- 10 -
פרק 1
בריאות וסביבה בישראל 4102
שמש. עם זאת לניתוח כמה מגבלות. ראשית, ההשוואה מתבססת על נתונים מ 0102, שנה שבה התחוללו סופות אבק
רבות בישראל, ועל נתונים מתחנות ניטור הממוקמות קרוב יחסית למקורות הפליטה. יתרה מזו, ההשוואה עסקה רק
בחומר חלקיקי ולא במזהמי אוויר נוספים, שלהם השפעה ניכרת על בריאות הציבור.
באוויר נשארו ללא שינוי
PM
10
אף על פי שפליטת חומר חלקיקי פחתה ב %03 בקירוב משנת 0002, ריכוזים שנתיים של
, הנעים בין 7 ל 92 מק"ג/מ"ק, שונים מאוד באזורים שונים בישראל. באשר לאוזון, ממוצע
PM
2.5
(תרשים 2). ריכוזי
הריכוזים השנתי נשאר בלא שינוי בשנים 0002-2102 ברוב תחנות הניטור (תרשים 3). ממוצע חשיפה לריכוזי האוזון
במשך 8 שעות עולה על הערכים המומלצים של ארגון הבריאות העולמי באזורים רבים בישראל, ובכלל זה באזורים
עירוניים גדולים, כגון תל אביב, ירושלים ובאר שבע, בעיקר בשל עומסי תנועה כבדים.
בתחנות ניטור נבחרות בישראל, 0002-2102
PM
10
ריכוזים שנתיים של
ריכוז אוזון שנתי בתחנות ניטור נבחרות בישראל, 0002-2102
תרשים 2
מקור: המשרד
להגנת הסביבה
תרשים 3
מקור: המשרד
להגנת הסביבה
מק"ג/מ"ק
תל אביב, התחנה המרכזית
ירושלים, כיכר ספרא
חיפה, נווה שאנן
באר שבע
0
10
30
50
70
20
40
60
80
שנה
2000
2009
2010
2011
2012
2008
2007
2006
2005
2004
2003
2002
2001
0
10
30
50
70
20
40
60
80
שנה
מק"ג/מ"ק
2000
2009
2010
2011
2012
2008
2007
2006
2005
2004
2003
2002
2001
תל אביב, התחנה המרכזית
ירושלים, כיכר ספרא
באר שבע