17 / 60
17 |
הביטחון
אוקטובר-נובמבר 4102
שמבצע "צוק איתן" הוכיח שוב לעמדתה, שחוסן חברתי אינו מושג רק
על־ידי העצמה צבאית אלא גם על־ידי פיתוח חוסן ברשת מורכבת של
פרטים, קהילות וארגונים חברתיים.
, ראש מטה פיקוד העורף (פקע"ר) וראש המשק
אבי בכר
תא"ל (מיל')
לשעת חירום (מל"ח) בעבר, סקר את ההיסטוריה של פקע"ר והזכיר,
כשר הביטחון, נידונה ההמלצה
איציק מרדכי
שעוד בימי כהונתו של
לשחרר את הגוף הממונה כיום על התגוננות האוכלוסיה האזרחית
מזרועות משרד הביטחון ולהעבירו לאיזרוח במשרד לביטחון־פנים. זו
הייתה בשעתו, גם ההמלצה של המועצה לביטחון לאומי, אך מעבר
גלעד
להקמת ועדות, לא קרה כלום. השר להגנת העורף לשעבר, ח"כ
היה זה שהבין כי חרף כל ההמלצות, לא תועבר האחריות על
ארדן
פקע"ר למשרדו והוא מצא לנכון להתפטר מתפקידו.
הזכיר, שפקע"ר ניחן בסמכויות הנוגעות
בכר
תא"ל (מיל')
להתגוננות האוכלוסיה האזרחית לעת מלחמה, אך לא להתנהלות
האוכלוסייה באסון טבע דוגמת רעידת אדמה או צונאמי, תרחיש, שבו
מצוייה הסמכות העליונה והאחריות בידי המשטרה. הוא תבע לחזור
ולדון מחדש בשאלה, אם נכון לרכז את כל הסמכויות הנוגעות למקרה
חירום במשרד אזרחי?
, מרצה במגמה לחברה וביטחון ב"בית
אמיר ירום
אל"מ (מיל')
ברל" הגדיר את הטרור כניסיון להטיל פחד באוכלוסייה ומכאן, החוסן
, אף הוא מן הצוות האקדמי
יובל הררי
החברתי הוא המענה הראוי. ד"ר
ב"בית ברל", תבע לחזק את הסולידריות החברתית כאמצעי לאבטחת
העורף האזרחי.
, הממונה על תחום החירום והביטחון בעיריית חולון
דרור שלו
הבהיר את משמעותה של "לבנת הייסוד" בהקשר של הרשות המקומית,
משמעות המשקפת את הקשר הבלתי־אמצעי עם האזרחים, שבאים
לשטוח בפניה את מצוקותיהם וטענותיהם. הוא מנה חמישה מרכיבים
בתפקודה של "לבנת היסוד", יצירת אמון, טיפול בפרט ובקהילה, כוח
אדם , ידע ומיגון (ראה בגיליונות "הביטחון" מס' 65, 75 ו־85). מצב
המתנדבים לעמדתו גובל כיום בקטסטרופה, שכן רק כ־%01 מן הקהילה
היהודית מוכן לפעילות התנדבותית וגם הם, ברובם בני 06 ומעלה.
שעל אף התפשטות הליך
שלו,
דרור
באשר להכשרת הקב"טים, הדגיש
האקדמיזציה בקרב הקב"טים. אין קשר בין השכלה רחבה לבין מיומנות
אבטחתית - מבצעית כפי שאין קשר בינה לבין דרגה צבאית. המיומנות
האבטחתית מחייבת הכשרה בפני עצמה.
>
המשך בעמוד 81