27 / 60
27 |
הביטחון
אוקטובר-נובמבר 4102
להישאר בישראל בכל הסדר פוליטי, אבל בסופו של דבר, היה לה אומץ
להודות בספרה האוטוביאוגראפי, שהסרבנות למו"מ ישיר לשלום,
.
אבו מאזן
, הוא
מחמוד עבאס
רשומה על שמו של
למרות שראש הרשות הפלשתינאית הגיב בסרבנות מוחלטת
אהוד
ו
אהוד ברק
להצעותיהם של ראשי הממשלה הישראליים בעבר,
, שהיו מוכנים להעניק לו כ־%59 משטחי יהודה ושומרון ואת
אולמרט
ברק
רוב־רובה של העיר העתיקה בירושלים, ה"בית הלבן" ברשות
מגוייס כולו לדה־לגיטימציה של
אובמה
(ע"ש בוראק, סוסו של מוחמד)
ישראל והעומד בראש ממשלתה.
שיעור חשוב על התנערותה של ארה"ב ממחוייבותה לישראל
כבר קיבלנו במלחמת "יום הכיפורים", כאשר הנשיא האמריקני דאז,
, שברשימותיו נמצאו תלונות על הימצאות יהודים
ריצ'ארד ניקסון
רבים בממשל בוושינגטון, סירב לספק נשק לישראל בימים הראשונים
של המלחמה, למרות שהיא לא יזמה אותה והותקפה במפתיע. רק ב־41
באוקטובר 3791, לאחר שצה"ל בלם את את המתקפה המצרית בסיני
ונסתמן מהפך צבאי לטובת ישראל, החלה לפעול הרכבת האווירית
, היה זה
ניקסון
, שר החוץ האמריקני, ששיכנע את
הנרי קיסינג'ר
אליה.
שגם מנע מישראל ניצחון צבאי מלא, כאשר היא כתרה את הארמיה
השלישית, שהייתה על סף השמדתה.
,
משה (בוגי) יעלון
, ושר הביטחון
בנימין נתניהו
ראש הממשלה
אינם נכנעים לתכתיבים האמריקניים העלולים לסכן את האינטרסים
הישראליים ושתג המחיר שלהם משתקף בטכסים נעדרי תוחלת ב"בית
הלבן". אכן אף אדם שפוי בישראל, אינו יכול להסכים, שמרגמות של
קבוצות טרור איסלאמיות תטווחנה לעבר נמל התעופה "בן־גוריון"
וערי החוף. אילו היו נערכות כיום בחירות חפשיות בשטחי הרשות
חאלד
הפלשתינאית ביהודה ובשומרון, כך אנו למדים מן הסקרים,
אבו־
, מנהיגי ה"חמאס" היו גוברים בנקל על
הנייה
איסמאיל
ו
משעל
מרואן
או על מי שנתפס כמחליפו על־ידי "מקצועני השלום",
מאזן
, מפקד התנזים, שנשפט בישראל לחמישה מאסרי עולם בגין
ברגותי
מעורבותו האישית הטרור.
, מי שזוכה ב"בית הלבן" להבנה
אבו־מאזן
הראיס הפלסתינאי
כבר פרסם
מאזן
ולחיוכים, ממשיך להתעקש על "זכות השיבה" ובנו
בתקשורת הערבית, שהינו נחוש לחזור לצפת, ממנה גלה אביו.
ה"בית הלבן" מתעלם מן העובדה שה"ראיס" מתעקש על פינוי כל
המתיישבים היהודיים ביהודה ובשומרון, גם מן ה"גושים הגדולים",
שהנשיאים האמריקניים הקודמים הבטיחו לערוב להם, היינו,
"המדינה הפלשתינאית העתידית אמורה להיות "יודן ריין" (נקייה
מיהודים). לאחר המהומות בירושלים ופגיעות הירי במדריך התיירים
להשתמש בטיעון, שהיהודים מטמאים
אבו־מאזן
, מיהר
דני קליין
את אדמת הווקף הקדושה ב"הר הבית". כך פועל ה"פרטנר לשלום",
מי שכתב את הדוקטורט שלו במוסקבה הסובייטית על הטלת ספק
בהשמדתם של שישה מליונים יהודים בתקופת השואה ומי שמנסה
להימנע ממשא ומתן ישיר אלא להפעיל לחצים להוקעת ישראל
באמצעות האו"מ, בית המשפט הבינלאומי בהאג ומועצת הביטחון.
ה"בית הלבן" אינו דוחה על סף את דחיות ה"ראיס" ורק לפני זמן קצר
העלה השגות על הרג סיטונאי כביכול של צה"ל במבצע "צוק איתן",
זאת למרות שעשרות אלפי אזרחים נהרגו על־ידי הצבא האמריקני
בעיראק ובאפגניסטן.
הנשיא ארה"ב מצוי בשפל הפופולאריות הציבורית ובעקבות אובדן
מוצא עצמו
ברק אובמה
הרוב השברירי של הדמוקרטים בסינאט,
מחושק על־ידי שני בתי המחוקקים הנבחרים, הקונגרס והסינאט.
בנסיבות אלו, הנשיא האמריקני נשאר בלי מנופי לחץ חקיקתיים על
ראש ממשלת ישראל והצווים הנשיאותיים אינם יכולים לשמש בסיס
לפעילות חקיקתיות המלווה בלגיטימציה ובקונצנזוס רחב.
העובדה, שפריצת הדרך המדינית במזרח התיכון, חרף מאמציו של
, אינה נכללת ברשימות ההישגים העגומה של
ג'ון קרי
מזכיר המדינה
הנשיא האמריקני, קרוב לוודאי, שתורמת לתחושת האכזבה והתסכול
ב"בית הלבן". אבל למרות המצוקה הפנימית של "כל אנשי הנשיא",
ההסלמה בטון הביטוי שלהם כנראה תהא מוגבלת למרחב הרטורי
והדקלרטיבי מבלי לפגוע ממשית בשיתוף הפעולה הביטחוני. יחד עם
זאת, אין להימנע מן האפשרות, שהנשיא האמריקני המושפל ינסה
להטביע את חותמו דווקא בסכסוך הישראלי־פלשתינאי.
יחסי הקירבה של ישראל אינם מוגבלים רק ל"בית הלבן", אלא
כוללים גם את מוקדי הכוח של הקונגרס והסינאט, וזאת בצד דעת הקהל
האמריקנית, אשר נוטה בברור, כפי שמלמדים הסקרים האחרונים,
לטובת ישראל. רוב חברי הפרלמנט האמריקני מבינים אף הם, שממשל
הרחיק לכת ביחסו השלילי לישראל.
אובמה
ישראל אינה אמורה להיכנס לעימות עם וושינגטון, אבל היא רשאית
ואף חייבת להציג את האמת שלה מול הקונגרס ודעת קהל האמריקנית,
לא כדי לפגוע ביחסים עם בת־בריתנו החשובה, אלא על־מנת לחשוף
את פרצופם הכעור של מבקשי נפשנו המנופפים בידם האחת עלה זית
ובידם האחרת, אקדח מעשן.
ובאשר ליחסים עם הרשות הפלשתינאית, נראה שאין מנוס מאשר
לפיה, עלינו לחתום
משה (בוגי) יעלון
אימוץ עמדתו של שר הביטחון,
על הסכם לנירמול הסכסוך, שיוריד את סף האלימות ולא להיתלות
בחלומות באספמיה של בת־ברית החשובה.