22 / 60
מענה לאירוע חירום רפואי
אוקטובר-נובמבר 4102
הביטחון
| 22
שי קוניץ*
צילומים: דוברות "איחוד הצלה"
אירוע חירום רפואי, מוצא את הפרט
במצב, בו הוא נזקק לסיוע חיצוני־מקצועי,
כשזמינות ומהירות התגובה, משפיעים באופן
ישיר על שרידותו האישית או על מניעת
הנזק העלול להיגרם לו עקב המצב הרפואי
אליו נקלע.
לרוב, תחושת הזמן בשלב זה מקבלת מימד אחר ומעלה את מפלס
הלחץ של החולה או הנפגע ושל הסובבים אותו, גם מעבר לאירוע
הרפואי עצמו. אבל, האם ניתן להשליך בין אותה תחושת ביטחון
חמקמקה בשיגרה גם לחוסן הקהילתי במצבי החירום והאסון?
הביטוי, "מה שעובד בשיגרה יעבוד בחירום" מוכר לכל מי שעוסק
בהיערכות ובהתמודדות עם מצבי החירום והאסון. משמעות הביטוי,
שימוש ב"גלגל מוכר" שהוכיח עצמו בשגרה ולא "להמציא גלגל" מותאם
לאירוע החירום . על בסיס הבנה זו, אנסה לסקור בקצרה, תפיסת
הפעלה המכשירה "אדם מהשורה" להיות "סוכן רפואה" בקהילה -
אדם שעבר הכשרה רפואית בסיסית בנושא העזרה ראשונה, כשעל
)
Beacon
בסיס בכשרה זו, ניתן להשתמש בו וביכולותיו כ"מגדלור" (
- האדם המתכלל את מאמצי ההצלה והסיוע הראשוניים באזור האסון
תוך סיוע לגופי החירום המקומיים והלאומיים בהפעלת מרכזי הסיוע
)
Hospital
־
Pre
הנפתחים בחירום. המתאר הרפואי הטרום־אשפוזי (
ניתן לחלוקה למספר מדרגות־מענה:
) - אדם בעל
Medical
First
Responder
א. מגיב ראשוני־רפואי (
רקע וניסיון רפואי, המופעל באמצעות ארגון מסודר, בעל ציוד רפואי
ואמצעי ניוד, הנותן את המענה הראשוני קרוב לזמן האירוע ולמיקומו.
) - פלטפורמת הפינוי
Medical
Transportation
ב. הפינוי הרפואי )
המבוססת על רכב פינוי ייעודי וצוות רפואי.
) - המתקנים הרפואיים
Medical
Hinterland
ג. עורף רפואי (
המהווים את המענה המשלים לטיפול הרפואי הראשוני (בתי חולים,
קופות חולים, מרפאות וכדומה).
אומנם, הטיפול הראשוני המקצועי מתחיל עם הגעת המגיב
הראשוני המקצועי, אבל, אם מרחיבים את המענה המידי על־ידי אנשים
מ"השורה" בעלי ידע רפואי בסיסי, ניתן לקצר עוד את זמן התגובה.
בעולם אוטופי, אדם נולד עם הידע והיכולת לסייע בצורה מקצועית
ואין צורך בהכשרתו המיוחדת. בעולם שלנו, כדי לממש את הידע
והניסיון, יש צורך בהכשרה ראשונית ושמירת הכשירות המקצועית
לאורך זמן (ואם נשתמש באלגוריה מתחום הספורט, מדובר על מרוץ
"ספרינט" - ההכשרה ו"מרתון" - שמירת הכשירות). אם נגדיר את
תוצרי ההכשרה הרצויה, הרי שהם צריכים לענות על צרכי ההפעלה
הבאים:
חיזוק תחושת הביטחון בשיגרה באמצעות הפעלת מגיב ראשוני־
רפואי (ארגון) ובסיוע של "סוכני רפואה בקהילה" (כל אדם) המורידים
את זמן התגובה באירוע חירום רפואי, כשעל בסיס הכשרה זו, יבנה
) לטובת חיזוק
Community Emergency Team
צוות החירום הקהילתי (
החוסן הקהילתי והמנהיגות המקומית בחירום.
צוות החירום הקהילתי, מאגד בתוכו מתנדבים מארגונים שונים -
, מתנדבי הרשות המקומית ועוד, כאשר כולם עוברים
NGO
'
s
ארגוני
הכשרה ל"יישור קו" בנושא ה"שפה", תרחישי הייחוס, תפיסת
ההפעלה של מרכזי החירום, דרכי השתלבותם וכמובן, תרגול המביא
לידי ביטוי את התכנים התיאורטיים שנלמדו ושיוצרים אינטראקציה
בין המתנדבים ובין הגופים המפעילים.
לרוב, השימוש באנשי רפואה מאפיין מערכת "סגורה" - מערכת
סוכני רפואה בקהילה
ב"ניהול מצבי חירום ואסון"
MPH
* הכותב הינו מנהל אגף חירום וביטחון ב"איחוד הצלה" - ארגון מתנדבים לאומי להצלת חיים, בעל תואר
מאוניברסיטת תל־אביב
פעילות "איחוד הצלה" בהילולת ל"ג בעומר במירון תשע"ד