29 / 60
29 |
הביטחון
אוקטובר-נובמבר 4102
פעל, בין השאר, להקמת כוחות מיוחדים של ה"הגנה" ולאימונים. הוא
התרסק עם מטוסו בג'ונגל הבורמזי, ב־42 למרס 4491 (עמ' 02-812).
אף כי בסוף הספר מופיעה רשימה ביבליוגראפית ומובא מפתח
שמות, המחבר אינו מסתמך בכתיבתו על מקורות אלא מעדיף סגנון
כתיבה פופולארי, כאילו הקורא אמור לתת בו אמון כמובן מאליו. היעדר
הסממנים האקדמיים נובע מתוך כך, שהספר אינו מיועד להיסטוריונים
ולתמידי מחקר אלא לאוהבי היסטוריה בכלל ולמתעניינים במלחמת
העולם השנייה בפרט. הקריאה היא שוטפת וניכר בכתובים, שהצגת
מלחמת העולם השנייה בדרך פופולארית הופכת אצל המחבר למעין
אובססיה.
אף כי המחבר, מנהל בית ספר תיכון ומורה להיסטוריה בעברו, לא
מציג לנו מסמך מדעי. הוא שובה את ליבנו במאמציו לתאר כל פרט חיוני
ולהגיש תמונה כוללת ומרהיבה. אם היסטוריונים אחרים מתארים בעיקר
התלבטויות והחלטות של מנהיגים פוליטיים על חשבון מפקדים צבאיים,
מתגלית כהפוכה. המנהיגים הפוליטיים מוזכרים רק
ברבש
הנה גישתו של
כאשר האיזכור הינו הכרחי ליצירת התמונה הכוללת. גישה זו כפי שמעיד
המחבר עצמו אינה עומדת תמיד במבחן המציאות. בגרמניה היה זה
ה"פירהר", אדולף היטלר, מי שנתגלה כמעורב בכל המהלכים הצבאיים,
בעוד שביפן, כל ההחלטות המדיניות היו נתונות בידי מפקדי הצבא (ראה
עמ' 71).
הספר המחולק לאחד־עשרה חלקים, החל מתיאור הכנותיה של
גרמניה למלחמה ועד שיקום אירופה (תוכנית מרשל) ויפן לאחריה,
מותיר את הקורא עם כוונתו המוצהרת של המחבר, אהבה ללימוד
היסטוריה.
פ. דניאל
"לצערי, השיח כיום על תקציב הביטחון הוא רדוד ופופוליסטי
וחבל שכך. תקציב הביטחון כיום הוא בסך הכל %5 מהתקציב
הלאומי הגולמי. עם הקמת ועדת ברודט בשנת 7002 עמד תקציב
הביטחון על %5.6-%7 מהתקציב הלאומי. תקציב הביטחון של
."
OECD
מדינת ישראל כיום הוא הקטן ביותר מבית מדינות ה־"
כך הדף אלוף (מיל') דן הראל, מנכ"ל משרד הביטחון את הטוענים,
שגובה תקציב הביטחון מנופח מדי בהשוואה לתקציב המשרדים
החברתיים, הרווחה והחינוך בכנס הגליל השני לניהול וכלכלה,
שהתקיים במכללה האקדמית גליל מערבי, ב־81 בנובמבר 4102.
הדגיש, שכל דולרהמושקעבתעשייההביטחונית
הראל
אלוף (מיל')
ממונף לצורך ייצוא ביטחוני בערך של 4 דולר. בשנת 3102 נחתמו
חוזים בשווי של כ־45.6 מילארד דולר לייצוא. התעשיות הביטחוניות
מעסיקות כיום 340,24 עובדים במעגל הראשון ו־000,041 איש במעגל
השני. %82 מהמפעלים ממוקמים באיזורי עדיפות לאומית. הוא דחה
מכל וכל את הטענות לתקציב רכש מופקע והבהיר את הדיסוננס
הקיים בהשקעה המסיבית המתבצעת במערכות מיגון מפני טילים
ורקטות בעלות נמוכה.
"רקטת יירוט של כיפת ברזל עולה 000,401 דולר, על כל טיל של
000,1 דולר לכאורה. העלויות לא פרופורציונאליות והנזק הכלכלי
הוא רב. הפגיעה במשק הישראלי במהלך "צוק איתן", בזכות "כיפת
ברזל", עמדה על 3.0-50 אחוזים מהתוצר הלאומי, בעוד ללא "כיפת
ברזל", היא היתה צפוייה להגיע לכ־%5 מהתוצר. מדובר בהפרש של
55-57 מיליארד ש"ח עלות תקציבית ועל זה יש להוסיף גם את רציפות
פעולות המשק".
, יו"ר בנק לאומי טען בכנס, שאין זה מתפקיד משרד
דוד ברודט
הביטחון לגרום לצמיחת המשק. "הוא צריך להיות המניע ולא המנוע
התריע, שהתלקחות איזורית עלולה
ברודט
של הצמיחה", כך אמר.
להגדיל את תקציב הביטחון ולהאט את הצמיחה והמליץ לממשלה
לצאת מן החשיבה המקובעת של חברה מגוייסת החיה תחת אימות
קיומי מתמיד.
, מנכ"ל המשרד
יוסי קופרווסר
עוד נטלו חלק בכנס, תא"ל (מיל')
, סמנכ"ל שיווק ב"רפאל"
חיים יעקובוביץ
לנושאים אסטרטגיים,
, מרצה בכיר ללימודי המזרח התיכון במכללה
משה אלעד
וד"ר
, יו"ר הוועד המנהל
גלעדי
ענבל
אקדמית גליל־מערבי. תא"ל (מיל')
, נשיא המכללה ברכו את
דב תמיר
במכללה האקדמית ופרופ'
המשתתפים.
הדיון על תקציב הביטחון –
רדוד ופופוליסטי
אלוף (מיל') דן הראל (מימין) ודוד ברודט, יו"ר בנק לאומי
צילום: דוד מויאל