22 / 56
עננת החקירות
2017
ינואר-אפריל
הביטחון
|
22
אלכס נחומסון*
כשתמה מלחמת יום הכיפורים היה ברור,
שאין לעבור על דרך ניהולה ותוצאותיה
לסדר היום. מונתה "וועדת אגרנט", נערכו
תחקירים, הוסקו מסקנות ולקחים והומלצו
המלצות. שלוש מלחמות וכמאה "מבצעים"
קדמו למלחמה הזאת, ולאחריה ארבע
מלחמות נוספות וחמישים
מבצעים נוספים.
במה שונה "צוק איתן" מכל הרשימה של כמאה
וחמישים אירועים מלחמתיים מקום המדינה ועד ימים
עמוס
אלו, שמצדיק את המעורבות של מבקר המדינה
? הניחוש שלי אינו טוב משלכם, אך להיבט הזה
שפירא
לא אכנס במאמר זה.
מבקר המדינה
המבקר פועל מתוקף חוק יסוד, שעיקריו כדלהלן:
• "מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים,
הכספים, ההתחייבויות והמנהל של המדינה, של
משרדי הממשלה, של כל מפעל, מוסד או תאגיד
של המדינה, של הרשויות המקומיות ושל גופים
ומוסדות אחרים, שהועמדו על פי חוק לביקורתו
של מבקר המדינה".
• מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר
המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של
הגופים המבוקרים, וכל עניין אחר שיראה בו צורך".
• תלונות הציבור - מבקר המדינה יברר תלונות מאת
הציבור על גופים ואנשים כפי שייקבע בחוק או
לפיו: בתפקידו זה יכהן מבקר המדינה בתור "נציב
תלונות הציבור".
• במילוי תפקידו יהיה מבקר המדינה אחראי בפני
הכנסת בלבד ולא יהיה תלוי בממשלה.
• מבקר המדינה הנבחר יצהיר ויחתום לפני הכנסת
הצהרת אמונים זו: "אני מתחייב לשמור אמונים
למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא באמונה את
תפקידי כמבקר המדינה".
אם נרד לבסיס כוונתו של המשורר, המחוקק,
בבואו להגדיר את תפקיד המבקר, קובע כי עיקר
מהותו ועיסוקו אמור להתקיים בשדה המנהלי־כלכלי,
טוהר מידות וכנציב פניות הציבור. זה כתוב במפורש,
אך מה שלא כתוב במפורש והוטמע במשפט הכוללני־משני: "וכל
עניין שיראה בו צורך", זה הפיכתו של המבקר למומחה בעניינים של
טקטיקה, אסטרטגיה וניהול מערכה צבאית. אמנם החוק לא אוסר
עליו לעסוק בזה, אבל הוא גם בטח לא רואה בו את הגורם המתאים
לחקירה כזאת.
ממצאי הביקורת
עיקר ממצאי הביקורת עוסקים ב"רמת המוכנות של הדרג המדיני
ושל צה"ל לניהול מערכה וקבלת החלטות לגביה, במטרה להעלות
את רמת המוכנות למערכה הבאה". על פי איזה קריטריונים מתיימר
המבקר לבדוק את רמת המוכנות של הדרג המדיני? האם רמת המוכנות
של הדרג הזה מעוגנת בחוק, בתקנות או בנהלים? ואם
לא, מה המשקל שיש לתת לדעתו של המבקר על־פני
כל דעה אחרת?
"קבלת החלטות" נחלקת לשניים, ההליך ומהות
ההחלטה. לגבי ההליך - ניחא, אבל המבקר הוא
מי שישפוט את מהותה של החלטה אופרטיבית או
טאקטית?
המבקר מציין בפרק "תהליכי קבלת החלטות
בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע צוק איתן",
שביקורתו התמקדה בתהליכי קבלת החלטות בקבינט.
בהקשר לכך הוא קובע, שצבא נתון למרותו של הקבינט
ו"מושפע מהחלטות שמקבל הקבינט בנושאים הרי
גורל". לפיכך, "יש חשיבות מכרעת לפורום הקבינט",
ובאותה נשימה, "במדינה דמוקרטית לא ניתן להשאיר
החלטות אלה להכרעתם של מספר מקבלי החלטות
מצומצם מאוד".
אז כדאי לעשות סדר. בקבינט המדיני־ביטחוני, גוף
שמעוגן בחוק, יושבים ראש הממשלה ותשעה שרים.
בנוסף מוזמנים גם ראש המועצה הלאומית לביטחון
(מל"ל) והיועץ המשפטי לממשלה. האם לדעת המבקר
הפורום לא ראוי? אם לא - למה לא? ואם לדעת
המבקר הפורום קטן מדי, באיזה פורום בדיוק יש לקבל
החלטות לניהול מערכה צבאית? מליאת הכנסת למשל?
יש למבקר נוסחה שבודקת אפקטיביות של פורום כזה?
נראה שלא.
מוסיף המבקר, כי "ממועד כינונו של הקבינט הנוכחי
ובמשך שנה לא קיים דיונים לקביעת יעדים אסטרטגיים
בנוגע לרצועת עזה". לא קיים? מוזר, כי בהמשך מציין
המבקר, שהקבינט קיים דיון אסטרטגי, במהלכו "הוא
בחן חלופות מוגבלות בלבד שנגעו רק במדרגות חומרת
הפעילות הצבאית". אז מה חסר אליבא ד'מבקר בדיון
אסטרטגי, שרלוונטי לעזה? "חלופה מדינית או המצב
ההומניטארי הקשה ברצועת עזה".
מוזר. אנחנו עוסקים במבקר המדינה או ב"מנחה־על" מדיני־
ביטחוני? המבקר יקבע אם ומה הקשור בחלופות מדיניות? המבקר
יקבע שהמצב ההומניטארי בעזה הוא קשה או לא קשה ומה, אם בכלל,
מבקר המדינה במנהרות "צוק איתן"
* הכותב הינו נשיא ה"פורום לביטחון ואבטחה בישראל"
היו תקלות
במבצע "צוק
איתן"? היו. היו
טעויות? היו גם
היו. האם כל זה
מצדיק את חקירת
מבקר מדינה
בלווי המתוזמר
והמהדהד של
התקשורת?
לגמרי לא בטוח
צילום: אבי אוחיון, באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית
מבקר המדינה עמוס שפירא