Next Page  19 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 19 / 64 Previous Page
Page Background

מגזין המים הישראלי

הנדסת מים

19

2017

תקצירי כנס איגוד המים הישראלי

קידום טכנולוגיות

מים במסגרת תוכנית

-

Israel Newtech

תובנות ולקחים

רשות המים

|

חזי ביליק

, קובע

2050 ,2030

מסמך המדיניות של תוכנית האב למשק המים לשנים

שעל רשות המים להטמיע טכנולוגיות חדשות ככל שניתן לטובת ייעול ניהול

משק המים. וכן, “משק המים הישראלי יהווה מרכז ידע עולמי לטכנולוגיות

לניהול משאבי מים בתנאי מחסור ולחדשנות במקצועות המים“.

Israel Newtech

רשות המים שותפה בתוכנית הממשלתית הבין-משרדית

ומטרתה

2006

לקידום טכנולוגיות מים. התוכנית הממשלתית הושקה בשנת

- למצב את מדינת ישראל כמובילה בשוק המים העולמי של פתרונות מים

מתקדמים, לייעל את עבודת ספקי המים והביוב בישראל ולקדם ייצוא של

טכנולוגיות מים.

התוכנית הממשלתית כוללתתוכניות לימוד של נושאי המים בחטיבות הביניים

ובבתי ספר תיכוניים, מילגות לסטודנטים בתואר שני ושלישי, מחקרים, ביצוע

פרויקטים מסחריים בטכנולוגיות חדשניות וקיום פעם בשנתיים של אירוע

בינלאומי הכולל תערוכה, כנס מקצועי ואירועי לוואי.

רשות המים מפעילה מרכיב מרכזי בתוכנית - ביצוע פרויקטים בקנה מידה

מסחרי של טכנולוגיות אשר סיימו אתשלב המחקר והפיתוח (שלב אלפא) והן

בשלות לשלב היישום בקנה מידה נרחב ובתנאי שטח אמתיים (שלב בטא).

פרויקטים

5

. בוצעו במסגרתו

2008

מחזור ראשון של פרויקטים, הושק בשנת

. בוצעו

2011

מיליון שקלים. מחזור שני הושק בשנת

8-

בהיקף תקציבי של כ

מיליון שקל. מחזור שלישי

20-

פרויקטים בהיקף תקציבי של כ

21

במסגרתו

פרויקטים בהיקף תקציבי

18 ,

. בוצעו ומבוצעים במסגרתו

2014

הושק בשנת

מיליון שקל, הופץ

15

מיליון שקל. קול קורא למחזור רביעי בהיקף של

15

של

.2017

בפברואר

- מחקר, טכנולוגיה, מדיניות, יוצגו לקחים

2017

במצגת במסגרת כנס אג“מ

ותובנות משלושת המחזורים הראשונים שבוצעו.

מוצרים מובילים

שילוב ראדאר

ואולטרה סאונד

בטכנולוגיות חדשות

למדידת ספיקה

גרביטציונית

מגטרון אלקטרוניקה ובקרה בע"מ

|

אייל לוי

טיפול בשפכים וביוב הזורמים ממפעל בגרביטציה לכיוון תאגיד מים וביוב הוא

שירות. ככל שירות, יש לשלם בעבור הטיפול בהם לתאגיד. עד היום, מפעלים

שילמו בעבור הטיפול בביוב בהתאם לכמויות המים שהם צרכו ובאופנים

יחסיים, ובכך הקלו על הרשויות לגבות מהם כסף ללא מדידה כלל. מנגד,

מפעלים “עתירי צריכת מים“ טוענים שאינם שופכים את רוב המים לביוב,

ולכן רוצים למדוד בצורה מדויקת ולשלם בדיוק לפי כמות השפכים היוצאים

מהם - וזאת בעיה.

כניסת הביוב לרוב מכוני הטיפול בשפכים היא גרביטציונית, וגם שם נדרשת

מדידה על ידי מחזיק המט“ש אל מול התאגיד, על מנת שהראשון יחייב את

השני בהתאם לכמות השפכים שיטופלו במהלך אותו חודש.

המדידה בכניסות למט“שים לרוב נעשית בשיטות של:

. מזרמים (פרשל, פאלמר-באולוס, קאפאג'י ונטורי ועוד)

1

, מסוג טרפז ועוד).

U

, מסוג

V

. מפלים (מסוג

2

בשיטות אלה בונים מבנה מיוחד (משולב בהצרה והקטנת הרוחב של התעלה)

המאלץ מתמטית יחס אקספוננטי בין מפלס הזורם לבין הספיקה, ומאפשר

בכך על ידי מדידת מפלס פשוטה לדעת מה הספיקה באותו הרגע.

היתרונות: אלה הפתרונות היחידים שהיו עד לאחרונה, הדיוק היה בדרך כלל

טוב עם תכנון וביצוע מדויקים בשל התקנת המבנה. אין צורך במדידה נוספת

מעבר למדידת המפלס.

החסרונות של השיטות הללו הן: מחיר גבוה, המבנה בפועל לא תמיד תואם

לדרישת התקן והתכנון (טעויות בשיפועים של ההתקן, ברוחב אורך וצורת

המבנה, סתימות באזור ההצרה בעיקר של בוצה וחול, התקנה קשה כשמדובר

עלמתקן פעיל, אי התאמהלקטריםקטנים ושוחותביקורתהיוצאותממפעלים).