28 / 85
- 28 -
פרק 4
בריאות וסביבה בישראל 4102
התקדמות ואתגרים
בעקבות אישור תקנות מי השתייה ב 3102, חלה התקדמות ניכרת בהגברת השקיפות ובדיווח נתונים מהיר על איכות
מי השתייה. באתר האינטרנט של משרד הבריאות מוצגים דוחות רבעוניים על האיכות המיקרוביאלית והכימית של מי
השתייה במקורות מי השתייה ובמערכות אספקת המים העירוניות. באתר מוצג גם מאגר נתונים ובו מידע על תוצאי
בריאות של מזהמי מי שתייה שהתקנות חלות עליהם היום.
תקנות מי השתייה החדשות מטפלות באופן חלקי בסוגיית תערובות כימיות בדרישה שחלוקת סכום הריכוזים של כל
הגורמים בכל קבוצת מזהמים (חומרי הדברה, מתכות או מזהמים אורגניים ממקור תעשייתי) ברמה המותרת לכל גורם
בפני עצמו לא תעלה על 5.1. זהו תקדים חשוב במדיניות בריאות וסביבה בישראל.
עד 5102, %03 ממי השתייה בישראל צפויים להיות מותפלים. ירידה בצריכת המגנזיום בעקבות השימוש במים
מותפלים עלולה להגביר את הסיכונים למגוון תוצאי בריאות שליליים, ובהם תחלואה לבבית ולחץ דם גבוה. לנוכח
התלות ההולכת וגדלה במים מותפלים בישראל, דרוש מחקר נוסף לשם ניטור השפעת ההתפלה על צריכת הסידן
והמגנזיום ועל בריאות הציבור בכלל.
מאוגוסט 4102 לא תידרש עוד הפלרה של מי השתייה על פי חוק. לפיכך ייבחנו ההשפעות של הפסקת ההפלרה על
בריאות השן, בייחוד בקרב ילדים משכבות חברתיות-כלכליות נמוכות.
עד כה לא הותקנו תקנות או תקנים בישראל המגבילים את כמות העופרת או המתכות האחרות בצינורות, בברזים
ובאביזרים אחרים הבאים במגע עם מי השתייה. לעומת זאת בארצות הברית יש חקיקה בנושא, ובמדינות אחדות
באירופה (גרמניה, צרפת, אנגליה והולנד) יש תכנית לא מחייבת. על פי התקנות התקפות היום, אביזרים הבאים במגע
עם מי השתייה נבדקים לפי תקן ישראלי 2545, הבוחן נדידת מתכות ממוצרים חדשים. משרד הבריאות פועל היום
עם נציגים ממכון התקנים הישראלי ועם נציגים מתחום התעשייה כדי לפתח תקנים שיגבילו את תכולת העופרת
באביזרים הבאים במגע עם מי השתייה.
קוטלי עשבים מסוג אטרזין וסימזין נמצאים ב %41 בקירוב ממקורות המים בישראל, אם כי בריכוזים נמוכים בהרבה
מהתקן. למרות החלטת משרד החקלאות ופיתוח הכפר לצמצם את השימוש באטרזין בחקלאות וברשויות המקומיות,
ולאסור שימוש בסימזין בחקלאות, הכימיקלים האלה ותוצרי הפירוק שלהם צפויים להישאר במקורות המים בישראל
למשך כמה עשורים. הכימיקל אטרזין חשוד בהיותו משבש המערכת האנדוקרינית, בגרימת לידה מוקדמת ובעיכוב
בגדילה התוך רחמית. אף על פי כן טרם נחקר היקף ההשפעות הבריאותיות של החשיפה הנרחבת של האוכלוסייה
בישראל לכימיקל הזה במי השתייה.
בישראל אין מאגר נתונים מרכזי הכולל נתונים על מזהמים ההולכים ומתגלים במי השתייה, כגון תוצרי לוואי של חיטוי
(שאינם מופיעים בתקנות), ועל תרופות כמו קרבמזפין, שמקורן בשפכים.