Background Image
Next Page  34 / 40 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 34 / 40 Previous Page
Page Background

// מורים יזמים

אתנחתא

"

אני מאמין שהמורים הם הסטארט־

אפיסטים הטובים ביותר", אומר ד"ר

אילן בן יעקב, המנהל תוכנית למורים־

), שמטרתה

MindCET

יזמים (עמיתי

להכשיר מורים ואנשי חינוך לפתח פרויקטים

טכנולוגיים-חינוכיים. לדבריו, "המורים מכירים

את השטח ומבינים בטכנולוגיה; הם מנהיגים

מנוסים שיכולים להוביל שינוי במערכת; והם

גם 'חיות במה' - יכולים לתאר את הבעיה בצורה

ברורה ולסחוף אחריהם רבים אחרים אל פתרונה".

התוכנית למורים יזמים פועלת במסגרת

, שהוקם

MindCET

המרכז לחדשנות טכנולוגית,

ב־2102 על ידי מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית)

- במטרה לייצר חדשנות ללא מגבלות של ארגון

גדול, והוא מאגד יזמים, אנשי חינוך וחוקרים.

"המהפכה כבר כאן בכל הקשור לאופן שבו אנחנו

לומדים וצורכים מידע, אבל היא עדיין מחוץ

לכותלי בית הספר", קובע בן יעקב. "ילדים אוספים

מידע ולומדים על נושאים שונים מהרשת, למשל,

הם לומדים לנגן בכלים מוזיקליים באמצעות אתר

יוטיוב, אבל בבית הספר דבקים במודלים הישנים.

השאיפה שלנו היא שהטכנולוגיה תוכל להפוך את

הלמידה למה שאנחנו חולמים שתהיה: תענה על

הסקרנות הטבעית של התלמידים, תתמודד עם

חוזקות וחולשות שלהם, תגוון את דרכי ההוראה

ותהפוך את המורה למנחה ומוביל".

תוכנית המורים היזמים נמשכת כשנה, ביום

לימודים ארוך המתקיים אחת לשבוע בירוחם

ובתל אביב, לסירוגין. לאחר סיום התוכנית

ממשיכים המורים היזמים לפתח את המוצרים

וחוברים לגורמים בתחומי החינוך, הטכנולוגיה

וההשקעות, כדי ליישם את הפיתוחים בכיתות

ברחבי הארץ.

לאילו מורים מתאימה התוכנית ומי יכול

להתקבל? ראשית, אין צורך בהכשרה מוקדמת,

והתוכנית אינה מיועדת לאנשי החינוך הטכנולוגי.

"אנחנו לא עוסקים בטכנולוגיה כשלעצמה. אין

לנו אף מורה לאלקטרוניקה, מחשבים או ניהול

מערכת מידע", מסביר בן יעקב. "כדי לטפח מוצר

טכנולוגי לא צריך לבוא מהתחום. בשלב הראשון

של התהליך צריך לעשות אפיון פדגוגי של הבעיה

ובהמשך לחשוב על פתרון, וכאן התרומה הייחודית

של המורים, המכירים היטב את השטח. רק בהמשך

מגיע האפיון הטכנולוגי, ובשלב זה אנחנו נעזרים

באנשי מקצוע: מתכנתים, מעצבים ואנשי חוויית

משתמש. באף שלב אנחנו לא מלמדים את המורים

לתכנת או לכתוב את התוכנה".

עם זאת, לא כל מורה יכול להתקבל לתוכנית.

מתוך מאות פונים ופונות, סיימו עד כה את

התוכנית 32 מורים, תשעה במחזור הראשון ו־41

במחזור השני. על המועמד להראות שהוא כבר

עושה שימוש בטכנולוגיה כמורה, למשל, כותב

בלוג יחד עם תלמידים, מנהל יומן למידה או עושה

שימוש מעניין באחד הכלים הקיימים.

"בשלב המיון אנחנו מבקשים מהמועמד לתאר

רעיון של מוצר טכנולוגי שהוא רוצה לפתח,

בעיקר כדי לראות איך הוא מגדיר מוצר טכנולוגי

ולדעת שאנחנו מדברים באותה שפה", מסביר

בן יעקב. "הרעיון עצמו פחות חשוב בשלב זה".

לדבריו, "מלבד היכרות עם הטכנולוגיה, חשוב

לנו שלמורה יהיה כושר מנהיגות, שיוכל להוביל

תהליכים בבית הספר שלו ומחוצה לו, שתהיה לו

יכולת לסחוף מורים אחרים ורוח יזמית, שיוכל

ליזום וליצור משהו חדש ושהרעיון שיפתח יוכל

להיות מיושם במערכת כולה".

במשך כל שנת הלימודים מתקיימים מפגשים

בין קהילת המורים לקהילת הסטארט־אפיסטים,

כדי לייצר שיח משותף ולהביא לשיתוף הפעולה

המיוחל בין השוק לבין מערכת החינוך. לדברי

בן יעקב, במחזור הראשון לא היה ברור עד כמה

מורים יכולים להיות סטארט־אפיסטים ולהרים

מיזם בכוחות עצמם. ואכן, במפגשים הראשונים

עם היזמים דיברו שתי הקהילות בשפות שונות.

היזמים דיברו על מודל עסקי, מוצר וכסף, והמורים

על ערכים, ועל כך שלא באו לעשות כסף.

"בהמשך הבינו המורים שהעובדה שהם באים

עם אידיאלים ומתוך רצון לשנות, לאו דווקא

לעשות כסף, לא משנה את העובדה שמוצרים

צריכים לפעול, למשוך את קהל המשתמשים

וליצור אצלם חוויה טובה", מספר בן יעקב. "בשלב

מסוים נוצרו שיח מקצועי ושפה משותפת, ולמרצה

שמגיע מבחוץ לא תמיד קל להבחין מי המורים

ומי היזמים".

בקרב משתתפי התוכנית יש רוב נשי (במחזור

השני היו שמונה נשים מתוך 41 משתתפים). גם

בחברות הסטארט־אפ השותפות בפרויקט יש

נוכחות נשית ניכרת, תופעה פחות מוכרת בעולם

הסטארט־אפ. ראשי התוכנית מנסים ליצור תוכנית

מאוזנת לא רק מבחינה מגדרית - למשל, לשתף

בתוכנית מורים של בתי ספר יסודיים ותיכוניים

ממגזרים שונים בכל חלקי הארץ, בדגש על אזור

הדרום. %05 מהיזמים הם מהדרום, ובין המורים

גם מחנכים מהקהילה הבדואית.

בן יעקב סבור כי הדבר החשוב ביותר שמעניקה

התוכנית למורים המעוניינים לפתח יוזמות

טכנולוגיות־חינוכיות הוא השייכות לקהילה של

יזמי סטארט־אפ, מורים ואנשי מקצוע, וההיכרות

עם עולם אחר ושפה אחרת, לצד הרקע התיאורטי

הניתן למורים היזמים והליווי הצמוד לכל אחד

מהפרויקטים. "המפגש הזה בין יצירתיות, חדשנות

וסטארט־אפ, יום הלמידה שבו נפגשים המורים

והיזמים, המפגש והשיחה בין דיסציפלינות - זה

החידוש שלנו", הוא אומר.

בין הפרויקטים שפותחו במחזור הראשון:

כלי ליצירה מהירה של מערכי שיעור אונליין,

פלטפורמה לחיבור בין מרצים וכיתות בשיחת

וידאו, מעקב אחר עבודות חקר ולימוד בחברותא

בווידאו. בין המיזמים שהופקו במחזור השני של

התוכנית: כלי לתכנון ומעקב חקר מדעים, משחק

רשת העושה שימוש במיזם הרב־לשוני ויקיפדיה

באמצעות מכשיר הסמארטפון של התלמידים

ומשחק המפתח מיומנויות חקר ולימוד פיזיקה

וכימיה בדרך חווייתית, באמצעות משקפי מציאות

מדומה. "אם במחזור הראשון רוב הפרויקטים

התרכזו במתן כלים למורים ולתלמידים, ללא תלות

בחומר הלימודים, בשנה השנייה היו יותר פרויקטים

ייעודיים להוראת דיסציפלינות שונות, בין אם

מדובר בהוראת מדעים, הוראת שפה ותחומים

אחרים", מסביר בן יעקב.

אחד הפרויקטים הבולטים של התוכנית הוא

של אביחי הלוי, מורה לפיזיקה

SimEd

המיזם

וביולוגיה בחטיבת הביניים בישיבת נחלים, ורונית

דיאמנט, מורה לפיזיקה לבגרות באולפנת ישורון.

המיזם מיועד להוראת מדעים באמצעות משקפי

מציאות מדומה. "יש קושי ללמד מקצועות מדע

וטכנולוגיה בעזרת כתיבת משוואות על הלוח,

זה תיאורטי ומופשט", מסביר הלוי. "למשל,

קשה ללמד את סדרת הניסויים של גלילאו,

שגילגל כדורים ממגדל בפירנצה וקבע ששני

גופים שנופלים מאותו גובה ייפלו באותו זמן -

בעוד שבמציאות היום-יומית, נוצה נופלת לאט

יותר מאבן, כי יש פה אוויר שנכנס למשחק", הוא

מוסיף. "במציאות מדומה אני יכול להשפיע על

הסביבה, לשנות את כוח הכבידה, להכניס ולהוציא

אוויר - ואז רואים שהדברים נופלים באותו קצב.

הפתרון האידיאלי להמחשה היה לבנות סביבות

כמו בנאס"א, אבל זה לא ריאלי".

המציאות המדומה בפרויקט מושגת באמצעות

- קופסת קרטון עם עדשות

Google Cardboard

שאליה מכניסים את הסמארטפון ומפעילים

את האפליקציה המתאימה. חבישת המתקן על

העיניים מעניקה חוויה עוצמתית יותר. "המציאות

המדומה הופכת את התלמיד לשותף פעיל בחוויה,

מאפשרת לו להבין את נושא הלימוד ולהפעיל

שלבים מתקדמים של הבנה והפנמה. במקום לקרוא

משוואות על הלוח, הוא נמצא בתוך הניסוי".

לדברי הלוי, ללא התוכנית הוא היה "מסתובב

עם הרעיון המשוגע" הזה הרבה זמן ולא יודע

מאיפה להתחיל, ובוודאי לא היה מצליח להופכו

למציאות. מעבר לכך, הוא מרגיש שהאיכויות שלו

כמורה השתנו. "בעבר, כשתלמידים שעובדים

על פרויקטים היו מגיעים אלי עם רעיונות חצי

דמיוניים, רוב הסיכויים שהייתי מציג להם את

הבעיות שברעיון. כיום, עם הלך מחשבה של מורה

יזם, הייתי אומר להם 'בואו נחשוב יחד, אולי זה

אפשרי' - ומציג בפניהם את האפשרויות, לא

את הקשיים".

הלוי סבור כי עולם של מציאות מדומה יכול

להפוך לכלי עזר משמעותי להוראת דיסציפלינות

נוספות. "אפשר ללמד גיאולוגיה בעזרת מפות

גוגל - הופכים את המפה לתלת־ממדית בעזרת

הקרטון, וכך התלמיד יכול לשוטט בסביבה הנלמדת

ולהרגיש שהוא מטפס על הר. גם שיעור בהיסטוריה

אמריקאית יכול להיות מעניין יותר כשהתלמיד

משתתף בנאום של אחד מהאבות המייסדים, כחלק

מהקהל. בעולם וירטואלי כזה תלמידים נהפכים

לשותפים פעילים בתהליך הלמידה".

"מורים הם מנהיגים

מנוסים שיכולים להוביל

שינוי במערכת"

התוכנית למורים־יזמים מכשירה אנשי חינוך בפיתוח פרויקטים

הרותמים את הטכנולוגיה לטובת החינוך. המורים מקבלים רקע

טכני, נפגשים עם יזמים ויוצרים יחד כלים חדשים, כמו למשל

רותי גליק

סביבת מציאות מדומה שמסייעת ללמוד פיזיקה  

"השאיפה שלנו היא שהטכנולוגיה

ד"ר אילן בן יעקב:

תוכל להפוך את הלמידה למה שאנחנו חולמים

שתהיה: תענה על הסקרנות הטבעית של התלמידים,

תתמודד עם חוזקות וחולשות שלהם, תגוון את דרכי

ההוראה ותהפוך את המורה למנחה ומוביל"

-

SimEd

תלמיד משתמש ב־

כלי שיצרו המורים אביחי הלוי

ורונית דיאמנט, להוראת מדעים

מדויקים באמצעות משקפי

מציאות מדומה

צילום: אביחי הלוי

יוני 5102

<

שיעור חופשי

34