מגזין המים הישראלי הנדסת מים 24
2017 תקצירי כנס איגוד המים הישראלי
מיקוםהתחנות והרגישותשל תקלה בהן הדירו שינהמעיני המתכננים ומנהלים
בתאגיד. הסכנה של גלישת שפכים לאגם הכינרת ברורה ומידית. אין מנהל
שיסכים לחיות תחת האיום הזה בלי שיהיו לו הכלים המתקדמים ביותר להגן
על עצמו ועל הסביבה מפני תקלות ואירועים משבריים.
הפרויקטהראשוני בוצע בשתי תחנות. האחת במורדותהמושבהמגדל, והשניה
בקבוץ גנוסר. החשש היה גדול יותר לגבי תחנת גנוסר היות והיא הקרובה
יותר לגדות האגם והיות שתחנת מגדל סונקת בעצם אליה. כך שכל תקלה,
קטנה כגדולה, מועצמת ומקבלת את הכותרת “קריטית“.
במסגרת הדיונים שהתקיימו מול התאגיד עלו הרבה מאד נושאים חשובים
על הפרק והיה צורך לתת להם תשובות מלאות: מניעת כשלים, זמינות
נמוכים, התממשקות למערכות אחרות, כח OPEXו- CAPEX ,99.99%
אדם, אבטחה ועוד.
כאמצעי RealiteQ וכך, לאחר בחינות והתלבטויות, שולבה כאמור מערכת
התקשורת והשליטה מרחוק בשתי התחנות ומאז בעשרות מתקני השאיבה
לביוב, מאגרי הקולחין, בריכות מי השתיה ונקודות הצריכה השונות בשני
התאגידים.
לעומת טכנולוגיות מקובלות אחרות, לא נדרשו השקעות בחיזוקו של חדר
הבקרה והתאגיד לא נדרש להוסיף כח אדם ייעודי מעבר למתוכנן, ונפתחה
האפשרות להתממשך לכל המערכות שהיו קיימות עד אז ברשות התאגידים
וכמובן למערכות ופתרונות טכנולוגיים חדשים ובמרכזם הפרויקט המתקיים
בימים אלו ומטרתו לבצע התייעלות אנרגטית משמעותית תוך כדי למידת
אופי המתקנים השונים, צריכות החשמל שלהם, איכויות הציוד ההידראולי
וביצוע “בקרת על“ בדיוק כפי שיורד גשם. מהענן לשטח.
מאפשרת לכל מתקן, עם או בלי מערכת בקרהקיימת RealiteQ טכנולוגיית
ומכל סוג, להשתלב במערך הניהול ושליטה המנוהל בענן. מכאן שהוא זמין בכל
מורשים), ומכל פלטפורמה (מחשב, טאבלט, טלפון). = מקום, לכולם (כולם
חדר הבקרה אינו עוד מוקד הנתונים הבלעדי. כל מנהל בתאגיד, כל מפעיל
. מכשירים Smart Phoneאו לפחות ב- Tablet וכל איש אחזקה צוידו במכשיר
אלו, באמצעות גלישהמאובטחת ברשתהאינטרנט, מאפשרים לאלו המורשים
לכך לצפות באופן גרפי נח וידידותי בנתוני המתקנים השונים, לאנשי תפעול
בעלי הרשאה גבוהה יותר לעדכן נתוני הפעלה ולאנשי האחזקה לבצע מרחוק
פעולות אחזקה ועדכוני מערכת שדרשו בעבר הגעה פיסית לאתר.
, הוצמדו RealiteQ , שהם יחידות הקצה של מערכתiCexמתאמים מסוג
כאמור לכל מתקן ובעצם מרגע זה הוא מחובר באופן מאובטח ויעיל לרשת
וירטואלית המשותפת לכלל המתקנים.
ולכן, שיתוף נתונים בין מתקנים נהפך זמין ואפשרי בלי צורך להשקיע כספים
ומאמצים, ובאמצעות הגדרה בפורטל הניהול המאובטח ניתן לגרום לכך
שמשאבתבוסטרתפעל על פי מפלסי בריכתמיםהמרוחקתממנהקילומטרים
רבים ומעבר להר (לטופוגרפיה אין יותר חשיבות).
שיקולים עדכניים בתכנון
מתקן התפלת מי
ים בגליל מערבי
- הצורך והסטטוס
התכנוני
רשות | אורלי זיו רשות המים;| מו פרוביזור
רשות המים | הילה גילהמים;
רשות המים, בהתאם להחלטות ממשלה קודמות, מקדמת הקמת מתקני
התפלת מי ים במטרה לגשר על הפערים שבין תחזית ביקוש מים השפירים
לבין היצע המים בישראל.
בחינת המועד בו ידרש מתקן ההתפלה הבא נבחנת באופן שוטף ברשות
המים באמצעות מספר כלי תכנון (מודלים) שפותחו, בין השאר, לצורך זה.
מתוך הבדיקות עולה, כי ברמת מאזן המים הארצי, מתקן התפלת מי ים
נוסף נדרש במחצית העשור הבא. בדיקות נוספות הנעשות לגבי הפריסה
העתידית של מתקני התפלת מי ים מצביעות על עדיפות מובהקת למיקום
מתקן גדול בגליל המערבי. במקביל, תכנית האב לגליל מערבי, המקודמת
ברשות המים בשנים האחרונות, מצביעה על צורך מובהק בהגדלת היצע
המים לאזור כבר במהלך המחצית הראשונה של העשור הבא. המצב המשברי
בהיצע המים הטבעיים בצפון הארץ, שהינו תולדה של רצף חסר תקדים של
שנות בצורת באזור זה, רק מעצים את הצורך ביצירת מקור מים משמעתי
נוסף באזור בשנים הבאות.
הקמת מתקן התפלת מי ים גדול הנה הליך לא קצר גם לאחר הסדרת הנושא
לאור מיצוי פוטנציאל 2008 הסטטוטורי. ההכרה בזאת הביאה לכך, שבשנת
, נתנה המועצה הארצית הוראה לעריכת 2 ' ב34 ההתפלה הקיים בתמ“א
וכללה תוספת של חמישה 2004-המהווה תיקון לתמ“א מ 2/2 'ב 34 תמ“א
אתרים להתפלה, בניהם אתר בגליל מערבי.
בשל ההכרה בנחיצות מתקן התפלה בגליל המערבי במועד מוקדם יותר,
, להפריד אתר זה משאר אתרי 2013 החליטה המועצה הארצית, בשנת
ההתפלה ולקדמו בתמ“א מפורטת ללא תלות בשאר האתרים.
, אשר מטרתה יצירת תשתית 3/2 'ב 34 בהתאם להחלטה זו, מקודמת תמ“א
תכנונית להקמתמתקן התפלה בגליל המערבי, על כל מרכביו: מתקן התפלה,
צנרת הולכת מי גלם והרכז, מאגר מי מוצר וצנרת הולכה מהמתקן אליו