Page 21 - מגזין הטכניון

≤±
˙ Â ‡ È ˆ Ó Ï † Ô Â È Ú ¯ Ó
Ë˜È Â¯Ù
ÌÈË„ÂËÒ‰
ÁÈÓˆ‰˘
˜ʉ†˙¯·Á
ניסויים קליניים ב"כרמל".
ד"ר כרמית לוי,
מנהלת "פנאומדיקר",
עם החיישן
פרויקט-סטודנטים טכניוני התפתח והפך לחברת
הזנק: "פנאומדיקר"; מדובר בפרויקט-גמר של
סטודנטים לתואר ראשון, שזכה בפרס הראשון
בתחרות הפרויקטים בפקולטה להנדסה
ביו-רפואית. המוצר שפותח בהמשך הינו התקן
חדשני לניטור נשימתי, בעיקר אצל פגים - שכבר
נמצא בניסויים קליניים במרכז הרפואי "כרמל"
בחיפה.
"אנו מנטרים את מכניקת הנשימה בצורה ישירה",
מסבירה מנהלת החברה, ד"ר כרמית לוי, שסיימה
דוקטורט ישיר בהנדסה ביו-רפואית בטכניון. "אנו
מצמידים חיישנים לשני צדי בית החזה וברום
הבטן של הפג המונשם, וכך יכולים לנטר חוסר
סימטריה בין שתי הריאות והתפתחות של הפרעה
מכאנית באוורור הראות. החיישנים מוצמדים לגוף
מבחוץ, ללא כל התערבות פולשנית".
הציוד הקיים כיום ביחידות לטיפול נמרץ אינו
מאפשר ביצוע ניטור מהיר כזה, והתוצאות
מתקבלות לעתים רק כאשר התינוק מראה סימני
מצוקה וישנה סכנה לנזק בלתי הפיך לאיברים
חיוניים. זיהוי מוקדם של בעיה נשימתית -
הצטברות אוויר בין הריאות לדופן בית החזה )חזה
אוויר(, חסימה חלקית של דרכי הנשימה על ידי
הפרשות, או הנשמת ריאה אחת - ימנע התפתחות
סיבוכים אפשריים בריאות ונזק מוחי בלתי הפיך.
בארה"ב לבדה מונשמים יותר מ-042 אלף תינוקות
מדי שנה, ועלויות הטיפול ביחידות לטיפול נמרץ
בפגים נאמדות ביותר מ-51 מיליארד דולר בשנה.
למכשיר של "פנאומדיקר" יש אפוא גם השלכות
כספיות מרחיקות לכת, שכן הוא עשוי לחסוך הן
ימי אישפוז רבים )עלותו של יום אשפוז נאמדת
באלפיים דולר( ועלויות עתידיות של טיפול בנכים.
החברה החלה את פעילותה בשנת 7002 בחממה
הטכנולוגית "יוזמות העמק" שבמגדל העמק. יזמי
החברה הם פרופסור אמיר לנדסברג מהפקולטה
להנדסה ביו-רפואית וד"ר דן ויסמן מבית החולים
"כרמל" ומהפקולטה לרפואה על שם רפפורט
בטכניון. פרויקט הגמר בוצע על ידי הסטודנטים
חגי ויסברוד וניתאי חנני והמהנדסת אנה פיינגרש,
בוגרת הפקולטה, מסייעת במימוש ההנדסי
והקליני. היזמים מצפים שהמכשיר הראשון מבית
"פנאומדיקר" ייצא לשוק בתוך כשנה.
הספר "מתמטיקה, שירה ויופי", מאת פרופסור
רון אהרוני, ראה אור בחודש ינואר. פרופסור
אהרוני, מרצה בפקולטה למתמטיקה בטכניון,
מספר כי הרעיון לכתיבת הספר נולד בעקבות
עיסוקו ביופיה של המתמטיקה במהלך כתיבת
ספרו הקודם, "חשבון להורים". לדבריו אפשר
לתפוס את הספר החדש כמבוא למתמטיקה וכן
כמבוא לשירה, "אבל בניגוד לספרי מבוא 'רגילים'
ניסיתי להבין כאן מה השירה והמתמטיקה עושות
לנו מבחינה רגשית ואסתטית."
הספר מכיל דוגמאות רבות לרעיונות ולטענות
שמביא פרופסור אהרוני, ובסופו מובאים כמה
נספחים, ובתוכם הסברים למושגים המתמטיים
והשיריים שמופיעים בספר.
"יכול להיות שזה יישמע מוזר, אבל למתמטיקה
ולשירה יש כמה היבטים משותפים. למשל:
הפינג-פונג המתמיד בין המוחשי למופשט,
השימוש בפרדוקסים, החשיבה בתמונות. בשני
התחומים נוצרת תחושת היופי כתוצאה מקליטתו
של מסר באופן תת-סיפי, כלומר לא מתוך הכרה
שכלית מלאה.
"השיר הוא מין כייס הפוך שכזה: במקום לגנוב
הוא מכניס לך משהו לכיס. כל הטכניקות השיריות
מכניסות לך לכיס משהו חדש כשהן מצליחות
לעבוד, כי השירה כולה מבוססת על צירופים
בלתי צפויים כמו המטפורה, כמו המשפט
"מטפחת כחולה הופכת לעומק באר" )דליה
רביקוביץ'(. גם החשיבה המתמטית עובדת על
צירופים בלתי צפויים - בתנאי שאנחנו יוצאים
מהנוסחאות, כמובן - וכאן טמון יופיה."
הספר יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בעריכתה
של לאה שניר.
¯ Ù Ò † Ï ˘ † È Ù Â È