מגזין המים הישראלי הנדסת מים 29
2017 תקצירי כנס איגוד המים הישראלי
משמעותית בנפח ושטח השלב השניוני ושינוים בחלוקה הפנימיתשל האגנים
עבור אותה ספיקת תכנון.
כל הפעולותהנ“ל צריכות להתבצע ביבש. אז איך מבצעים זאת כאשר המט“ש
חייב להמשיך לפעול? קיימותמספר גישותהמשפיעותעל לוחהזמנים והעלות:
. לו“ז מקוצר - הקמת מודולים חדשים למלוא ספיקת התכנון, תוך המשך 1
הפעלת המט“ש הקיים. לדוגמה, מט“ש הרצליה, שבו הוקמו ריאקטורים
חדשים.
. לו“ז ארוך- בנית ריאקטור חדש,הפעלתו ושידרוג הריאקטורים הישנים 2
בזה אחר זה,כפי שבוצע במט“ש כ“ס - ה“ה.
. אם מתוכננת הרחבת המט“ש במקביל לשידרוג – קידום הריאקטורים 3
החדשים של ההרחבה ולאחר הפעלתם, ביצוע השידרוג מריאקטורים
הישנים, כפי שמתבצע היום במט“שים אשקלון ואיילון.
יוצג הניסיון שהצטבר בשדרוג והרחבת מספר מכוני טיהור מייצגים מרמה
לרמה שלישונית: 20/30
-מכון הטיהור העירוני הראשון בארץ בתהליך בוצהמשופעלת, מט“שהרצליה
1992 כאיוור נמשך עם ייצוב בוצה אירובי, הוסב בשנת 1978 שהוקם בשנת
הוקמו מתקני טיפול בבוצה חדשים. בשנת 1999 לבוצה משופעלת ובשנת
הושלם שדרוג המט“ש לעמידה בדרישות ועדת ענבר. 2007
1994 - הוקם בשנתמכון הטיהור המשותף לכפר סבא-הוד השרון
. הדרישות המחמירות 20/30 בשיטת בוצה משופעלת לעמידה בדרישות
של ועדת ענבר להזרמה לירקון חייבו לשדרג את המט“ש לאיכות הזרמה
שודרג המט“ש לשיטת בוצה משופעלת בחמישה שלבים 2007 לנחל. בשנת
תאים 5-) שחייב הקמת ריאקטור חדש מחולק לModified Bardenpho(
ושדרוג הריאקטורים הקיימים בזה אחר זה. הטיפול השלישוני כולל סינון חול
.UVגרביטציוני וחיטוי ב-
30,000 כמט“ש שניוני לספיקה של 1999 - הוקם בשנתמט“ש אשקלון
מק“י, תוך הסבת 40,000-מק“י ושודרג לאחרונה לאיכות שלישונית ל
המתקנים הקיימים והוספת מערכת טיפול בנוזל נוספת.
2002 מק“י. החל לפעול בשנת54,000- - תוכנן לטפל במט“ש איילון
מודולים של שיקוע ראשוני, איוור ושיקוע שניוני מלבני. 4 כטיפול שניוני הכולל
לצורך שדרוג המט“ש לטיפול שלישוני, הוקמו מצללים עגולים, מסננים
שלבי טיפול 5-ותאי מגע לכלורינציה וכל אחד מהמודולים הקיימים הוסב ל
). במקביל הורחב המט“ש בשני מודולים חדשים Modified Bardenpho(
מק“י. 81,000 לקליטת
מודיפיקציות
של )In situ(
ממברנות התפלה
ומודולים לשיפור
ביצועים
הפקולטה להנדסה | כיתי בראנסי-כרכבי
הפקולטה | ויאצ'סלב פרגרכימית טכניון;
להנדסה כימית טכניון
תהליך התפלתמים ותהליכי טיפול במים ובמי שפכים רבים מבוססים כיום על
סינון ממברנלי, בעיקר אוסמוזה הפוכה וננופילטרציה. רוב הממברנות מסוגים
אלה הן ממברנות מרוכבות כאשר השכבה הסיליקטיבית העליונה עשויה
מפוליאמיד מצולב. שכבה פעילה זו הינה יחסית הידרופובית, ומתאפיינת
במבנה צפוף ומורכב אשר מקנה לממברנה את יכולת ההפרדה הנחוצה
לדחיית מלח. מגבלה משמעותית של ממברנות הפוליאמיד הינה נוכחות
פגמים מובנים מזעריים במבנה, אשר מורידים את הסיליקטיביות ומעלים
את החדירות של מומסים קטנים ובלתי טעונים.
מבין החומרים הקטנים אשר אינםמורחקים באופן מספק ניתן למנותאתהבור
(חומצה בורית) ממשפחת החומרים הלא-אורגניים, בנוסף למיקרו-מזהמים
אורגנים קטנים שאינם טעונים. אחת הדרכים לשפר דחיית מזהמים ניטרליים
היא מודיפיקציה של ממברנות על ידי הצמדת שכבה דקה של פולימר, על
פני שטח של ממברנה. כנראה השיפור בהרחקה נובע מייעול תפקוד שכבת
הפוליאמיד המקורית, לאחר ציפוף המבנה ע“י סתימה יעילה של הפגמים.
השיטה הנחקרת במחקר זה היא גראפט-פולימריזציה (הרכבה) על ידי אתחול
). הפילמור נעשה ע“י שימוש redox( רדיקלי באמצעות ריאקציה חמצון-חיזור
במונומרים ויניליים (כגון חומצה אקרילית ונגזרותיה). המודיפיקציה מתבצעת
תוך כדי הפעלת לחץ וסינון תמיסת המונומרים והמאתחלים. הסינון גורם
לתופעת קיטוב ריכוזים שמגדילה את ריכוז המגיבים ותוצרי ביניים על פני
הממברנה ומביאה להאצה ניכרת של קצב הפילמור ביחס לזה שבתמיסה.
יתרון מובהק של שיטה זו הוא האפשרות ליישום שיטת המודיפיקציה בתוך
מודולים מסחריים.
מחקר זה התמקד בבחינת היתכנות מקיפה, יישום ואופטימיזציה של שיטת
של ממברנות in situ “גראפט-פולימריזציה תוך כדי סינון“ למודיפיקציה
) למטרת שיפור הביצועים. spiral-wound elements( ומודולים מסחריים