיארה הוצאת
הספרים "פן" )ידיעות אחרונות(, את תרגומו של
ד"ר אסף הרי לסיפור "האריה הטוב" מאת ארנסט
המינגווי. התרגום לסיפורו של המינגווי זיכה את
ד"ר הרי במקום הראשון בתחרות תרגומים שערכה
.Ynet ההוצאה בשיתוף
ד"ר הרי אינו מתרגם, אלא מתמטיקאי - אבל
מקצועו הפורמלי מעולם לא הגביל את תחומי
העניין שלו ואת עיסוקיו. הוא כותב פרוזה, מנגן
בכינור, ומנצח בהרכב מוזיקלי.
כששמע על תחרות התרגום הוא הוריד את הסיפור
המקורי מהאינטרנט וביצע תרגום ראשוני. הוא
עצמו לא היה מרוצה מהתוצאה והחליט "לרדת
מהעניין", אבל אשתו עודדה אותו להמשיך, והוא
שיפר את התרגום עד שנראה לו ראוי למשלוח.
"מאז ומתמיד כתבתי, אבל התרגום הוא משהו
אחר. בכתיבה אתה המלך, ובתרגום, לעומת זאת,
מוטלים עליך כבלים.
"הכתיבה מתרחשת דווקא בתקופות קשות,
לחוצות. זה מגיע פתאום, בהפתעה, וכשזה לא בא
מעצמו - צריך פשוט להניח לזה, ולחכות שיבוא."
ÔÂÈÎË·†È˘†¯Â„
ד"ר הרי הוא דור שני בטכניון - אביו ז"ל עלה
מפולין לישראל בשנת 7391 כדי ללמוד הנדסת
חשמל בטכניון, וכך ניצלו חייו )כל המשפחה
שנשארה בפולין נספתה בשואה(. האב, שעלה
ארצה עקב המגבלה )נומרוס קלאוזוס( על מכסת
היהודים שהורשו ללמוד לימודים גבוהים בפולין,
סיים תואר ראשון בטכניון בשנת 2491, תואר שני
בשנות הששים, ולאחר מכן היה מרצה בפקולטה
להנדסת חשמל.
הבן, ד"ר אסף הרי, הוא בוגר הפקולטה להנדסת
חשמל. לאחר שירות בחיל הים הוא עבד כאיש
וכמהנדס אלקטרוניקה ותוכנה HPמכירות ב-
ברפא"ל, "אבל בשלב מסוים הבנתי שזה לא
בשבילי. נרשמתי לתואר שני בטכניון )מתמטיקה
שימושית( ואחר כך סיימתי גם דוקטורט."
ד"ר הרי החל לעבוד בטכניון כמרצה נלווה, והוא
עוסק בכך כבר עשר שנים ונחשב למרצה מוערך.
כיום הוא מרצה בקורס חדו"א 1 ת' - מקצוע חדש
המיועד לסטודנטים לחשמל, פיסיקה ומחשבים.
"תרבות הלימודים בטכניון השתנתה. כשהייתי
כאן סטודנט, לפני כ-03 שנה, המרצים היו קשוחים.
לשאול שאלות באמצע השיעור - זה משהו שלא
עלה על הדעת. כיום, הסטודנטים שלי פשוט פונים
אלי, עוצרים אותי באמצע ההרצאה, או מעכבים
אותי זמן רב לאחר סוף השיעור.
"אני נשאר כאן כי אני אוהב ללמד. מבחינתי זהו
ייעוד, להעניק לסטודנטים כלים. הסטודנטים
בטכניון מוכשרים במיוחד, ואני אומר את זה מתוך
פרספקטיבה מצטברת - בצבא וברפא"ל עבדתי
עם מהנדסים בוגרי אוניברסיטאות אחרות, ואלה
שבאו מהטכניון הפגינו בהחלט רמה גבוהה הרבה
יותר. נכון, לא עושים לסטודנטים חיים קלים
בטכניון, אבל נותנים להם כלים להתמודד עם
אתגרים חדשים שלא התכוננו אליהם. וכידוע -
קשה באימונים, קל בקרב."
תחביב נוסף של ד"ר הרי, מלבד הכתיבה, הוא
המוסיקה. בשנת 6891 הוא הקים את "אנסמבל
כרמל", שעליו הוא מנצח. זוהי תזמורת חובבים
הפועלת בהתנדבות מלאה. בערך באותו זמן החלו
ד"ר הרי ואשתו - גם היא מרצה בטכניון - להתעניין
בנגינת מוסיקה עתיקה. הם נסעו לחו"ל כמה
פעמים כדי ללמוד את התחום, וניגנו יחד בתזמורת
"קשת הבארוק" בירושלים. אחר כך הקימו השניים
את רביעיית "שביל הזהב" שבה הם חברים עד
היום. שתי הצלעות הנוספות ברביעייה הם נגנית
חיפאית )העובדת בשעות היום בחברת החשמל(
ומוסיקאי )המשמש בזמנו הלא-פנוי כמזכיר
וכמרכז ענף הלול בקיבוץ מעלה גלבוע(. פעם
בשבוע נפגשים חברי הרביעייה ומנגנים על הכלים
העתיקים שלהם - כלים שנבנו כמו כלי הקשת
במאה ה-71, עם מיתרים מגיד טבעי, קשת השונה
בצורתה מהקשת המוכרת לנו, ותיבת תהודה
המהדהדת באופן שונה מכלי הקשת של ימינו.
שמה של הרביעייה, "שביל הזהב", מסמל הן את
שביל הזהב בין עבודה לתחביב והן את שילובם
של סגנונות שונים במוסיקה.