10 / 60
שדה הקרב האזרחי
בטכנולוגייה כזו או אחרת, אך למרות ההשקעה המרובה, התוצאה אינה
משביעת רצון. היכולת לאפיין ולאתר איומים באמצעים טכנולוגיים
בלבד אינה אפשרית (כך למדו בארה"ב ובאירופה). היכולת לנייד
מיליוני בני־אדם ביום תלוייה גם בגורם האנושי, במפעילי הטכנולוגייה,
במעבדי המידע ובמקבלי ההחלטות. הצורך להשקיע ולפתח את
היכולות של הגורם האנושי, מוכר בתעשיה הישראלית, לא פחות
מאשר הצורך בפיתוח הטכנולוגי. האמריקנים הם שהמציאו את המונח
"ביטחון המולדת" בעוד באירופה מסתפקים במונח "ביטחון" ואכן,
). איום
Security
קיימת אבחנה חדה בין "דיפנס" (הגנה) לבין "ביטחון" (
הייחוס ב"דיפנס" הוא הגנה על טריטוריה, הגנה על המרחב הגיאוגרפי,
איום הייחוס של ישראל למשל היה מאוד ברור ב־04 השנה האחרונות.
הוא הגיע מצפון־מזרח וכך, היא נבנתה למצב, שבו היא אמורה לתת
מענה לצבא תוקף. התופעה של החליפות איסלאמית "דעאש" אינה
מאפשרת לומר בוודאות, שאיום הייחוס הוותיק נעלם, אבל בינתיים
צמח איום הטרור ואנו התרגלנו להבין, ש"סקיורטי" משמעו גם לאפשר
לשיגרת החיים להמשיך ככל הניתן. טירור אינו חייב להיות פיסי. הוא
יכול להיות גם הפלה של רשת תקשורת או שיתוק המערכת המפעילה
את רשת החשמל או נמל התעופה.
האיום בעולם הצבאי, כך עולה מן הכנס, הוא חד־מימדי. אנו
יכולים לזהות דרישה מבצעית וזירה. במרבית המקרים, הצבא נלחם
באיזורים די סטריליים ללא אוכלוסייה אזרחית (למעט במלחמת לבנון
ובמבצע "צוק איתן"). הצבא גם מתכונן לאירועים קצרים יחסית, מאוד
אינטנסיביים. "ביטחון המולדת", זה משהו שקורה כל הזמן ובתוך
האוכלוסייה האזרחית.
האתגר הוא לשמור על רציפות שיגרת החיים. אי־אפשר לסגור
נמל תעופה או תחנת כוח, זאת בניגוד לצבא, שיכול לבודד קטע גבול
או איזור מסויים. האחראים על הביטחון בסביבה האזרחית הם אלה,
שלוקחים סיכונים גדולים יותר ושצריכים מערכות תומכות החלטה
ברמת אמינות גבוהה ביותר. מאחר שאירועי הטרור יחסית נדירים
ובינתיים נמשכת השיגרה וקיימות התרעות, אין מנוס מהתמודדות עם
הרבה חשדות־שווא. ממונה הביטחון האזרחי אמור להיות ניחן ביכולת
גילוי של אותם אירועים בודדים, שאכן קורים, ברמת אמינות גבוהה
ביותר כדי שיהא יכול לקבל החלטה נכונה במקרה של אירוע־אמת.
המשתתפים בכנס חידדו את ההבדל הגדול בין השוק הביטחוני־
צבאי ושוק "ביטחון המולדת". השוק הראשון מוגדר במונחים של צרכים
ברורים ביותר והיצרן יודע מה להציע ללקוח. השוק השני מורכב מכל
מיני שחקנים קטנים, חברות, מפעלים וכדומה. אין מישהו שמגדיר את
הצורך המבצעי. אין לקוח אלא רק מעין אמבה מערפלת גדולה, שנקראת
שוק "ביטחון המולדת". כאשר יצרן מקומי המציא את המכ"מ האופטי,
לא היה לו לקוח שאמר, "כזה אני רוצה". הייצרן הימר על המוצר ועל
הצלחתו. הוא האמור בעולם הסייבר, שהולך ומשתנה בדינאמיות גדולה.
אין מישהו, שמייצר תמונה ועץ החלטות. השוק פרוע לחלוטין.
אם הנחת העבודה בתחום הביטחוני־צבאי היא מול גופים
מסודרים, שיודעים להגדיר את צרכיהם המבצעיים, הינה בשוק
"ביטחון המולדת", קיים ערב־רב. ראשי רשויות, קב"טים בעיריות
ובגופים פרטיים ואחרים, חולקים מכנה משותף בכך, שהם לא יודעים
להגדיר את צורכיהם במונחים מבצעיים והיצרן אמור למלא את החסר.
הללו רק רוצים משהו, שכבר קיים, זול וידידותי למשתמש. התוצאה
היא, שלכל אחד מהלקוחות צריך לתפור חבילה קצת שונה. השוק
מאוד מבוזר. ללקוחות שונים קיימים מאפיינים שונים והכותרת הזאת
"ביטחון המולדת" היא לפעמים מבלבלת.
ובכל זאת, התעשייה הישראלית מוכרת פתרונות חכמים. כיוון שהיא
ישראלית, היא בעל־כורחה ניחנת בניסיון, בידע ובהיסטוריה ומשלבת
בתוכה חדשנות, יצירתיות וייזמות. אף שהתעשייה הישראלית מוכרת
פתרונות, היא כוללת בתוכה את התחומים של הדרכה, הכשרה, תמיכה
ותחזוקה, שכן אם לא מספקים אותן, הניסיון מלמד, שהמכירה נפסקת
והופכת לחד־פעמית.
מכון הייצוא הישראלי ראוי לשבח על ארגון הכנס המוצלח ועידוד
הבאתם של מאות האורחים מחו"ל. אנו מצפים לכנס בינ"ל ה־4
ל"ביטחון המולדת" שיתקיים ב־5102.
מהתצוגה
החיצונית בכנס
הבינלאומי ה־3
לביטחון המולדת
המכון הישראלי
לייצוא
אוקטובר-נובמבר 4102
הביטחון
| 10