מגזין המים הישראלי הנדסת מים 25
2017 תקצירי כנס איגוד המים הישראלי
ותחנת שאיבה למי הים.
חלופותשונות בכל אזור הגליל המערבי, לרבות 20-בשנים האחרונות נבחנו כ
אזור שבי ציון, עין המפרץ, כפר מסריק, עכו ועוד. בחינת החלופות התמקדה
בהיבטים סביבתיים, קניינים וכלכליים. ממצאי בחינות אלו הוצגו במספר רב
של דיונים במוסדות התכנון - וועדות עורכים של התמ“א, ולנת“ע והמועצה
הארצית. המועצה הארצית הורתה לבסוף להכין תזכיר השפעה על הסביבה
שבחלקו היבשתי בוחן שני אתרים באזור לוחמי הגיטאות - רגבה.
במסגרת איתור האתרים, נערכו פגישות עם נציגי הישובים ונציגי הרשויות
המקומיות הרלוונטיות במרחב הגליל המערבי. אם בתחילת הדרך הביעו
היישובים הסכמה עקרונית להקמת מתקן התפלה בתחומם, עם התקדמות
ההליך התכנוני נסוגה המועצה האזורית מטה אשר מהסכמות מוקדמות עד
כדי התנגדות נמרצת ופעילות אקטיבית לסיכול הפרויקט. מרכיב הזמן הנו
קריטי. המכשולים המוצבים בפני משק המים בהקשר זה מעמידים בסימן
שאלה את היכולת להבטיח הספקת מים סבירה לחלק הצפוני של מדינת
ישראל בכלל ולגליל המערבי בפרט, בעשור הבא.
החלת כללי המים
כפונקציה של שיפור
איכות השפכים
הגולמיים - תמונת
2017 מצב
פלגי מים | אפרת מילר
, ומטילים אחריותסביבתית 2010 כללי תאגידי מים וביוב נכנסו לתוקפם בשנת
על תאגידים ומועצות אזוריות לביצוע ניטור ובקרה על הזרמות שפכים
תעשייתיים בעלי פוטנציאל זיהום אשר נמצאים בתחום שיפוטם. מטרות
הכללים הינם, בין היתר, שיפור איכות השפכים הגולמיים להם השפעה ישירה
על יעילות פירוק המזהמים בתהליכי הטיפול הביולוגיים וצמצום הרס תשתיות
ההובלה אשר סובלות מבלאי מואץ ונזקים.
דרישתתקנות בריאות העם לשדרוג מתקני הטיפול בשפכים בישראל להפקת
קולחים באיכות ללא מגבלות מחייבת מניעה במקור וטיפול קדם של שפכי
תעשייה. החלת הכללים מהווה כלי יישומי לבקרת תחום זה, זאת על אף
שכללים אלו שמו את התאגידים במקום רגיש מאוד מבחינה ציבורית בזירה
בה הם מתמודדים מול הרגלוטורים, הציבור והתקשורת.
כיום, לאחר מספר שנים בהם מופעלות תוכניות ניטור ובקרה של הכללים
בתאגידים ובמועצות ברחבי הארץ, ניתן לבחון את השפעתם על שינויים
באיכות השפכים הגולמיים, וכמו כן, על הנזקים למערכות ההובלה וזאת
ביחס לשנים בהם לא הופעלו תוכניות ניטור לבקרת טיב השפכים המוזרמים
ממפעלי תעשייה.
ההרצאה תסקור במספר מוקדים בארץ את ההשפעה של החלת הכללים על
איכות השפכים הגולמיים ואיכות הקולחים במוצא המתקנים, תוך התייחסות
לסוגי המזהמים בהם תועד שינוי מגמה. בנוסף, יאופיין מקרה בוחן באחד
התאגידים אשר יסקור את השינויים במהלך השנים האחרונות בהם לאחר
הפעלת הכללים.
שיקום מי תהום -
צו השעה לשמירה
על משק מים מגוון
ראש תחום מים באדם טבע ודין | שרית כספי-אורון
מלמ“ק. 1,200-היצע המים הטבעיים של מדינת ישראל עומד קיום על כ
, מדינת ישראל תצטרך להפיק 2050 זאת כאשר ההערכה היא שבשנת
מלמ“ק מי שתייה על מנת לענות על צרכיה של אוכלוסיה הולכת 2,500- כ
וגדלה, כמו גם לעמוד בהתחייבויות של הסכמי מים עם שכניה. מקורות המים
הטבעיים של המדינה נמצאים תחת איום מתמיד מזיהום, הן ממקורות זיהום
בארות מי שתייה 300-היסטוריים והן ממקורות זיהום מתמשכים. יותר מ
השנים האחרונות עקב זיהום, כאשר קרוב לחצי מהם 30 הושבתו במהלך
סובלים מריכוז חנקה מעל לתקן מי השתייה.
מיליארד מ“ק, וזה 1.7-נפח המים המזוהמים ממקור תעשייתי מוערך בכ
מבארות ההפקה הפעילים 60%- בנוגע לאקוויפר החוף בלבד. כמו כן, כ
באקוויפר החוף מספקות מים באיכות ירודה, כאשר ריכוז החנקה או הכלוריד
בהם מעל לרמות המומלצות.
חלק נכבד מהזיהום התעשייתי שפגע וממשיך לפגוע במי התהום נגרם על
ידי גופים השייכים למדינה. כתמי זיהום נרחבים נמצאו במי התהום מתחת
למתקני תע“ש ומחנות צבאיים. השיקום של קטעי הזיהום האלו מתעכב
שנים רבות, ומתחיל בדרך כלל רק לאחר התערבות בית המשפט בדבר או
כאשר השיקום עומד כתנאי הכרחי לפיתוח נדל“ן. כתוצאה מכך, פלומות
הזיהום הולכות ומתפשטות כפי שקרה בתע“ש השרון שהוביל לסגירתן של
בארות מי שתייה. 10-יותר מ
במטרה להגביר את היצע מי השתייה, הוקמו במהלך העשור האחרון, חמישה
מיליון מ“ק מים בשנה ומהווים 600-מתקני התפלה המספקים קרוב ל
ממי השתייה. עם השימוש ההולך וגובר בטכניקת ההתפלה, 70%-למעשה כ