מגזין המים הישראלי הנדסת מים 33
2017 תקצירי כנס איגוד המים הישראלי
desalination and wastewater treatment. In the constant voltage
(CV) operational mode, a small applied potential of ~1 V across
an electrode pair (usually fabricated from activated porous carbon)
removes salt from feedwaters via electrosorption.
In the flow-through electrodes (FTE) CDI cell architecture, feedwater
is pumped through the macropores of the porous electrodes,
enabling highly compact cells and rapid salt removal1,2. However,
FTE CDI requires specialized electrode materials possessing large
macropores with diameters of 1 μm and above to allow for flow at
reasonable pump pressures.
We here present a technique of laser perforating CDI electrodes,
which promises to enable the production of highly permeable
electrodes from carbon materials with pore structures otherwise
unsuitable for flow-through operation (Figures 1B and 1C). We show
that laser-cutting channels with an approximately 200 μm aperture
diameter through a commercial CDI electrode material (Figure 1D)
increases electrode hydraulic permeability by approximately five
orders of magnitude. Further, we demonstrate that key performance
metrics such as the cell’s mSAC and gravimetric capacitance are
largely unaffected by the laser perforation.
ניהול משק המים
במגזר העירוני -
מדדים לתפקוד יעיל
וגודל אופטימלי
המכללה האקדמית נתניה; | פרופ' נאוה חרובי
;SustainEconשרית שלהבת, חברת הייעוץ
הפקולטה לחקלאות, | שביט מדהלה-בריק
האוניברסיטה העברית בירושלים
2001-במטרה לייעל את משק המים והביוב בישראל, חוקקה הממשלה ב
חוק תאגידי המים והביוב. מאז קיבלה הממשלה החלטות נוספות שמטרתן
לצמצם את מספר התאגידים ולאחד רשויות מקומיות קרובות במסגרת
התאגידים הקיימים 56 תאגידי מים וביוב אזוריים גדולים. למרות זאת, מתוך
מיליון קוב לשנה (כמות 10 כיום, מרביתם הם תאגידים קטנים המספקים עד
אלף צרכנים), וכמחציתם משרתים רשות אחת בלבד. 110-המספיקה לכ
בחנו את קיום היתרונות לגודל בתאגידי המים והביוב והערכנו את הגודל
האופטימלי של התאגיד. לצורך כך בנינו מערכת מידע רב-ממדית של
מאפייני רקע של התאגידים הכוללת נתונים מדוחות פיננסיים, ומידע עבור
. הגדרנו מדדי 2007-2013 רשויות מקומיות וטיפול בשפכים, עבור השנים
תפקוד של התאגידים בתחום הפיננסי, הכלכלי, הסביבתי והחברתי. המדדים
הפיננסיים חושבו ביחס להכנסות התאגיד והם כוללים: רווח גולמי, הוצאות
הנהלה וכלליות, הון חוזר, התחייבויות לזמן ארוך והשקעות. המדדים הכלכליים
חושבו באמצעות מדד פריון הייצור המייצג את אחוז השינוי בתפוקה הפיזית
ביחס לאחוז השינוי בעלויות התאגיד השונות. המדדים הסביבתיים חושבו
באמצעות מדד איכות הטיפול בשפכים, המדדים החברתיים חושבו באמצעות
פחת מים כאחוז מכמות המים.
מניתוח רגרסיות נמצאו מספר גורמים המשפיעים על רווחיות התאגיד ביחס
להכנסתו:
וותק התאגיד: הרווחיות עולה עם הוותק, בעיקר בשנים הראשונות לחייו
גודל ההכנסה: קיים קשר לוגריתמי, כאשר הרווחיות גדלה עם ההכנסה
ו/או גודל האוכלוסייה ביחס גבוה יותר עבור תאגידים קטנים מאשר
גדולים.
מספר הרשויות בתאגיד: הרווחיות יורדת עם הגידול במספר הרשויות.
רמה סוציו-כלכלית: הרווחיות גבוהה יותר בתאגידים המשרתים
אוכלוסיות במצב חברתי-כלכלי נמוך או גבוה, לעומת אלו שבהם
האוכלוסייה היא ברמת סוציו-כלכלית בינונית.
קומפקטיות: הרווח גבוה יותר ביישובים קומפקטיים יותר.
פריפריאליות: הרווח גבוה יותר באזורים מרכזיים.
גובה: קיים קשר שלילי בין הרווח לנקודת הגובה המקסימאלית בשטח
התאגיד.
בעלות על מכון לטיהור שפכים: עבור תאגידים גדולים בלבד, בעלות
עצמאית על המט“ש תורמת לרווחיותם.
נמצא כי עלויות התפעול לקוב מים או ביוב פוחתים עם הגידול בכמות עד
לנקודה מסוימת, וממנה והלאה העלויות לקוב מתחילות לעלות. כלומר,
קיימים יתרונות לגודל עד לנקודת גודל אופטימלית, שממנה והלאה מתקיימים
מיליון 35-חסרונות לגודל. הגודל האופטימלי בתחום אספקת המים הוא כ
אלף צרכנים. הגודל האופטימלי בתחום 387-קוב לשנה, המאפשר לשרת כ
אלף 445- מיליון קוב לשנה, המאפשר לטפל בכ40-הטיפול בביוב הוא כ
צרכנים. יתרונות אלו בולטים במיוחד עבור התאגידים הקטנים יחסית.