Page 28 - מגזין הטכניון

≤∏
˙¢¯
¯Â‚È˘‰
ÔÓÊ Â ‚ †‰ ȯȇ†¯¢„
˙Â ÈˆÏ ÂÓÈÒ·† ¨˙Á·
˙„ÈÓÚ†˙‡† ¨˙ ÈÚ˜¯˜
Ì‰Ó˘†ÌȯÓÂÁ‰
ÌÈ  È È Â Â Ï †ÌÈ È Â˘Ú
וחלקיקים שונים הנעים UV חמצן אטומי, קרינת
בחלל - אלה הם רק כמה מהמפגעים המאיימים
על כלי הטיס שמשגר האדם לחלל. כל לווין
נחשף מדי שנה לאלפי פגיעות של רסיסים
( שמותירים debrisזעירים - "אשפת-חלל" )
אחריהם לוויינים וגופים אחרים.
"החומרים המרכיבים את מעטפת הלווין חשופים
לתנאי סביבה עוינים ואגרסיביים, העשויים לפגום
קשות בתיפקודן של המערכות האלקטרוניות
והאופטיות שבלווין," מסבירה ד"ר אירינה גוזמן
מהמרכז למחקר גרעיני שורק )ממ''ג(; "ומאחר
שלוויינים אינם נגישים לתיקונים ולתחזוקה, ברור
שפגיעות כאלו עשויות לגרום נזק בלתי הפיך
בתפקוד הלווין. פגיעה מצטברת בעדשה של
טלסקופ, לדוגמה, עשויה לטרפד את המשימה
כולה."
הקבוצה שבה שותפה ד"ר גוזמן, קבוצת החומרים
בתחום סביבת חלל בממ''ג, עוסקת בפיתוח וביצוע
של סימולציות קרקעיות של הסביבה העוינת
בחלל.
חשיבותן של בדיקות כאלה ברורה - הן הרבה יותר
פשוטות וזולות מכל ניסוי שיבוצע בחלל, והן
יכולות למנוע את אותם מצבים שבהם מערכות
שלמות בלווין מושבתות. רוב החומרים של "אופק
7", הלווין ששוגר בחודש יוני השנה, נבדקו במעבדת
החומרים בממ''ג.
כדי לוודא שהסימולציה הקרקעית אמינה, כלומר
מדמה באופן מהימן את המתרחש בחלל, חוקרת
הקבוצה רכיבים שהוחזרו מתחנת החלל הרוסית
"מיר" )מחקר משותף עם חברת בואינג, ארה''ב(.
"מיר" סיימה את חייה בשנת 1002, בהתרסקות
יזומה לתוך האטמוספירה, אבל הדגמים שנחשפו
בניסויים מבוקרים שנעשו בה הם מקור מידע רב
ערך. קבוצת החוקרים בוחנת את הפגיעות שספגו
אותם הדגמים, ומשחזרת אותן )את הפגיעות(
בסימולטורים קרקעיים, וכך מקרבת את ההדמיה
למציאות החללית.
‰¢‡¯‰†˙ÈË¯Â˘„‰
ד"ר אירינה גוזמן עלתה לישראל בשנת 2991,
ולמרות אי-ידיעת השפה העברית החלה ללמוד
לתואר שני, ובהמשך לימודי דוקטורט בפקולטה
לכימיה ע"ש שוליך. אירינה היתה הדוקטורנטית
הראשונה של פרופסור אלון הופמן . גם כיום,
כמעט עשור לאחר שסיימה את הדוקטורט,
היא שומרת על קשר חברי ומקצועי עם פרופסור
הופמן במסגרת עבודתה הנוכחית בקבוצת
החומרים בממ''ג.
פרופסור הופמן, יליד ארגנטינה, עשה את
שלושת תאריו בטכניון, בפקולטה לפיסיקה,
והמשיך לפוסט-דוקטורט בארה"ב ובאוסטרליה.
מאז 2991 הוא חבר סגל בפקולטה לכימיה ע"ש
שוליך, וכיום הוא פרופסור מן המניין וראש
המעבדות לכימיית השטח ולשכבות דקות. אחד
הדוקטורנטים שלו כיום, זאב שפילמן, עובד
עם ד"ר גוזמן בממ''ג. זאב מתמקד בבדיקה של
תיפקוד יהלומים בסביבת החלל. היהלומים
מיוצרים במעבדתו של פרופסור הופמן בטכניון,
ונבדקים במעבדת החומרים בממ''ג. "מדוע
יהלומים? כי אנחנו יודעים שהיהלום הוא החומר
החזק ביקום," מסביר זאב. "זהו חומר אינרטי
)בלתי מגיב( כימית, ולכן יכול להועיל מאוד
בציפויים של עדשות ושל התקנים אחרים
בחלליות ובלווינים."
מאחר שמדובר במחקרים ייחודיים, הממצאים
שמתגלים בממ''ג ובטכניון "מבוקשים" מאוד
על ידי העוסקים בתחומים הקשורים בחלל.
"אני אוהבת את המחקר המדעי הבסיסי,"
אומרת ד"ר גוזמן, "אבל תמיד היה לי חשוב
לעסוק במדע שיש לו השלכות טכנולוגיות, וכזה
הוא התחום שבו אני עוסקת כאן."
גם לפרופסור הופמן חשוב שמעבודתו
המחקרית יצאו יישומים טכנולוגיים מתקדמים.
"ישראל היא אחת משמונה המדינות היחידות
בעולם שביכולתן לשגר לווין," הוא אומר. "זהו
הישג עצום שנובע במידה רבה מיכולות
מחקריות ומדעיות, ואת ההישג הזה צריך למנף
מכל הבחינות - טכנולוגית, מדעית, בטחונית.
"על החשיבות של לוויני 'אופק' אפשר לדבר
מכל מיני זוויות. מהזווית האישית אני מתרגש
מהעובדה שאופק מסוגל לראות את שלוש
הערים שבהן נולדנו אני )בואנוס איירס(, אירינה
)מוסקבה( וזאב )טבריה(."
Á Ë ˘ · † Ì È ¯ ‚ Â ·
תרומה לפרויקט "אופק".
פרופסור אלון הופמן,
ד"ר אירינה גוזמן וזאב שפילמן