11 / 48
מדוע חודר השיח הפוליטי לשורות צה"ל?
לדעת ד"ר הלינגר, הסיבה היא השינוי התהומי
שהתרחש בציונות הדתית: "עמדות ימניות
מובהקות, לעיתים לאומניות, הפכו ללב הזהות
הציונית הדתית, עד כדי כך שמי שאינו מחזיק
בעמדות אלו אף נתפש כלא ציוני. החד-
ממדיות הזו בחינוך הציוני-דתי מחלחלת דרך
ישיבות ציוניות דתיות ומכינות קדם צבאיות
העוסקות בהכשרת החיילים הדתיים לעתיד.
רק חינוך ציוני-דתי הנותן לגיטימציה גם
לעמדות הדוגלות במוכנות לפנות יישובים
ביהודה ושומרון כחלק מהסדר מדיני, ומכתיר
אותן כעמדות ציוניות ואף ציוניות דתיות, יוכל
לשנות את המגמה הזו. במקביל, חשוב לחזק
את חיל החינוך ואת יכולותיו להעצים את
הזהות הישראלית המחויבת לערכים יהודיים
ודמוקרטיים כאחד, באופן פלורליסטי".
11
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
אלעזר שטרן: הרבנים
הצבאיים הראשיים נוהגים
להתייעץ עם מקורות
חוץ-צבאיים, שהם לעיתים
בעלי עמדות פוליטיות
ברורות, ומפיצים מסרים
פוליטיים בתוך צה”ל.
זו תופעה שלא הייתה
מקובלת בזמנם של
הרב גורן והרב גד נבון
היררכיה כפולה - כפיפות למפקדים ולרבנים, צילום: נתי הרניק, לע"מ
הצבא על 36 מקרים של סרבני פקודה
במהלך המבצע. אילו הייתי צריך להעריך
כמה חיילים בעתיד לא ימלאו אחר פקודות
הנוגעות בפינוי יישובים ביהודה ושומרון",
אומר ד"ר הלינגר, "תשובתי הייתה פסימית.
אולי לא תהיה סרבנות מסיבית, אבל
בהחלט יהיו מקרים רבים יותר וחמורים
יותר של סירוב לפקודה.
"פוטנציאל הסירוב חייב להעסיק גם
את הצמרת הפוליטית. במקרים מסוימים
הלך הרוח הזה עלול להשפיע על יכולתה
של הממשלה ליישם החלטות קשות
בנוגע לעתיד שטחי יהודה ושומרון בכלל,
ופינוי של עשרות אלפי מתיישבים בפרט.
אם למדינה יש בעיה ביישום מדיניות
עקב אידיאולוגיה של חלק מחייליה
ועקב השפעה אידיאולוגית של רבנים על
חיילים - אנחנו עלולים למצוא את עצמנו
בבעיה".
פרופ' כהן חולק: "רוב הציבור הדתי-
ציוני מפרש את הממלכתיות באופן שאינו
מאפשר לסכן את שלמות העם. לכן, גם
אם התחוללו שינויים, הרוב המכריע של
הציונים הדתיים לא יתנו יד לסירוב המוני
לפקודות ולא יסכנו את שלמות העם
המשתקפת במסגרת הצבאית".