32 / 60
עידו, עינב: "כי בתחבולות". הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד.
ספטמבר 4102. 133 עמודים. כריכה רכה. תעריף - 86 ש"ח.
הצצה נדירה אך מעשירה לקרביה של יחידת המסתערבים "דובדבן",
סיירת חטיבת הצנחנים, מספקים לנו שני קציעים צעירים, ששרתו
בה, בראשית שנות האלפיים, בעת האינתיפאדה השנייה.
הצנזורה הצבאית אסרה על פרסום שמות המחברים המופיעים
, כפי שאסרה על פרסום שמותיהם
עינב
ו
עידו
לפנינו בפסיבדונים,
המקוריים של הלוחמים המתוארים בספר. רק שמות חללי היחידה
המוזכרים בשני העמודים האחרונים הותרו לפרסום.
,"
דובדבן
העיון בספר מלמד על כישוריהם המיוחדים של לוחמי "
שחזרו בשנה האחרונה לכותרות, כאשר ביצעו מרדף רצוף עצבים
גיל־עד
במבצע "שובו אחים", אחרי רוצחיהם של הנערים החטופים,
מרואן קואסמה
הי"ד. שני הרוצחים
יפרח
אייל
ו
נפתלי פרנקל
,
שער
אותרו וחוסלו לבסוף באיזור הר חברון על־ידי הימ"מ
עיישה
־
עמאר אבו
ו
" הם אלה שהיו
דובדבן
של המשטרה, אך לוחמי "
אחראים למעטפת ולמעצר הסייענים, שעזרו
לרוצחים. הלוחמים עשו שימוש רב באמנות
ההסתערבות, היינו, היטמעות באוכלוסייה
הערבית באמצעות תחפושות ושימוש בכלי
רכב אזרחיים המקובלים במיגזר. טפח משיטות
הפעולה שלהם עולה מן הקריאה ואינו מפסיק
להסעיר את הדמיון.
"כי בתחבולות" יוצא לאור 52 שנה לאחר
הקמת היחידה על־ידי הרמטכ"ל דאז, רב־אלוף
, זאת כמענה לצורך בהתמודדות
אהוד ברק
(מיל')
בלתי־שיגרתית עם פיגועי הטרור הקשים, שליוו
את האינתיפאדה השנייה.
תיאור הטפח משיטות הפעולה של לוחמי
", מלמד על הצלחותיה בלכידת
דובדבן
"
,
עבד עזיז מאלחה
מבוקשים רבים, ביניהם,
אחד המשתתפים בלינץ' ברמאללה בשנת 0002,
שצולם כאשר הוא מניף ידיים מגואלות בדם
מחלון תחת המשטרה.
המבוקש הבכיר באתר שנתפס על־ידי לוחמי
, מפקד התנזים,
מרואן ברגותי
היחידה הוא
,
ברגותי
שנלכד באפריל 2002 סמוך למוקעאטה.
ושנדון ל־5 מאסרי עולם בגין
יאסר ערפאת
שנחשב ליורשו של
מעורבותו האישית בטרור, לא גילה אומץ רב בעת מאסרו ונתפס
מתחבא מאחורי ספה כשהוא לבוש בתחתוני בוקסר. סמוך למעצרו
, ראש החמאס ברמאללה. הפרס
ג'מאל טאוויל
לכדו לוחמי היחידה את
שניתן ללוחמים עם שובם למחנה הצבאי הסתכם בפיתות עם שיפודי
פרגיות (ראה עמ' 752 - 962).
מעבר לתיאור האימונים המפרכים ודרכי ההסתערבות, הקורא
מקבל תובנה על ערך "הערבות ההדדית" ששורר ביחידה, האחד
בעד כולם וכולם בעד האחד. אי־אפשר כמובן בלי "הלקאה עצמית"
סקרה את היחידה בתוכניתה
אילנה דיין
וכך מסתבר, שהעיתונאית
"עובדה" והלוחמים קיבלו תחושה, שהם ששים אלי קרב ושהשירות
ביחידה הופך אותם לקהי חושים (ראה עמודים 7 ־602). אכן התוכנית,
כך סבורים המחברים, גרמה עוול ללוחמים, שמתגלים לנו כמי
שמקפידים לשמור על צלמם האנושי. באחד האירועים המתוארים
בספר, נעצר הטנדר שנשא לוחמים באמצע הכביש, וזאת במהלכה של
רדיפה כדי לאפשר לזקנה ערבייה לחצות בביטחה. באירוע אחר, כאשר
,ביום מציאת גופות
מרואן קווסאמה
הגיעו הלוחמים לביתו של הרוצח
הנערים החטופים, הם מיהרו להגיש לאביו הקשיש כוס מים וסייעו לו
בתרופות ובאוכל.
העדות הטובה ביותר לצלמים האנושי של הלוחמים ניתנה לנו בקרב
הקשה במחנה הפליטים בג'נין, במסגרת מבצע "חומת מגן". סרטו של
, שבו הוא מלעיז על חיילי צה"ל כי ירו בקשישים ובילדים
מוחמד בכרי
הוכח כמוציא דיבה חמורה, אף כי בית המשפט העליון בראשות
, כיום, נשיאת מועצת העיתונות, התיר את הקרנתו
דליה דורנר
השופטת
בנימוק של הגנה על חופש הביטוי, במציאות, כך מתברר, הלוחמים לא
ביקשו עזרת מטוסי הפצצה, שיבואו לשטח את המחנה, אלא עברו מדינה
לדירה, כאשר הם מנפצים את הקירות בעזרת לומים ופטישים 5 קילו, כל
אחד, כדי לאתר את מאות החבלנים ולהימנע מפגיעה ממי שאינו חשוד
" נספו בקרב
דובדבן
כטרוריסט. 31 חללים של "
הקשה, שהיה יכול להימנע, אם לוחמיה ומפקדיה
אכן היו קהי חושים (ראה עמ' 652 - 462)
" אמונה לא רק על אמנות
דובדבן
"
ההסתערבות אלא גם על לחימה אורבנית
מתישה. שבוע לאחר תחילת התמרון הקרקעי
" נכנסה פנימה ונלחמה
דובדבן
", גם "
צוק־איתן
ב"
באיזור הכפר חירבת אחזעה כחלק מצוות
עופר
קרקעי, בפיקודו של מח"ט גבעתי, אל"מ
" בשנים
דובדבן
, מי שפיקד בעצמו על "
וינטר
9־7002. אחת מנקודות העוצמה, שהלוחמים
הביאו עמם לרצועה ושמקבלת ביטוי בספר היא
היכרות אינטימית ביותר שמגיעה לכדי "ערבות
הדדית". כאשר הלוחמים עזבו את חירבת
אחזעה היא הייתה שטוחה לאחר שכל תשתית
הטרור במקום הושמדה, אבל לא לפני שפונתה
ממנה האוכלוסייה האזרחית. התנהגותם
החריגה של 34 חיילי מילואים מיחידת 0028,
יחידת ההאזנות של צה"ל, שתבעה להשתחרר
מן המילואים בנימוק, שצה"ל דורש מהם לאסוף
במסגרת שירותם, מידע על אזרחים פלשתינאיים
חפים משפע כדי להגיע באמצעותם לאיתור
מבוקשים, ללא ספק היה מרגיז את לוחמי היחידה המתוארים בספר
כמי שמכירים את יהודה ושומרון לא דרך מסך המחשב אלא ובעיקר
דרך כיתות הרגליים בוואדיות ובסימטאות בתי האבן והחושות. מי
שעושה מעשים לא־מוסריים, לא לומד על כך בצבא, אלא מביא זאת
."
דובדבן
מן הבית ובכל מקרה, לא תמצאו אותו ב"
" מגיעים מכל המיגזרים,
דובדבן
העיון בספר מלמד, שלוחמי "
חילוניים, קיבוצניקים , בני מושבים ומה שהיה בעבר עיירות פיתוח,
לפיהם,
אלעזר שטרן
דתיים ומתנחלים. דבריו של ח"כ ואלוף (מיל')
אין לוחמים תל־אביביים מתבררים כקשקוש מוחלט על רקע מוצא
הלוחמים כפי שמופיע בספר. אלה מצליחים לגשר על השוני בתפיסת
העולם, שהביאו מן הבית ועל הפערים הסוציו־אקונומיים ביניהם
כדי להפוך ליחידת עילית לתפארת צה"ל ומדינת ישראל, אולי מילים
טעונות מדי, אך תודה לאל, איני מהאו"מ.
הדובדבן שבקצפת
יוסף פרנקל
ביקורת ספרים
ינואר 5102
הביטחון
| 32