מגזין המים הישראלי

הנדסת מים

עורך דין או רופא תמיד היה משאת נפשם של

ההורים. אלא שהיום בוגרי תחום המים נחשבים

לדבר החם בשוק המקצוע מבוקש ומביא עמו

שכר ותנאים מעולים. כל מה שתרצו לדעת על

לימודי תחום המים בארץ, והיכן תוכלו ללמוד

את המקצוע

שוק המים העולמי הוא שוק בעל פוטנציאל צמיחה משמעותי, הבא לידי ביטוי במחזור

שנתי של 004 מיליארד דולר ובמגמת צמיחה של 7%-8% בשנה. שוק זה מבוזר עדיין,

ופועלות בו מעל ל-03 אלף חברות בעולם.

ישראל היא המדינה המובילה בעולם בתחום טכנולוגיות המים. מדי שנה מושקעים

כ-005 מיליון שקל בהקמת תשתיות חדשות ובשיקום ושדרוג תשתיות קיימות, ובקצב

הנוכחי, צפויה ישראל להשקיע יותר מ-5 מיליארד דולר בטכנולוגיות מים עד שנת 6102.

טיהור מי השפכים ממקמים את ישראל במקום הראשון בהשבת מי קולחין בעולם )07%

ממי הקולחין(. כמות מי הקולחין המתאימים להשבה לחקלאות עומדים על כ08%-

מכלל השפכים בישראל. כ06%- מהמים המשמשים לחקלאות הינם מים מושבים.

משק המים בישראל נהנה ממעמד של מומחה עולמי, וזאת לאור 06 שנות הניסיון

בתחום. בענף המים בישראל פועלות כ-072 חברות ועוד כ-05 חברות הזנק בענפים

הסובבים את תחום המים. לאור האמור לעיל, גוברת הדרישה במגזר התעשייתי והחקלאי

לאנשי מקצוע בעלי הכשרה טכנולוגית ואקדמית, הכוללת ידע תיאורטי ומעשי בתחום.

תוכניות לימוד המים בארץ מבוססות ברובן על יסודות מקצועות המדע מתחומי

המתמטיקה, הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה ומדעי המחשב, וזאת משום שתחום המים

דורש להשתמש במהלך עבודתו בטכנולוגיות הזנק מתקדמות, כמו מערכות אופטיות,

מערכות חישה, איסוף ועיבוד אותות ומערכות ממוחשבות.

מרבית מוסדות הלימוד בארץ מעמידים לרשות הסטודנטים הלומדים במסלולי המים

מעבדות הוראה מתקדמות, בהן הם נדרשים לתרגל נושאים של אפיון מים ולבצע

הדמיות של תהליכים שונים. תרגולים אלה מסייעים לסטודנטים ליישם את עקרונותיהם

של התהליכים המקובלים לטיפול במים ובשפכים.

במדינת ישראל כ-11 מוסדות אקדמיים בהם ניתן ללמוד כיום את תחום המים, חלק

לתעודת הנדסאי, וחלק לתואר ראשון או לתואר שני בהנדסת מים או הנדסה אזרחית.

מגזין הנדסת מים ערך תחקיר בין המוסדות האקדמיים בישראל המלמדים את תחום

המים: המכללה הטכנולוגית להנדסאים אורט בראודה, אפקה – המכללה האקדמית

להנדסה בתל-אביב, הנדסאים באריאל, אוניברסיטת חיפה – החוג לגיאוגרפיה ולימודי

סביבה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, המכללה האקדמית כנרת, המכללה האקדמית

נתניה, מכללת ספיר, עזריאלי מכללה להנדסה, המכללה הטכנולוגית רופין ושנקר בית

ספר גבוה להנדסה ועיצוב. תודתנו נתונה לכל ראשי התחומים ואנשי האקדמיה אשר

שיתפו פעולה בסקר מקיף זה.

מסתמן כי החל משנת 6102, ישראל ”תייצר” כ-052-003 אנשי אקדמיה חדשים מדי

שנה המתמחים בתחום המים. יתכן שעד שנת 6202 תהיה הצפה בהנדסאי ומהנדסי

מים בארץ, אך בדיוק בשביל המילה 'הצפה', כדאי כבר כיום ללמוד את תחום המים.

מה ההבדלים בין התארים השונים, אלו תנאי קבלה ומי הם המרצים ואנשי האקדמיה

המלמדים במגמות השונות בתחום המים, וכמובן, מהו שכר הלימוד הממוצע? אלו

הנתונים לפי סדר אלפביתי: