Background Image
Next Page  24 / 60 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 24 / 60 Previous Page
Page Background

לא יזיק לב בריא

אוקטובר-נובמבר 4102

הביטחון

| 24

דני רובין*

צילומים (להמחשה בלבד): דני רובין

במרבית שדות התעופה בעולם, קיימת

התייחסות לנושא הבידוק הביטחוני,

זאת בהנחיות גורמי הביטחון, קל וחומר

כשמדובר על בידוק טכנולוגי הכולל שימוש

באמצעים אלקטרוניים כמו מגלי מתכות

ומכונות שיקוף.

באחד מביקוריי בקניונים, שמעתי שיחה בין גברת מבוגרת, שעמדה

מחוץ לאחת החנויות, מדברת עם ביתה העומדת על סף דלת החנות

מבפנים, אוחזת בידיה, מספר פריטי ביגוד ומערכת הזמזמים

מצפצפת ללא הרף. האמת, שקצת קשה היה להבין את שיחת

השתיים. היא הייתה חצי בעברית וחצי ברוסית, מערכת

הזמזמים כאמור צפצפה והמוסיקה בחנות לא תרמה רבות

ליכולת שמיעת השיחה.

בעוד ביתה של האישה, בצעד קדימה וחצי צעד אחורה,

מנסה להראות לאימה את פריטי הביגוד הכי קרוב שהיא יכולה

מבלי לגרום למערכת ההתרעה לפרוץ בצפצופי אימה, הייתה

הגברת שבחוץ כולה כעוסה, מוציאה לשתיים יחד את החשק

ואת המושג הנקרא, חדווה של קנייה.

מסתבר כי אותה הגברת, מושתלת קוצב לב ובשל חשש

סובייקטיבי, היא אינה מוכנה להיכנס לכל חנות באשר היא, היה

ובכניסה לאותה חנות, מותקנות אנטנות מיגון, שתפקידן למנוע

גניבות ואנשי החנות אינם מוכנים לבקשתה לנתק עבורה את

האנטנות בכניסתה ובצאתה.

הגברת אמרה: "אני רק בת 45, אני עדיין צעירה, אני רוצה

לחיות, לא מוכנה למות ממערכת נגד גניבות". היא גם ידעה

לספר, שהיא "כבר שמעה כל

תירוץ, שרק אפשר ולעיתים

זה גובל בחשד כלפיה

ובעלבון בל־יתואר מבחינתה".

"בחנות אחת", כך היא סיפרה,

"הסכימו להכניס אותי בכניסה

צדדית, אבל בכל עת שהותי בחנות,

הרגשתי שעוקבים אחרי ובצאתי,

סירבו להוציא אותי דרך אותה

כניסה ועמדו על כך, שיציאתי תהא

רק לאחר בדיקה ובדלת היציאה".

"בחנות אחרת", כך הוסיפה,

"היו בטוחים שאני והבת שלי זוג

גנבות". ובחנות אחרת, אמרו לנו,

"שכל הפתחים מוגנים ושזה נגד גניבות קונים. ולא הצלחתי לשכנע

שם, שאנחנו רק קונות כנות ותמימות".

"הגדילו לעשות", כך עוד הוסיפה, "אותם מנהלים תמימים, שענו

לה, כי בכלל אינם יודעים, איך מנתקים את מערכת הזמזמים".

בשדה התעופה, ההנחיות הינן כאלו: (ראשית, הפנייה היא אל

הנוסע) "מומלץ, (ואין זו חובה) שאדם הנוסע דרך שדות תעופה,

ובגופו שתל קוצב־לב, יחזיק ברשותו להצגה "תעודת זהות רפואית"

(צמיד, שרשרת, או כרטיס). "זה מומלץ (ושוב הפנייה היא אל הנוסע),

שתציג את המגבלה הרפואית שלך בפני איש הביטחון ותודיע לו,

שאתה מושתל קוצב־לב ותבקש ממנו לבצע עליך בדיקה גופנית חליפית

במקום הצורך לעבור דרך גלאי המתכות".

יצרניות קוצבי הלב ערות לחשש המושתלים והוציאו הנחיות

ברורות, שתכליתן להסיר כל דאגה מהמושתלים על־מנת לאפשר להם

שיגרת חיים רגילה ככל שאפשר. הם כותבים כך בחוברת המצורפת

למסמכיו של המושתל : "קוצבי הלב ניבנו בצורה כזו, שהם מוקפים

במעטפת מגן בפני הפרעות חיצוניות. יחד עם זאת, מאחר וישנם

מרכיבים מתכתיים המובנים בקוצב, קיימת אפשרות שמערכות

רגישות במיוחד של אנטנות המיועדות לאיתור מתכות כמו בשדות

תעופה, בבתי משפט או ברשתות קמעונאיות, עשויות לפעול בעת

גילוי". לפיכך, "עבור דרך השערים בקצב הליכתך הרגיל. אל תישען

על האנטנות בשער. קוצב־הלב שלך, לא יינזק, או יתוכנת ואנחנו לא

צופים, שתחווה בעיה או אי־נוחות כל־שהיא".

על קוצב לבבות ומערכות

למניעת גניבות

*הכותב הינו בכיר בתחום מניעת פחת ואובדן