מגזין המים הישראלי הנדסת מים 16
בתוכנית הבוקר של אורלי וגיא בערוץ
, ששודרה בתחילת חודש מאי, נטען 10
כי זיהום בנחל הירקון גורם למגפת יתושים
בכל איזור המרכז והשרון. בנוסף, שייטים
בירקון מדווחים על דגים מתים צפים על
פני המים, שגם הם כתוצאה מזיהום הנחל
האורחהמרכזי בפינה היה פרופ'
אביטל גזית, אקולוג של מקווי
מים וחבר הפקולטה למדעי
החיים ובית הספר ללימודי
סביבה באוניברסיטת תל אביב,
שהתייחס לנושא:
“יתושים חיים בטבע באופן
רגיל – ואין איתם בעיה. הבעיה
מתעוררת בעקבות פעילות בני
האדם, ובמקרה זה - הזרמת
שפכים. מקווי המים נפגעים
בצורה כזו, שנכנסת כמות גדולה של חומר אורגני שמתפרק על ידי חיידקים,
גורם לאיבוד חמצן במים ויצורים מתים. היתושים, שיש להם מנגנון ויכולים
לנשום אוויר אטמוספירי, לא תלויים בחמצן במים, ולכן היתושים חוגגים.
הטורפיםשלהם, שבעצם עושים בקרה על האוכלוסייה, נעלמו, ועל כן ליתושים
שפע של מזון, כי הם אוכלים חיידקים, מסננים חיידקים ונהנים משפע של
החומר האורגני – כל הבמה לרשותם. ואז אנחנו, בני האדם, מתחילים לסבול
בצורה קיצונית.
בירקון, אנחנו עומדים בפני כשל מובנה ותכנוני (ידוע מראש), בכך שכביכול
לא ידענו שהאוכלוסיה תגדל, שהיה צריך לשדרג את מכוני טיהור השפכים
– וזה מה שקורה היום: המט“ש בדרום השרון לא מסוגל לטפל בפי ארבעה
בכמויות השפכים שאליו תוכנן, ולכן המים שהוא מטפל מגיעים באיכות גרועה
ביותר – קרקע להתפתחות יתושים. מעבר לזה הוא לא מסוגל לקלוט את
הכל, אז בשלוחות הביקורת גולשים מים מדי יום.
בעבר, הירקון היה מודל לשיקום, הייתה החלטת ממשלה – שמשקמים את
הירקון, והוא התקדם עד כדי כך, שראינו יצורים שיכולים לחיות במים באיכות
גבוהה. אתן דוגמה אחת, שבכל מקום בעולם היה דגל שיכולנו לנפנף בו:
יש לנו דג שקיים רק אצלנו בנחלי החוף, ובעיקר בירקון, הוא נקרא על שם
תל אביב: לבנון הירקון, והשם המדעי שלו זה אכנותוברמה תל-אביבנזיס,
הוא נראה כמו סרדין קטן, אולי לא כל כך אטרקטיבי. בכל מקרה, הוא נותר
בקטע העליון, היכן שאיכות המים גבוהה. לאחרונה, לאחר שהמים שופרו
בזכות המתקן המתקדם לשיפור הקולחין הוא הצליח להיכנס לירקון התיכון
שהיה הקטע המזוהם. עכשיו, עם הזיהום החדש, הוא כבר לא יכול לחיות שם.
האם המצב הפיך?
לשמחתנו, מקווי מים הםמערכותשיודעות להשתקם במהירות, כי הן מסלקות
את גורם הפרת האיזון. עם זאת, אנו עשויים לאבד מינים מסויימים של בעלי
חיים – הם לא יהיו איתנו עוד. לצערנו, אנחנו נקבל עוד מכה, עוד מכה ועוד
מכה – עד שיכולת השיקום שלו תהיה חד-כיוונית. מי שנפגע כאן בסופו של
דבר זה אנחנו – בני האדם, הנחל מספק לנו תועלות, קוראים לזה שירותי
המערכת האקולוגית, שהם שירותים של קיט, נופש, דיג ועוד.
האם זיהום נחל הירקון
גרם למגפת יתושים באיזור המרכז?
* פרופ' אביטל גזית נחשב לחוקר המוביל בישראל בתחום האקולוגיה של נחלים
ים-תיכוניים
הערת מערכת – עם ירידת המגזין לדפוס, פורסם באתר רשות נחל הירקון, כי איכות המים
בנחל אינה מתאימה יותר לשייט. ראו תמונה מצורפת.
המט“ש בדרום השרון לא מסוגל לטפל בפי ארבעה
בכמויות השפכים שאליו תוכנן, ולכן המים שהוא
מטפל מגיעים באיכות גרועה ביותר - קרקע
להתפתחות יתושים
פרופ' אביטל גזית