מגזין המים הישראלי הנדסת מים 26
2017 תקצירי כנס איגוד המים הישראלי
צפות ועולות דאגות בנוגע להשפעות הבריאותיות שלשתיית מים מותפלים
עקב החוסר במגנזיום ומינרלים חיוניים אחרים במים מותפלים (בשונה ממים
טבעיים), וכן דאגות בנוגע להשפעה שלילית על הסביבה הנגרמת בעיקר
כתוצאה מצריכת האנרגיה הגבוהה של מתקני ההתפלה.
בעבודה כלכליתשנערכה עבור אדםטבע ודין על ידי ליאורשמואלי מאקופייננס,
נמצא כי קיימים יתרונות כלכליים, סביבתיים ואסטרטגיים לקידום טיוב בארות
על פני הרחבת מפעל ההתפלה. עקב עלויות חיצוניות משמעותיות גבוהות
יותר להתפלה, טיוב בארות הוא פתרון מועדף.
רשות המים פועלת להחזיר לפעולה בארות שנסגרו מזיהום ומציעה לבעלי
הבארות 200 מתוך 22% הבארות תמריצים שונים לפעול לטיובן. למעשה רק
המוכרות כ-“מטויבות“ על ידי רשות המים אכן מטופלות להרחקת מזהמים
והבאת המים עד לרמת איכות מי שתייה.השאר ממשיכות לשאוב מים ללא
טיפול, הן על ידי הסבת הבאר לצרכים שאינם לשתייה והן לאספקת מים
לשתייה לאחר מיהול. כך, מערך התמריצים הקיים כיום לצורך טיוב בארות
אינו ממצה את הפוטנציאל למתן חלופה להתפלה לאספקת מי שתייה.
על מנת להבטיח כי המדינה תפעל לשיקום מי התהום ותבטיח מקור תקציבי
לביצוע פעולות לשיקום מי התהום, נדרש לעגן בחוק המים את החובה לפעול
לשיקום הזיהום שנגרם למקורות המים.
כאשר מחירי המים ממשיכים לעלות לכל הצרכנים בכל המגזרים, שמירה על
מקורות המים הטבעיים, בתור מקור מים סביבתי וזול יותר, הינה צו השעה.
על מנת להגשים מטרה זו, יש לפעול לשיקום מי התהום המזוהמים ולהפוך
את השיקום לעדיפות עליונה.
ניתוח פוטנציאל
להרחבת הפיצול
הכמותי במקורות
המים באזור אגן
הירדן
ד“ר מייקל אקופיס המזרח התיכון; | נדב טל
אוניברסיטת אוקספורד | גילמוט וחובריו
מחקר זה מעריך את הפוטניצאל לפיצול הכמותי של מקורות המים לגידול
מזון בממלכת ירדן בהתבסס על ההישגים הטכנלוגים והניהוליים הנהוגים
20 בישראל. פיצול משאבים הפך לזרם מרכזי בחשיבה הכלכלית במהלך
השנים האחרונות, במיוחד בהתחשב באסטרטגיות פיתוח המאפשרות לשמר
צמיחה כאשר המשאב מוגבל. עם זאת, מודליםמרכזיים לפיצול משאבים הינם
מוגבלים בישומם בכל הנוגע למשאבי מים, שכן יש די מים ברמה הגלובלית אך
הם מוגבלים ברמה האזורית והלאומית. גילמונט וגילמונט וחובריו פתחו מודל
פיצול משאבים היעודי למים. המודל מורכב מארבעה מנגנונים שבאמצעותם
כלכלות עם מחסור במים יכולות לעקוף את המגבלות הלאומיות של מחסור
. יבוא של מזון הדורש 1 :זה. מנגנונים אלה מורכבים ממגוון פעילויות כלכליות
. השקייה 3 ;. העלאת פרודוקטיביותשל חקלאות מקומית2 ;מים רבים לגידולו
. שיפור יכולת ההתפלה.4 ; במי קולחין במקום מים שפירים
באמצעות גישותאלה, ישראלשמרה על רמות דומותשלשימושבמיםשפירים
. ממלכת 3.5 , למרות שאוכלוסייתה גדלה פי 60-לתחילת שנות ה 2009-מ
ירדן אמצה מנגנוני פיצול עקב מחסור קשה במים וצמיחת אוכלוסייה מהירה
ביותר. מחקר זה מחפש להעריך את הפוטנציאל הנפחי להגדלת הפיצול,
במיוחד על ידי התייעלות בשימושי מים בחקלאות והזזדמנויות והחסמים
לקווי מדיניות זאת.
14- בהתבסס על ניתוח השוואתי התחלתי של כמות מים עבור כל גידול מכ
יבולים עיקריים, המחקר מעריך, כי ירדן יכולה לשמר את הרמות הנוכחיות
מלמ“ק בשנה במידה ותתקדם 160 של יצור חקלאי על-ידי הפחתה של
לעבר רמת היעילות הישראלית.
המחקר הדגיש את הפוטנציאל להרחבת הפיצול בשימוש במים בחקלאות,
וכן את ההזדמנויות למחקר נוסף לגבי השונותשל שימוש יעיל במים לגידולים
שונים בישראל וירדן. מחקר שכזה יכול להועיל לשני הצדדים המעורבים,
ישראל וירדן, ולהבנה אזורית רחבה יותר לגבי הפוטנציאל להרחבת הפיצול.
הערכת השפעה
סביבתית ו-“בריאות
קרקע“ לאחר השקיה
במים אפורים
המחלקה | עדי מימון ועמית גרוס
להידרולוגיה ומיקרוביולוגיה של הסביבה, מכון צוקרברג לחקר
המים, המכונים לחקר המדבר אוניברסיטת בן גוריון בנגב
שימוש במים אפורים להשקיית גינות הינו פרקטיקה מקובלת ומוסדרת
בחקיקה במקומות רבים בעולם שמטרתה חיסכון במים, הקטנת תביעת
רגל סביבתית, וחיסכון כלכלי. בבסיס ההסדרה של השימוש במים אפורים
עומדיםמחקרים רבים המאפיינים אתהסיכונים הכרוכים בשימוש זה ופתרונות
שיבטיחו שימוש אחראי. אולם, בניגוד לסיכונים תברואתיים אשר לבחינתם