הסיפור שלי הוא
"
ל מ ע ש ה ס י פ ו ר
ה מ ס מ ל ח י ר ו ת
משפחתית וחירות
אישית. במקצועי אני
מתורגמן לטלוויזיה בשפת
שנים
7
הסימנים. לפני
התחלתי במיזם שמטרתו
היה לסייע לקהילת החרשים
בישראל. כל זה לא היה
מתאפשר ללא הסיפור
. כך מתחיל
"
האישי שלי
סיפורו היוצא דופן של סמי
7
סירואה, בן למשפחה בת
חירשים.
5
נפשות שמתוכם
מקרה נדיר במיוחד. הוא
ואחיו הבכור, שומעים.
הוא מבקש להסביר את
הטרמ י נ ו ל ו ג י ה הנכ ו נה
להגדרת אוכלוסיית החירשים
שלוש
:
בכלל ובישראל בפרט
-
דרגות ברמת השמיעה
ירידה קלה בשמיעה, בינונית
וחמורה. ניתן להצביע על
כבדי שמיעה
:
שתי קבוצות
רובם רואים את
"
וחירשים.
זהותם כשומעים מול העולם
השומע. לעומתם, החירשים,
רואים עצמם כחלק מקהילת
הח י רש י ם המא ו פ י י נ ת
באמצעות שפת הסימנים,
"
הווי ותרבות האופייניים להם
מסביר סירואה.
לדבריו, הנתונים המספריים
אלף
800 -
מצביעים על כ
איש בישראל הסובלים
מירידה בשמיעה, מהם הרוב
אלף הם כבדי
790 -
המוחלט
10,000
שמיעה ולמעשה רק
:
הם חרשים. נתון נוסף
מהם לא עושים הרבה
70%
לטיפול ושיפור השמיעה
בגלל בושה (טכנו פוביה)
והעלויות הכרוכות בכך.
במהלך ההרצאות שלי גיליתי
"
כי שליש מהקהל מודים
שיש להם בעיות שמיעה,
אבל חשים בושה להודות
בכך והם עוברים תהליך של
הכחשה, עובדה הגורמת לא
אחת לנתק בתוך המשפחה,
הסביבה והחברה. זאת בעיה
"לגשר בין
עולם החרשים
לשומעים, זה
היעוד שלי!"
סמי סירואה, העומד בראש עמותת
"קול הסימנים" מספר בראיון
מיוחד את סיפור חייו הייחודי:
מאת: ישראל פרץ
במהלך ההרצאות שלי גיליתי כי שליש מהקהל
מודים שיש להם בעיות שמיעה, אבל חשים בושה
להודות בכך והם עוברים תהליך של הכחשה,
עובדה הגורמת לא אחת לנתק בתוך המשפחה,
הסביבה והחברה. זאת בעיה גדולה מאוד
גדולה מאוד. לעומת זאת
עניין הזהות אצל החירשים
היא יותר מגובשת. אצלם יש
"
סוג של שקט, למרות הקושי
אומר סירואה.
למרות שהרושם הוא אחר,
אומר סירואה, כי "רק" עשרת
אלפים איש בישראל מדברים
בשפת הסימנים. "יש הסבורים
כי הכמות גדולה יותר, אך לא
נותנים לכך ביטוי. כבדי השמיעה
מעדיפים אמצעי הגברה בצפייה
בטלוויזיה ואחרים מעדיפים
כתוביות. הפתרון בסופו של
דבר והכי טוב זה כתוביות. אך
גם בזה יש חילוקי דעות".
אך מעבר לנתונים הללו, הסיפור
האישי - משפחתי שלו מדהים,
מיוחד ונדיר: "אימא שלי חלתה
. אבא שלי חירש מלידה.
3
בגיל
אנשים
5
כשאני מספר כי
במשפחה אחת חירשים נשמע
אחוז
90 .
וואוו גדול בקהל
מהחירשים נולדו למשפחות
שומעות. רוב החירשים בקהילה
הם ממשפחות שומעות.
מענ י י ן אי ך זה לח י ות
במשפחה כזאת.
כדי לגשר על הפער יש את
שפת הסימנים. זו מעין גאווה
עצמית לעזור לקרובים שהם
כמוני, אך חירשים. קיימת
סולידריות. יש חיבור - אחד
בשביל השני.
בהרצאה שלי הנושאת את
השם: "יוצא מהבועה" אני
בדיוני התקציב דיברו רק על מיסוי דירה שלישית
אלף איש במדינה וגם
50 -
ולמי זה נוגע? רק ל
דיברו על 'עמונה' ותאגיד השידור הציבורי,
כאילו שאין נושאים אקוטיים אחרים לטפל בהם.
התקשורת במקרה הזה לא עושה את תפקידה.
יוצרים אווירה שהיא אבסורדית בעיני: דיבורים
על דירה שלישית במקום על יום לימודים ארוך,
הגדלת קצבאות נכים או הגדלת קצבאות הילדים
סמי סרואה
2017
אפריל
|
ז
"
ניסן תשע
2017
אפריל
|
ז
"
ניסן תשע
32
33