שדה הקרב האזרחי
הכנס הבינלאומי ה־3 ל"ביטחון המולדת":
אוקטובר-נובמבר 4102
הביטחון
| 8
>
המשך בעמוד 01
כתבה וצילמה: שוש פרנקל
,)
Homelend
Security
הכנס הבינלאומי ל"ביטחון המולדת" (
שיצא לדרכו לפני שלוש שנים ביוזמת מכון הייצוא, משרד הכלכלה,
סיב"ט, המשרד לביטחון־פנים והמטה הקיברנטי במשרד ראש הממשלה
ושהתקיים מ־9 עד ל־21 בנובמבר 4102, במרכז הירידים בתל־אביב,
הציג פתרונות טכנולוגיים חכמים של 89 מציגים ישראליים, שאמורים
למצוא דרכם לחו"ל.
מאות אורחים מחו"ל משישים וחמש מדינות, חלקם שותפים
עיסקיים של חברות ישראליות וחלקם לקוחות פוטנציאליים, נטלו
יצחק
חלק בכנס, שנפתח בדברי ברכתו של השר לביטחון־פנים, ח"כ
ושהסתיים בסיורים מקצועיים המתמקדים בהגנה על
אהרונוביץ
תשתיות לאומיות, בעיקר תשתיות אנרגיה, תחבורה ותקשורת.
העיסוק ב"ביטחון המולדת" מסמן עידן חדש, כך עולה מן הכנס
שהחל עם "מתקפת התאומים" ב־11 לספטמבר 1002, מי שסימנה את
מחיקת קו הגבול של שדה הקרב בין החזית לעורף. שדה הקרב החדש
הוא שונה מזה הצבאי וכולל מגבלות משפטיות ואתיות. הפעילות
בעולם "ביטחון המולדת" חשופה לחלוטין, כאשר השחקנים הראשיים
מתמחים להשתמש במדיום האינטרנט כפי שאנחנו נוהגים בעבודתנו
ובחיינו הפרטיים. תלותנו ההולכת וגוברת בטכנולוגייה, באנרגיה
ובתקשורת כפי שנדונה בכנס, יוצרת הזדמנויות לפתרונות חכמים
בתחומי ההגנה והסיכול של מזימות אוייבי "ביטחון המולדת", כל עוד
מטופח גם הגורם האנושי.
שוק "ביטחון המולדת" מתאפיין כמנוע צמיחה חשוב לכלכלה
הישראלית ולייצוא המקומי. בשנה האחרונה ייצאה ישראל כ־5.6
מיליארד דולר בתחומי הביטחון, כאשר חלקו של תחום "ביטחון
המולדת" הולך וגדל לערך של כ־3.1 מיליארד דולר. חלק מהיצרנים
הישראליים צמחו מתוך תחומי ההגנה המסורתיים וכיום הן מושלבות
בעולם "ביטחון המולדת" כפועל־יוצא של מגמות השוק הגלובאליות.
אבטחת הסייבר, כך עולה מן הכנס, הינה תחום הפעילות הגדל יותר
מהר מכל תחום פעילות אחר ב"ביטחון המולדת". גם קצב הגידול של
אבטחת הסייבר %5.6 לשנה, גבוה יותר מתחומי הביטחון המסורתיים.
כך, אין זה מפתיע, שמומחי אבטחת הסייבר סבורים כי השוק הזה עשוי
לגלגל קרוב לחצי טריליון דולר בשנת 0202 ולספק מגוון הזדמנויות
לכ־002 חברות הישראליות, שעוסקות בהיבטים השונים של התחום.
התעשייה הביטחונית הישראלית זוקפת לזכותה הישגים מרשימים
ומערכת
Spike
בפיתוח חימוש חכם דוגמת "כיפת ברזל", משפחת טילי ה־
ה"חץ" וכן, בפיתוח מערכות ביון בזמן־אמת, אך מתברר שלזכותה נזקפות
גם הישגים בשדה הקרב הדיגיטאלי ובסיכול איומי הסייבר. לפני מספר
על תוכנית להשקעה
בנימין נתניהו
חודשים הכריז ראש הממשלה, ח"כ
לאומית, שאמורה להציב את ישראל בראש תעשיית הסייבר העולמית,
התעשייה המסומנת כתחום הצמיחה הבא בעולם הטכנולוגי. התעשיות
הביטחוניות המבוססות, שניחנות במשאבים הדרושים להתמודדות על
פרוייקטים גדולים בחו"ל, אמורות ליהנות במיוחד מן התוכנית ומהנגזר
התקציבי שבה, אבל לא רק הן. גם תעשיות צעירות וקטנות, שמצטיינות
ביצירתיות רבה ובחשיבה מקורית פוזלות לעבר הצמיחה.
), גם לציון
Inteligence
המושג "תבונה" משמש בשפה האנגלית (
"מודיעין" וניתן היה להבין מתוך הכנס את הסיבה. ללא יכולת להעביר
את המידע הגלמי מבחנים אנליטיים המוכחים את שלמותו, אמינותו
והשלכותיו הרלוונטיות בנקודות זמן שונות, אין כל ערך למידע הגולמי.
האתגרים האנליטיים קשים פי כמה, כאשר אנו עוסקים באבטחת
הסייבר משום שהמגינים אמורים להתייחס לתסריטים היפוטטיים
ולסיכונים תיאורטיים, שעדיין לא אופיינו במידה המאפשרת ניטור
וסיכול אמינים. דומה, שאין מנוס מיצירת "סביבת סיכונים וירטאלית"
הסופגת כל פיסת מידע מכל מקור אפשרי והמאפשרת לזקק מכור
ההיתוך הווירטואלי תסריטים אפשריים ברמות שונות של היתכנות.
סביבה וירטואלית זו אמורה לשמש גם מעין מעבדת סימולצייה
לפתרונות המוצעים תוך זיהוי נקודות התורפה.
הנואמים, ישראלים ואורחים מחו"ל (השפה מדוברת - אנגלית),
עמדו על ההבדלים בהגדרת תחום הייחוס בעולם הצבאי לעומת עולם
"ביטחון המולדת". כך למשל, בשעה שבעולם הצבאי איום הייחוס הוא
רלוונטי ברמות המדינה אל מול האיומים, שמייצגים אוייביה, הנה
האיום בעולם "ביטחון המולדת" הוא גלובאלי. מאז "מתקפת התאומים"
ב־11 לספטמבר 1002, התמקד העולם כולו בטכנולוגייה. נמלי התעופה
ומעברי הגבול לדוגמה, הפכו לשמש מפעלי ענק לבידוק בני־אדם וכבודה
הזדמנות לשילוב טכנולוגיות
ישראליות "חכמות" בחו"ל
הדוכן של חברת "אל־פר" בתערוכה