אירועי אמת כאלו. אלה תמיד אותם שלושה ארבעה אירועים אשר
חלקם נעשו בניגוד להוראות פתיחה באש הזכורים לאור ההצלחה
או הנזק, זאת על־פני 03 השנים האחרונות במדינה הכי "ביטחונית"
כנראה בעולם.
ונניח כי הזיכרון הקולקטיבי אינו מכיל את כל המידע בנושא.
הבה נניח כי מספר האירועים כפול, או משולש. עדיין מדובר במספר
אירועים זעום, בטל בשישים מול הלוגיסטיקה, ההוצאות ובוודאי מול
תוצאות השימוש בכלי־ירייה ברישיון למטרות פליליות, למעשי שוד,
ובעיקר למעשי רצח מסיבות שונות. המספרים באירועים אלה גבוהים
עשרות מונים.
המסקנה לאור המאזן השלילי הזה היא כי כנראה שנשק חם בידי
אזרח מביא ליותר סכנות ופגיעות שלא לצורך, מאשר מונע אותן.
יש להחליף את אמצעי ההגנה העצמית של אנשי הביטחון השונים
באמצעים אחרים, אשר מתאימים יותר לתפקידם, שאינם דורשים
לוגיסטיקה מסובכת ובעיקר, שלא טומנים בחובם סיכון גדול ומוחשי
לסביבה.
איש ביטחון בישראל 3102 צריך להיות מיומן לתפקידו, מאומן
ומקצועי. כל לבנת האימונים בנשק חם אמורה להיות מוחלפת בלבנת
למידה הכוללת התאמה של האדם לתפקיד, הכשרתו הפיסית אל מול
האתגרים המקומיים וביצוע תרגילים והדרכות על־מנת ללמוד על
הפערים ולהשלימם. מנהל הביטחון צריך לענות לעצמו על השאלה,
איש הביטחון בעמדה הזו, להיות חמוש?
חייב
מדוע
סוגיה נוספת המצדיקה לכאורה את חימושו של איש הביטחון
האזרחי נוגעת לתחושת ביטחונו בעמדתו. איש הביטחון נזקק לכלי־
ירייה אשר יכול להגן עליו אישית בעת אירוע המסכן אותו. אנו
מודעים לעובדה כי הימצאותו של כלי־ירייה בידי איש הביטחון מעלה
את ביטחונו העצמי ומאפשרת לו לבצע את תפקידו טוב יותר. עובדה
זו נכונה במיוחד ביחס לשומרים בלילות באיזורים נטושים, בעיקר
לכאלה אשר מוצבים בודדים במקום העבודה ללא גיבוי מיידי של אנשי
ביטחון אחרים.
תחושת הביטחון למאבטח מהווה נדבך קריטי ביישום עבודתו,
אולם, חימושו אינו מביא לתועלת רבה אלא רק לתחושת ביטחון
מזוייפת. בעת אירוע אמת, לרוב, איש הביטחון החמוש יקפא ועובדת
היותו חמוש לא תהווה שום שינוי מהותי עבורו, לא בתחושה ולא
בתוצאות האירוע. אנו יודעים מהניסיון כי חימוש אנשי ביטחון לא
בא לידי ביטוי בתוצאה המצדיקה אותו, בוודאי לא בעת אירוע פלילי.
הסטטיסטיקות מלמדות כי השתלטות על שומר חמוש אפשרית וקלה
מאשר היה בלתי־חמוש. יתרה מזו, לא פעם שומר חמוש מהווה מטרה
בשל האקדח אותו הוא נושא.
שומר בודד או מאבטח לילה במתקן נטוש, סייר רגלי או ממונע, אלה
הם המקרים בהם ראוי להתאים את נוהל העבודה של איש הביטחון
לסיכון המנותח של האתר וכן להתייחס לביטחונו של השומר, בקרות
אותו אירוע. הניסיון מלמד כי לרוב, איש האבטחה לא ישתמש בנשק
חם, בין אם מפחד להשתמש בו, בין אם אינו יכול מטעמים שונים ובין
אם הוא בוחר שלא לעשות כן. לפיכך, קשה להתעלם מהתחושה כי
הנשק הניתן בא לשרת מטרה אחרת לחלוטין, להניח את דעתו של
מנהל הביטחון מחד־גיסא ושל איש הביטחון מאידך־גיסא כדי להגביר
את תחושת הביטחון העצמית הנוגעת ליכולתו של השומר להגן על
עצמו.. ועל תחושת עשיית 'המעשה הסביר', אותו נקט מנהל הביטחון.
האם הענקת תחושת ביטחון לאיש הביטחון הינה מטרה קבילה
לחימוש אזרחי ? איני סבור כך.
על השומר להרגיש בטוח כדי שיוכל לצאת לסיור, כדי שיוכל
להרגיש ביטחון בפנותו אל זרים בתחומו וכדי שיכול יהא לתת מענה
אבטחתי כמצופה ממנו. נשק חם אינו הפתרון לכל אלה, תנו לו כללים
ונוהלים, ציידו את השומר בידע, תרגלו אותו והביאו לידיעתו את
הכוחות הקרובים שהוא יכול להפעיל, תנו לו מחסה, שטח מוגן לעת
אירוע הדורש זאת, עד לבואה של המשטרה או בואם של כוחות הסיוע.
לסיכום, נראה כי עלינו לנתח ולהחליט מתוך מודעות בטרם
חימושם של אנשי הביטחון. מחובתנו להציג את השאלות המתבקשות:
האם באמת צריך כל בודק ביטחוני בכניסה לרשת מזון לשאת כלי־
ירייה? האם כל שומר בבנק ובכניסה לקניון חייב לשאת אקדח? שומר
בבית־הספר, באתר בנייה, בכניסה למועדון לילה? מאבטח בבית מלון,
בחברת היי טק ? סייר מוקד אזעקות ועוד. האם קיימת עדות המצדיקה
את חימוש היתר הזה? חוששני שלא. נראה כי חימוש אוטומטי של
אנשי ביטחון ככלי־ירייה היא רק ברירת מחדל מקובלת , לרוב ללא
הצדקה מספקת.
תנו לאנשי הביטחון אצלכם ידע מקצועי ונוהלי עבודה המסתמכים
על ניתוח סיכונים עדכני, אמנו אותם בקרב מגע, ציידו אותם בנשק קר
חוקי ומצאו את הגורם המשפיע על תחושת ביטחונם. אל תתנו להם
אקדחים כברירת המחדל הראשונה. אין להם צורך בהם והנזק עולה
עשרות מונים על התועלת.
נשמח לראותכם
בתערוכת
"סקיוריטי ישראל 3102"
21 |
הביטחון
אפריל-מאי 3102
link
link
60...,22,23,24,25,26,27,28,29,30,31 11,12,13,14,15,16,17,18,19,20,...1