רפי אלבז*
כבר כמה שנים, שרשויות החוק בישראל
מקשות מאוד את החיים לחברות השמירה,
לבעלי הרישיון המיוחד למפעל ראוי ולמנהלי
חדרי הנשק למיניהם.
כבר כמה שנים, שכל מנהל ביטחון
(מנב"ט), מתחיל או ותיק, מומחה בתחומו
או זוטר, יודעים לדרוש ולקבל מפרט
שלם של דרישות, שלדעתם הכרחיות, לחימושם של אנשי הביטחון
בארגונם. הללו יהיו בדרך־כלל, אקדח 9 מ"מ ארוך, שלוש מחסניות,
51 כדור לפחות, רצוי שגוף הנשק יכיל חומר פולימרי ויהיה מספיק
סקסי במונחנו המקצועיים, חצי־אוטומטי ,מושחם ועוד כהנה וכהנה
דרישות־סף, שאיש אינו מערער על עצם נחיצותן למערך אבטחה כזה
או אחר.
האם באמת נעשתה בחינה מקצועית, עמוקה ויסודית, כזו אשר
תוצאותיה הביאו אותנו להעלות דרישות ברורות כל־כך? האם באמת
בחן מאן־דהוא את הצורך המקצועי בכל עמדת אבטחה, מול הסיכונים
והפוטנציאל לשימוש באותו נשק ומצא כי תפקידו של איש הביטחון
בעמדה זו אכן מצדיק את חימושו? האמנם אנו מציגים מתוך מחשבה
תחילה את דרישותינו לחימושו של איש הביטחון על הסקאלה
המקצועית שלנו? זו הנבחנת במתח שבין סיכון לתועלת ? מסופקני.
במאמר זה אנסה להביא את הדברים מנקודת מבט קצת שונה.
זו ישראל של המאה ה־12, ארץ למודת טרור כבר למעלה ממאה
שנים.
בישראל הזו פועלות כ־ 004 חברות אבטחה לערך בכל זמן נתון.
בשוק הזה קיימים כ־ 000,051 אנשי ביטחון חמושים ועוד כמספר הזה
אזרחים נושאי נשק ברישיון פרטי. כמו־כן קיים מספר לא־ידוע הנאמד
בכמה עשרות אלפי כלי־יריה המוחזקים שלא כחוק, מתוכם כ־ 000,03
כלי־יריה המוכרזים כגנובים.
משנת 5991 משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים מקשים מאוד
על המבקשים לשאת נשק פרטי, זאת באמצעות דרישות רבות ושונות
בטרם יאשרו נשיאה ואחזקת נשק. עם זאת, לא פעם מהוות דרישות
המשטרה לגופים המונחים על־ידם, את הבסיס, הרעיון האבטחתי
המקדמי לנשיאת כלי־ירייה בתפקיד. הללו כוללים הוראות מדוייקות
בדבר חימושם ואימונם של אנשי הביטחון באותו ארגון.
אנו חיים בעולם מודרני המשתנה במהירות רבה. יריבינו
הפוטנציאלים או הממשיים נשארו כשהיו, אלא רק מתוחכמים
ומתקדמים יותר. תוצאות המעשים גם הם אינן משתנות, אלא
בשיעורי ההצלחה או הכישלון. שיטות העבודה של היריב או המגן,
נשק לאנשי ביטחון -
צורך או הרגל?
אלו הם המשתנים הקבועים. כך צריכות להיות גם דרכי ההתמודדות.
תפיסת אבטחה מודרנית ויעילה צריכה להיות כזו הבוחנת בקביעות
את סטאטוס האיומים, האירועים וההגנות הנדרשות. על הללו לשמש
כ'סטטיסטיקה־מלמדת' וכמתווה מכונן הבוחן את רצף האירועים עד
כדי שנוכל להקיש ממנו, מה יעיל ומה נדרש לשפר.
על בסיס חשיבה ממוקדת, בוחנת ויסודית אפשר להקיש ממה
שהיה, גם את כיוון תנועת היריבים בעתיד ולהתכונן מראש עם תכנית
הגנה ראוייה. אנשי מקצוע מצטיינים מסוגלים לחוש בשינויים הנקרים
מולם, על המנב"טים לבדוק בתדירות מספקת ולוודא את התאמתם של
תכניות הביטחון הקיימות לרוח הזמן המשתנה, לדרישות המקצועיות
ולסטטיסטיקות המקצועיות.
הדרישות המקשות של משטרת ישראל בנושא אינן תמיד תוצאה של
בחינה מקצועית לצורך, אלא מביעות רצון כללי לשלוט באופן מיטבי
על כלל נושאי הנשק וכן להפחית באופן מדורג את כמותם. הרעיון
הזה וצמצום כמות כלי־הנשק בשוק האזרחי מבורך עד מאוד. טוב יהיה
לבחון באופן הרואה את הצורך ומתייחס אליו, הצורך המשתנה מדי
פעם.
ניסיונם של גורמי הביטחון והאכיפה במדינת ישראל רב ויקר־ערך.
אנו חיים תחת איומים ביטחוניים ממשיים רבים, הן במובן הביטחוני
הכללי, הן באיומי הפעילות החבלנית העויינת (פח"ע) המקומיים והן,
איומים בנושאים פליליים אשר מרכיבי האמל"ח בתוכם רבים.
האיומים הפליליים נושאים איתם לעיתים אופי לאומני, לפעמים
להיפך. מדינת ישראל רואה [אם כי באופן לא־רשמי], חלק עצום
באוכלוסיה הדרה כאיום אסטרטגי. הניסיון מלמד כי איום זה אינו
תחום לאסטרטגייה בלבד ומשמש כר לפעילות עויינת ההולכת וגדלה.
כל זאת, אין בו כדי לחזק את הסברה כי נשק בידיי איש ביטחון הינו
צורך אבטחתי יעיל.
בהתייחס למציאות הקיימת, אין כל עדות לכך, שנשק בתחום
האבטחתי אזרחי מהווה גורם מרסן אצל שום יריב פוטנציאלי. להיפך,
לפי הסטטיסטיקות נשק אצל אנשי הביטחון מהווה גורם מחמיר
בהתנהגות המאיימים הפליליים.
אולם, גם אם נשמיט מהדיון את תוצאות ההחמרה הפלילית כלפי
איש הביטחון החמוש, עדיין נגיע למסקנות מעניינות, כאלו המהוות
את הסטטיסטיקה בפועל של הצורך, או אי־הצורך בחימוש אזרחי.
בהדרכות מנהלי ביטחון, אני נוהג לשאול, "מתי בפעם האחרונה
מישהו אצלכם שלף אקדח על־פי הנוהל"? כשאין לכך תשובה, אני מקל
ושואל, מתי שמעו המנב"טים על שימוש בכלי־ירייה שעשה מאבטח,
שתוצאותיו הצדיקו את השימוש בו ?
גם המנב"טים הוותיקים ביותר, המנוסים והמצויים בחדשות
הביטחון, אינם מצליחים להעלות בזיכרונם יותר משלושה או ארבעה
*הכותב הינו הבעלים של חברת "ארגון הביטחון", חברה לייעוץ ביטחוני התמחה בביצוע סקרי ביטחון, עדכון והטמעת שיטות ביטחוניות בארגונים.
שימש עשרות בשנים בתפקידי ניהול בכירים בתחום הביטחון.
חימוש אנשי ביטחון
אפריל-מאי 3102
הביטחון
| 20
60...,21,22,23,24,25,26,27,28,29,30 10,11,12,13,14,15,16,17,18,19,...1