23 / 56
23
|
הביטחון
2017
ינואר-אפריל
מידת ההשפעה של המצב הזה על מדינת ישראל? מי בדיוק שמו לקבוע?
המבקר שואב את המוטיבציה לקיים ביקורת על המבצע, "לנוכח
טענות שהועלו, כי מדינת ישראל הפרה, לכאורה, את כללי המשפט
הבין־לאומי ואיננה בודקת את פעולות צה"ל כנדרש על פי הדין הבין־
לאומי". טענה של מי, כבוד המבקר? האם ראוי שתקיים "חקירת
קיטבג" על כל נפיחה זדונית ועלילה של תומכי לחימת האויב?
אין בדברים אלה כדי לסנגר על מהלכי הממשלה, הקבינט או הצבא
במהלך ולפני המבצע. הדגש הוא על הרלוונטיות, או העדר רלוונטיות,
של עיסוק המבקר בנושא.
ניהול מלחמה
ולמה ניהול מלחמה היא לא עניין למבקר? גדולי האסטרטגים
בהיסטוריה כבר הגדירו מלחמה כ"ממלכת אי הוודאות".
הסיני, שחי במאה השישית לפני הספירה, כתב
סון ד'זה
שהמלחמה היא "תהליך בעל דינאמיקה משלו, שקשה
, אסטרטג
קרל פון קלאוזביץ
מאוד לשלוט בו לאורך זמן".
:"
על המלחמה
, כתב בספרו "
18־
פרוסי בן המאה ה
"הפעילות במלחמה היא תנועה בתוך סביבה מתנגדת".
האם התהליכים של "אי וודאות" ו"סביבה
בזיל ליטלהארד
מתנגדת" חסינים מטעויות? ממש לא.
הבריטי, שחקר לעומק את תהליכי קבלת ההחלטות
מדוע איננו לומדים
בקרבות ומלחמות, כתב בספרו "
", כי הגיע למסקנה חד־משמעית, שכולם
מההיסטוריה
טועים כל הזמן ובתנאים שווים מנצח זה שטועה פחות.
, "שהאסון הכי גדול שיכול
ליטלהארד
עוד קבע
לקרות לצד לוחם במלחמה זה החשש המשתק מטעויות
ואובדן התעוזה, בדיוק כמו ילד, שהפחד מכישלון משתק
אותו והופך אותו לפאסיבי". עננת תרבות החקירות
והאקטיביזם השיפוטי לא מוסיפה בריאות למקבלי ההחלטות.
יעדי המבצע
, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי
עמוס ידלין
(מיל')
האלוף
": "האם יעדי
צוק איתן
" ב"
יעדי המלחמה
.) כתב ברשימתו "
I
.
N
.
S
.
S
(
המערכה שהוצבו היו נכונים? האם היעדים היו מוגבלים מדי בתחילה
" נקבעו בתחילתו שלושה
צוק איתן
ולא־ריאליים בהמשך? למבצע "
יעדים צנועים: החזרת השקט לדרום, שיקום ההרתעה, פגיעה קשה
בחמאס. אך שלושה יעדים אלה מהווים למעשה מימד שונה של אותו
היעד: רק אם חמאס ייפגע בצורה קשה למדי הוא יורתע מהמשך
הלחימה וכך יוחזר השקט לדרום.
"את היעד הזה לא השיגו שישה שבועות של לחימה ואלפי תקיפות.
רק בשבוע השביעי, כאשר נפגעו ראשי הזרוע הצבאית של חמאס וכאשר
הותקפו בניינים רבי־קומות בעזה - הייתה הפגיעה בחמאס קשה במידה
מספקת, הוא הורתע והשקט חזר לדרום. יש לתחקר אם הייתה יכולת
להשיג יעדים אלה בשבוע הראשון או השני למערכה. בהמשך הוצב יעד
השמדת המנהרות - שבו עמד צה״ל היטב. השאלה לתחקור כאן היא,
מדוע לא הוצב יעד זה בשלב מוקדם יותר - מייד עם פתיחת המערכה".
כלומר, הוגדרו יעדים על־ידי הקבינט והצבא עמד בהם, אם כי
ציפה לו. האם נלקחה בחשבון
ידלין
לא בלוח־הזמנים שאלוף (מיל')
השפעה של מזעור נזקים כתוצאה מהתחשבות בתגובות
"הקהילה הבין־לאומית"? קרוב לוודאי, שהמבצע
התגלגל תוך מגבלות הנוכחות של השקול הזה. האם
שיקולי ההנהגה הם במנדט של מבקר המדינה? לחלוטין
לא. לגבי נשוא בדיקת המבקר, הטיפול במנהרות, קובע
שצה"ל עמד היטב ביעד זה.
ידלין,
אלוף (מיל')
חובת הפקת הלקחים ויישומם
כפי שציינתי, אין בכוונתי לקטרג על הצורך לתחקר
כל אירוע ביטחוני, על אחת וכמה אירוע מסוגו של
יום ושגבה עשרות הרוגים, מאות
50־
מבצע שארך כ
פצועים ונזקים כלכליים בהיקף ניכר. את התנהלות דרג
המנהיגות המדינית יבקר הבוחר בקלפי או באמצאות
נציגיו בכנסת.
את המבצע הצבאי יש לתחקר. בדיקה כזאת חייבת
להיות עניינית, נטולת שיקולים ומניעים זרים ולהיעשות
על־ידי גורמים מקצועיים יעודים. כלי האיסוף והניתוח של בדיקה כזאת
הם התחקירים המבצעיים. התחקיר, להבדיל מחקירה, לא נועד לחפש
אשמים אלא לבדוק את תפקודם של המבצעים מול נהלים, פקודות
וסבירות של קבלת החלטות.
את יישום המסקנות והלקחים יש לקיים על ציר זמן מוגדר תחת
בקרה מקצועית, שיקיים הקבינט הביטחוני. היו תקלות? היו. היו
טעויות היו גם היו. האם כל זה מצדיק את החקירה של מבקר המדינה
בלווי התזמור התקשורתי המהדהד? לגמרי לא בטוח.
האלוף (מיל') עמוס ידלין, ראש
המכון למחקרי ביטחון לאומי
INSS
צילום: חן גלילי, באדיבות מכון
4
G
PCS265
PCS260
4
דור
PCS260 & PCS265
4G / 3G / 2G / GSM
מודול תקשו ת
מציגה
בטכנולוגיה חדישה
ANTI MASK
גלאי
NV75
מסדרת