המשנה לראשהמטה לביטחון לאומי (מל"ל):
פיקוד העורף אמור לעבור
לחסות המשרד להגנת העורף
יוסף פרנקל
צילומים: שוש פרנקל
"פיקוד העורף אמור לעבור לחסותה המשרד להגנת העורף מאחר
שהפלטפורמה של המשרד היא ההתגוננות האזרחית", כך טען תת-
אלוף (מיל') זאב צוק רם (ווה) המשנה לראש המל"ל בכנס הבינלאומי
השני להתמודדות עם מצבי חירום, שנערך במרכז הקונגרסים בשפיים,
ביום ג', 8 באוקטובר 3102.
מול האזרחים, כך הוסיף וטען המשנה לראש המל"ל. חייבת לפעול
מערכת אזרחית, מערכת היודעת כיצד המדינה אמורה לעבוד מולם.
ומה באשר לשר הביטחון ולרמטכ"ל? למשנה יש תשובה ניצחת
האומרת, שיתעסקו בטילים המיורטים לעבר מדינת ישראל, אך
כל מה שראוי להגנה בתוך המדינה, אמור להיות מטופל על-ידי גוף
אזרחי וזה המשרד להגנת העורף. הוא הודה כי בעבר הניח, שהקמת
המשרד להגנת העורף תיצור עוד "בלגאן", אבל שינה את עמדתו
לאחר שהגיע למסקנה כי עורף מדינת ישראל חייב להיות מובנה בתוך
תפיסת הביטחון הלאומי. אם בעבר תפיסה זו נשענה על שלוש רגליים,
ההרתעה, ההתראה והמהלומה, הנה מאז מלחמת לבנון השנייה,
נוספה לה הרגל הרביעית, ההתגוננות האזרחית. המשרד להגנת העורף
לעמדתו, אינו אמור לפעול כמטה אלא כמערכת אופרטיבית לכל דבר
ועניין, שנוגע להגנת האזרחים.
הוא הביא כעדות מסייעת את הדמוקרטיות המערביות, בהן "ביטחון
המולדת" נתון בידי משרדי הפנים ולא בידי הצבא. תת־האלוף במיל'
טען, שמערך העורף אמור לעבור, לא רק שינוי פיסי אלא גם שינוי
מנטאלי. הוא ציין את "הרציפות התפקודית", שבנוייה על כל משרדי
הממשלה כמרכיב השפעה עיקרי על החוסן הלאומי, שאף הוא מצידו
תורם לרציפות התפקודית.
באשר לתרבות החירום,
המשנה לראש המל"ל
הטעים, שמתוך 752 הרשויות
המקומיות הפועלות במדינת
ישראל, אולי רק ל-%05
מתוכן, יש מענה ראוי לחירום.
לא קשה להצביע על רשויות,
שחסרות מענה כזה דוגמת
העיר צפת במלחמת לבנון
השנייה, שפרנסיה ברחו ממנה
או על רשויות המעסיקות
קב"טים לא-מוסמכים. אנו
זקוקים למשרד להגנת העורף,
כך סיכם המשנה לראש
המל"ל, כגורם אזרחי, שיש לו
יכולת פיקוד ועשייה לכונן תשתית לאומית ראוייה לחירום, שרואה
את השלם הכולל בתוכו גם את פיקוד העורף.
כאשר המשנה לראש המל"ל דרש להפקיע את פיקוד העורף מצה"ל
ולהעבירו לחסות המשרד להגנת העורף, בעוד משרד הביטחון אמור
לעסוק בגבולות המדינה, הייתי עד לחיוכים נבוכים של קציני צה"ל
וקציני משטרה בכירים, שהשתפו בכנס. כאשר שאלתי אחד מהם
לדעתו, הוא השיב לי מניה וביה, שפיקוד העורף עובד על תוכנית רב-
שנתית (5) בעוד השר לפיקוד העורף נבחר לכהונה קצרה יותר, וזאת
מעבר להנחה המקובלת, שכל שר כפוף לגמחות פוליטיות משלו בעוד
ה"פוליטיקה" אינה מקובלת בצה"ל. מי-שהוא לצידי הזכיר, שהמשנה
לראש המל"ל הרעיף שבחים על תפקוד משרד הביטחון, כאשר עדיין
שימש בו בתפקידים בכירים. אך כיום סר חינו של המשרד המופקד על
צה"ל בעיניו.
המשרד להגנת העורף – המתכלל הלאומי
המנכ"ל החדש של המשרד להגנת העורף, ניצב (בדימוס) דן רונן
לא דן בשאלת זהותו של פיקוד העורף, אלא ייחד את דבריו במוכנות
לחירום.
חזית העורף, לעמדת ראש המשרד החדש, הופכת להיות המרכזית
בתרחיש החירום הקרוב, וזאת בהיעדר חזית צבאית מול צה"ל. אף אחד
אינו יודע, כיצד יראה תרחיש החירום והמשרד להגנת העורף אמור
להיות מוכן וערוך למגוון אפשרויות, החל מפינוי מאות אלפי אזרחים
מאיזור מוכה אסון, דרך אספקת אמצעי כלכלה וסניטציה ועד חלילה,
לקבורה המונית. הוא ציין את
המשק לשעת חירום (מל"ח)
כמנדט בלעדי של משרדו.
המשרד להגנת העורף
משמש כיום לדבריו סל שלם
של משאבים ויכולות וניחן
בראייה כוללת, שמציבה
אותו כמתכלל הלאומי. כל
גורמי החירום אמורים להיות
ערוכים בכל נקודת זמן, כל
אחד בנתח שלו. הוא ציין את
הרשויות המקומיות כמרכיב
עיקרי במוכנות לחירום והביע תקווה למינוי ממונה חירום בכולן,
זאת בצד השלמת תפקודם של מחסני חירום. הוא החמיא לשר הפנים
על שחולל שינוי במדיניות המשרד, שהתעלמה בעבר מן
גדעון סער
העיסוק בחירום ותבע לדאוג לשיפור התשתיות של מרכזי ההפעלה
ברשויות החלשות. ראש המשרד החדש חלק שבחים לראש המשרד
>
תת אלוף (מיל') צוק רם תובע להעביר את
פיקוד העורף לרשות אזרחית
ניצב (בדימוס) רונן: הרשויות המקומיות
מרכיב עיקרי במוכנות לחירום
תשתית לחירום
ספטמבר-אוקטובר 3102
הביטחון
| 8
