35 / 56
> 36
המשך בעמוד
באותה שנה מערכת היחסים בין צרפת לבין מדינת ישראל הייתה
בנובמבר
4(
בשפל המדרגה. עם יוזמתו להסתלקות צרפת מאלג'יריה
לראות במערכת יחסיו עם ישראל כאבן נגף להידוק
דה־גול
), החל
1960
קשריו עם העולם הערבי והמוסלמי. ניצחון ישראל במלחמת ששת
הימים עורר את זעמו של הגנרל הנרגן והוא בא חשבון עם ממשלותיה,
.
לוי אשכול
במיוחד עם ממשלת הליכוד הלאומי הראשונה בראשותו של
הוא האשים את ממשלת ישראל בלחיצה ראשונה על ההדק, זאת תוך
התעלמות מכול מה שקדם לאותה מלחמה, שהחלה עם סגירת מיצרי
טיראן לשיט ישראלי, גירוש כוחות האו"ם לאורך קווי 'שביתת הנשק'
ברצועת עזה, הכנסת כוחות צבאיים לסיני והצהרות מתלהמות על
השמדת מדינת ישראל. הכול בניגוד למה שהתחייבה צרפת ועוד עשר
מעצמות כתנאי לנסיגת ישראל מסיני ומרצועת עזה. שנה לפני ביקורו
בפריז, הצהיר הגנרל בעל הגאווה העצמית
ניקסון
המתוקשר של הנשיא
בנובמבר
27(
של "אני ואפסי עוד" בפני נציגי התקשורת הבין־לאומית
) על העם היהודי כ"עם מתנשא, שתלטן ובטוח בעצמו". כוונתו
1967
לא הייתה להחמיא, אלא לבזות. אבל ימיו של הגנרל ונשיא הרפובליקה
החמישית ב"אליזה" היו כבר שאולים וכך גם חייו התקרבו לקצם. כוכבו
דעך מבית ומחוץ. אירופה בערה. טנקים סובייטים נכנסו לפראג, בירת
20(
צ'כוסלובקיה, הסוררת ושטופת שאיפות לחירות ולאביב מדיני
) וצרפת עצמה קרסה משביתות ענק, של חברי איגודים
1968
באוגוסט
שונים שהציפו את רחובותיה ושל סטודנטים הזויים ומהפכניים.
צרפת קורסת ופריז בוערת
חלפו מאז חמישים שנים וצרפת היא לא אותה צרפת. היא חבולה
ומוכה. שק חבטות של מיליוני מוסלמים שמציפים את עריה וכפריה,
מקצינים את המתחים החברתיים בתוכה ומשנים את צביונה כמעצמה
נוצרית. צרפת קורסת ופריז בוערת. אבל מה שמדאיג את הממשלה
, בנוסף לבנות
פרנסואה הולנד
בפריז, ובמיוחד את נשיא הרפובליקה
זוגו, היא ה"בעייה הפלסטינית". הדברים אינם חדשים. כבר נאמר
, במקום להתמודד עם
הולנד
במקורותינו: הרוצה לשקר, ירחיק עדותו.
בעיותיו, ההולכות ומחמירות מבית, מחפש כר מרעה להזיותיו באזורנו.
הבעיה הפלסטינית ממש מטרידה את מנוחתו, אבל הבעיה לא מטרידה
צילומים: קובי גדעון, באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית
|
נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו
35
|
הביטחון
2017
ינואר-אפריל