056 משתתפים בכנס הלאומי ה-2
להתמודדות עם מצבי חירום
על תרומתו למוכנות לחירום והזכיר
גבי אופיר
הקודם, האלוף (מיל')
שעדיין קיימים פערי מיגון. כך למשל, %25 מהמבנים בתל-אביב
עדיין אינם מוגנים. הוא הביע תקווה, שהודות למכוונות של ראש
הממשלה והשר להגנת העורף, המוכנות לחירום תעבור לקידמת
הבמה האזרחית והזכיר לכל באי הכנס, שביום האחרון למלחמת
לבנון השנייה, נחתו 532 טילים בעורף הישראלי.
האלוף אייל אייזנברג: העורף הוא חזית לכל דבר
מפקד פיקוד העורף, האלוף אייל אייזנברג חידד את התפיסה,
שארגוני האוייב רואים בעורף הישראלי חזית לכל דבר.
העורף נתפס אצלנו כנקודת משא ארכימדית, שאמור להקרין
עוצמה לחיילים בחזית הצבאית, אך בעיני ארגוני האוייב הוא נחשב
כ"בטן רכה", שאינו יכול לעמוד במערכות מתמשכות.
מאז מלחמת יום כיפור, כך ציין מפקד פיקוד העורף, אנו ניצבים
בפני מעבר מעימות טריטוריאלי לעורפי. יכולת הפגיעה של ארגוני
הטרור מחזקת בהם את התודעה, שחל קץ למבצעי ההכרעה של צה"ל
מן העבר. האיום של ארגוני
הטרור מופנה כיום מכמה
חזיתות והאתגר העומד לפנינו
הוא "הרציפות התפקודית",
שתאפשר לשמר את יכולת
ההכרעה של מדינת ישראל
במערכה הרב-זירתית. תרחיש
החירום יכול לקבל ביטוי
בצורת שונות, החל בסבב
הסלמה וכלה במלחמה כוללת
לטווח ארוך. האלוף הזהיר
מפני האפשרות, שארגוני
הטרור ינסו למצות את הארסנל
הצבאי שלהם כבר בתחילת
המערכה, זאת על-מנת לזרוע
בהמלה בעורף הישראלי ובקרב
מקבלי ההחלטות שלו. אנו עלולים להיות עדים למטח טילים ולרקטות
בכל שטח מדינת ישראל. ממטולה ועד אילת, הזהיר האלוף.
ההבנה שהעורף הוא חזית מחייבת את ישראל להתארגן נכון
לרציפות תפקודית בחירום ומפקד פיקוד העורף הזכיר את הרכיבים
למענה רב-שכבתי. הרכיב הראשון הינו ההרתעה. כך למשל, אנו רואים
אצל נסראללה נתק בין הארסנל הצבאי שלו לבין האצבע, שלוחצת
על ההדק, וזאת בגלל החשש מן התגובה הישראלית בלבנון. הרכיב
השני הינו הדיפלומטיה ובמסגרת זו ניתן לכלול את הסכמי השלום
עם מצרים וירדן. הרכיב השלישי הינו התקפה יזומה, הסרת האיום
בטרם מימושו. הרכיב הרביעי הינו הגנה פיסית פעילה דוגמת יירוט
טילים בעת מעופם ושלוש שכבות ההגנה, מחוץ לאטמוספרה. בליכוך
האטמוספרה ובתוכה. הרכיב החמישי הינו הגנה פאסיבית הכוללת
הדרכה, הכשרה ויצירת תשתית חירום במשק האזרחי. הרכיב השישי
הינו הצלה. האלוף הזכיר כי ההרוגים האזרחיים היחידים במלחמת
לבנון השנייה, שני תושבים מקריית מלאכי היו אלה, שלא נשמעו
להנחיות פיקוד העורף.
מפקד פיקוד העורף הטעים, שהעורף אינו עשוי מקשה אחת אלא
מורכב מערב-רב של ארגונים ומיגזרים, משרדי ממשלה, גופי הצלה
שונים, רשויות מקומיות, הקהילה המשפחה והפרט. חזית פיקוד העורף
משתקפת ביכולת ההתגוננות המשולבת בחזית האזרחית, כאשר
הרשות המקומית משמשת בה אבן-יסוד. סך הכל אמורים לפעול
בעורף בתרחיש חירום כ-056 אלף איש.
פיקוד העורף, כך אומר מפקדו, עוסק בחיזוק החוסן הלאומי,
שמשתקף בהצלת חיים ובשיגרת החירום. המפתח להצלחה בגיבוש
מדיניות הוא ביכולת לאמץ מדיניות שונה בהתאם לנסיבות ותוך כדי
הלחימה. כך למשל, אם במבצע "עמוד ענן", פיקוד העורף היה מכריז
על תרחיש איום באיזור דן, שבו נשמעו צפירות עולות ויורדות, העלות
למשק הייתה מגיעה ל-8.2 מיליון דולר ליום.
"העורף הוא מה שמאפשר להחזיק את הראש זקוף", כך סיכם
האלוף.
רב-טפסר שחר איילון: מהירות התגובה
הממוצעת לאש תגיע ל-5 דקות בלבד
"מהירות התגובה הממוצעת לאש ב-0102 עמדה על 01 עד 71 דקות
ב-0102. כיום היא עומדת על 9 דקות ובעתיד, תרד ל-5 דקות בלבד",
כך אמר רב-טפסר שחר איילון נציב שירותי כבאות והצלה ארצי.
מאז אסון הכרמל לפני 4 שנים שבו נספו 44 איש. חל זעזוע במערכת
הכיבוי וההצלה. חוק הרשות הלאומית לכיבוי והצלה גרם לשינוי גדול
בתקצירי הפיתוח ולהיערכות הרשות לאתגרי המאה ה-12. רב-טפסר
ציין, שכיום נרכשים
איילון
אמצעי כיבוי מתקדמים ביותר
ושמתגייס כוח מקצועי ברמה
מעולה, ברובו לוחמים לשעבר
בצה"ל. הרשות פועלת כיום
לפי תוכנית רב-שנתית. בשנה
וחצי האחרונות נוספו לרשות
המונה 0531 לוחמי אש בקבע
054 לוחמים. 0021 לוחמי אש
משרתים במילואים.
מפקד שירותי הכיבוי
וההצלה הצביע על הפניות מצד
056 משתתפים ממערכות
הביטחון והחירום נטלו חלק
בכנס.
בראש ועדת ההיגוי לכנס
עמד תת-ניצב (בדימוס)
מאיר בן-ישי
ואל"מ (מיל')
במקביל לכנס נערכה תצוגת
טכנולוגיות של כ-03 חברות
תעשייה מתחומי הביטחון
והאבטחה. הכנס הלאומי ה-3,
שאמור להתקיים באוקטובר
4102 וצפוי להתמקד בשיתוף-
פעולה בינלאומי בתחום
החירום.
האלוף אייזנברג. האוייב מתייחס לעורף
כ"בטן רכה"
אל"מ (מיל'), תת־ניצב (בדימוס)
בן ישי ראש ועדת ההיגוי של הכנס
רב־טפסר איילון - שיתוף פעולה בינלאומי
>
>
תשתית לחירום
ספטמבר-אוקטובר 3102
הביטחון
| 10
