עוזיאל סבתו
צליל מכוון
25
|25.07.14 |
כ"ז תמוז תשע"ד
| 122
שביעי גליון
דוֹם צליליו
בשבוע שעבר הלך לעולמו אחד מגדולי מוזיקאי המזרח – אברהם סלמן.
החזן משה חבושה: "גם אם יהפך העולם לתוהו וייבנה מחדש, לא יימצא מוזיקאי כמוהו"
עולמ המוזיקה והפיוט הרכינ ראש וחלק
כבוד אחרונ בשבוע שעבר לאוטוריטה
הבלתי מעורערת בנבכי המוזיקה הערבית
- אברהמ למנ ז"ל. עמ הישמע בשורת
לכתו של מי שהתפר מ כאחד מנגני הקא
נונ הגדולימ בעולמ, הפכו קטעיו המוזי
קליימ למ פד חרישי ברשתות החברתיות
ובמרשתת כשמאות נגנימ, חזנימ, מוזי
קאימ ומעריצימ העלו ושיתפו אנקדוטות
מוזיקאליות מתוכ אלפי ההקלטות אותנ
ביצע למנ בחייו, ונותרו במותו צוואה
י דרכּוֹ.
ֵ
י צליל
ֵ
וירושה למחק
למנ נולד לפני שמונימ ושלוש שנימ
בבירת עיראק, בגדאד. "עוד כשהיה בגיל
קטנ מאוד, התעוור ממחלת הטרכומה",
מ פר החזנ דוד מנחמ ל'צליל מכוונ'. "הוא
היה אומר שבעיראק לא היו רפואות לזה.
הוא למד בבית פר לעיוורימ שהתמקד
בלימודי מוזיקה מתוכ מחשבה שעל מנת
לשלב את העיוורימ בחברה, יש צורכ
ללמדמ לנגנ, ככ יוזמנו לנגנ בשמחות ולא
יישארו לבד".
למנ פרח מאוד כמוזיקאי ושמעו יצא
לפניו. מלבד הידע הפנומנאלי המוזיקלי
וכישרונ הנגינה המיוחד בו זכה, קנה למנ
את עולמו בפתיחותו ויכולתו לצרפ ול
קשט את מוזיקת המקאמ העתיקה בצלי
לימ של מוזיקת ה' רטימ' המודרנית דאז,
צלילי מצרימ שרווחו במאה העשרימ.
כשבגר והיה לנער עלה למנ לישראל
והשתלב בעשייה התרבותית של ז'אנר
המזרח בארצ. הוא ניגנ באירועימ, הצטרפ
לקא ט הנגנימ בפינת הפולקלור המזרחי
של 'קול ישראל' והחל לב את מעמדו
המוזיקלי.
"הכנר זוזו מו א היה מ תובב במעברות
ואו פ נגנימ" מ פר מנחמ. "הוא היה נו ע
ממעברה למעברה ושואל 'איפה יש פה נגנ
עוּד?', 'מי פה מנגנ בקונטרה בא ?'. ככ
מצא את אברהמ למנ. חבורת הנגנימ ניג
נה באירועימ יומ יומ וברמה גבוהה מאוד".
העבודה ב'קול ישראל' לא הייתה
רווחית אכ יפקה לו חיוּת לפעול ולעשות
את אשר אהב, יחד עמ חבריו הנגנימ עולי
גוֹלת המזרח.
"הממ ד לא הכיר בנגנימ המזרחיימ
ובפעלמ" מ ביר מנחמ. "באמצע שנות
התשעימ נכנ ה שולמית אלוני למשרד
התקשורת ו'ברוב חכמתה' פעלה לפטר את
כל נגני התזמורת הערבית ולהמירמ בנג
נימ ערביימ". "כל החבורה ו למנ בתוכה
יצאו לפנ יה מוקדמת מבלי לקבל על ככ
כל תמורה שהיא. ככ נקטעה עבודה על
הקלטות שהיו בעיצומנ. שמעתי מוזיקאימ
גדולימ מאוד מתבטאימ על אותנ היצירות
שאפילו עבדול וואהב יכול היה לחלומ
להלחינ כאלו יצירות. עמ פיטורי החבורה
נזרקו כל אותנ לילי ההקלטות אל חצר
רשות השידור ואבדו. מה שגרמ למש
בר גדול אצל למנ וחבריו. חרפ היותמ
מוזיקאימ גדולימ, איש מהמ לא היה איש
דברימ שיכול היה לקומ ולמחות".
"מגיל ארבע עשרה הייתי מאזינ לאברהמ
למנ ברדיו" נזכר החזנ משה חבושה בשי
חה עמ 'צליל מכוונ'. "מאותו הזמנ רציתי
ד להכיר ולפגוש אותו. בהמשכ, לקח
ֹ
מא
תי אותו לאולפנימ ויחד הקלטנו שירימ,
פזמונימ ופיוטימ. היינו לחברימ וידידימ
ארות, הערות ותפילות לשלום החיילים:
………
טובימ והרביתי לבקרו בביתו כאשר כל
ביקור ארכ לא פחות משש-שבע שעות.
למנ ידע את כל נבכי המוזיקה - מוזיקה
מצרית עתיקה וחדשה, עיראקית, טור
קית, פר ית ואפילו קלא ית אירופאית:
הוא היה מנגנ קונצרטימ שלמימ ומשמיע
לי יצירות של באכ ובטהובנ, צ'ייקוב קי
ושטראו . למנ אהב מאוד לנגנ איתי. היה
אומר לי בחיוכ - 'אני ואתה על הבמה
זו מלחמה'. הנגינה שלו הייתה ממלאת
את כל מה שח ר בתזמורת. גמ אמ יהיו
מאה נגנימ לצידו, נגינתו תישמע ותבלוט
כשהוא מקפיד איפה להיכנ ומתי לצאת.
לידע שלו בקאנונ אינ אח ורע בכל היקומ
כולו. אני יכול להגיד ללא גוזמה שאמ
ייהפכ העולמ לתוהו וייבנה מחדש, לא
יימצא נגנ ומוזיקאי כמוהו שמתמצא בכל
תחומי המוזיקה, בכל צליל ובכל מקצב".
אחד ממעריציו של למנ היה לא פחות
מהרב עובדיה יו פ זצ"ל, שבילה שעות
ארוכות בהאזנה לנגינתו. "הרב עובדיה מאוד
העריצ אותו" מ פר חבושה. "ו למנ אהב
אותו בחזרה. תמיד ביקש שאקח אותו לרב,
רצה לפגוש את הרב, לנגנ לו ולשוחח עמו".
המוזיקה של למנ חצתה מגזרימ ויב
שות והגיעה עד לאוזניו של המלחינ והז
מר המצרי, עבדול וואהב. כעדוּת חבושה:
"עבדול וואהב שמע אותו והכיר אותו. יש
איזה מוזיקאי ערבי שהקליט כמה קטעימ
של למנ והעביר לוואהב. האחרונ שמע
את זה, התרגש והתרשמ מאוד".
"אכנ, אברהמ למנ גי נהור היה, אכ
ראה את המקאמ הערבי כמו שאפ אחד לא
ראה מעולמ", מ כמ מנחמ. חבושה מו יפ:
"הוא לא היה אדמ דתי, היו לו הרבה שאלות
באמונה. תמיד היה שואל אותי: 'איכ מקב
לימ שמ, בעולמ הבא, את הנגנימ שמתימ?
•
אומרימ - הנה, בא עוד אחד?'".
"הרב עובדיה יוסף מאוד העריץ אותו". אברהם סלמן ז"ל
"היה אומר
לי בחיוך:
'אני ואתה
על הבמה זו
מלחמה'".
החזן משה
חבושה
