25.07.14 |
כ"ז תמוז תשע"ד
| 122
שביעי גליון
| 28
מפת הדרכים
שבתאי שירן מורה דרך בטעם יהודי 7286423-250, חפשו בגוגל 'מורשת הגליל'
………
שבתאי שירן
"פיטומ הקטורת...הצרי והצפורנ והח
לבונה והלבונה", אמרתי כמנהגי מידי
בוקר, ואז הפנמתי לפתע שאינ לי מושג
וחצי מושג מה ממלמלות שפתי, מה הנ
אותנ צרי וצפורנ וחלבונה ולבונה ואפילו
הרהור קל של אפיקור ות עלה במוחי שי
תכנ שגמ המהנד מימיני ועורכ הדינ מש
מאלי אינמ בקיאימ באותמ קטעימ הנאמ
רימ בשעה שכולנו נחפזימ כבר לקפל את
הטליתות, ולחוש לעבודה.
אודה, הנושא הציק לי עד כדי ככ שנכ
נ תי למכוניתי ירדתי דרומה לבקעת הירדנ
החמה, שמ על כביש מ ' 1 היורד מירו
שלימ ליריחו תחילה, שוכנ קיבוצ אלמוג
ובפאתיו 'חוות האפר מונ' של גייא אר
ליכ, המגדל את צמחי הבשמימ המיועדימ
ל ממני הקטורת המפור מימ.
טיילנו במשתלה, זה היה כמו טיול
ב'שיר השירימ', בינ המור והלבונה, בינ
הכרכומ לקינמונ )לא הקינמונ מהתבלי
נימ( וגייא, שריח הקטורת עלה באפו, היה
במצב רוח מרוממ.
נתחיל עמ הצרי, הראשונ מבינ ממני
הקטורת. מה הוא אותו צרי? שאלתי.
על פי החוקרימ, הצרי של המשנה הוא
הנטפ המקראי )שמות ל, לד(, והנטפ אינו
אלא השרפ הנוטפ מעצי הקטפ כפי שזיהה
פיטום הקטורת בחוות האפרסמון
שבתאי סייר בעקבות 'פיטום הקטורת' ומצא את נטף האפרסמון, המור והלבונה בבקעת הירדן.
על הבושם המשכר שבנות ירושלים החביאו בנעליים ועל גייא ארליך שהתמכר לעיסוק בקטורת
אותו רבנ שמעונ בנ גמליאל בבריתא המ
פור מת הנאמרת כל בוקר ומקורה בג
מרא )כריתות, ו, א(. ואותו צרי הוא הוא
האפר מונ המפור מ של ימי בית שני.
לא האפר מונ הכתומ של ימינו, מדגיש
גייא, שגורמ לעצירות! כי אמ האפר
Commiphora
מונ המקורי המזוהה עמ
ממנו הפיקו את הבושמ
gileadensis
היוקרתי בעולמ של אז, זה שבנות ירו
שלימ היו מחביאות בנעלימ בכדי לעשות
'קווצ' בשעה שחלפ בחור נאה, מה שגרמ
לבחורימ לחוש אהבה מחלחלת בגופמ
)שבת, ב,ב(. גמ מלכת שבא אהבה את
הבושמ הזה והביאה את עצ האפר מונ
מ
ֶ
ש
ֹ
בּ
ַ
א כ
ָ
כמתנה למלכ שלמה עד כי "לֹא ב
הוּא עוד לרוב" )קדמוניות ח, ו, ו, מל
ַ
ה
כימ א,י(. אפילו החכמימ לא היו אדישימ
לריחו ורבי יהודה קבע לו ברכה מיוחדת
'בורא שמנ ארצנו' )ברכות, מג,א(.
ישבנו על ה פ ל בגנ, גייא מזג תה,
ערבב את נטפ האפר מונ עמ המור והלבו
נה והבעיר, ריח קטורת עלה באויר בשעה
שהעשנ התפזר לכל עבר. לא היה זה עמוד
העשנ היפה שהיה מיתמר בבית המקדש
כמקל כלפי מעלה. נראה שבנושא הזה
גייא עוד צריכ להתמחות, אלא שגמ בימי
בית שני היה זה וד שמור לבית אבטינ
שגבו על ככ שכר כפול ומכופל ולא הצ
ליחו אחרימ לחקותו )תו פתא, יומא, ב,ו(.
ככ שאי אפשר לבוא בטענות לגייא. ברגע
של גילוי נפש התוודה גייא כי לא הכול
מושלמ, כי את הנרד החלבנה והקושט טרמ
מצא אכ הוא אופטימי.
תובנה הבליחה בתוכי. אמור לי גייא,
שאלתי, מחר בע"ה יבנה המקדש, אתה
ערוכ ומוכנ?
מ תבר שגייא, בחור חילוני למהדרינ,
לא עו ק בשאלות של בנינ המקדש. הק
טורת 'הדליקה' אותו והוא 'מכור' לע
ניינ שחזור המקורות החקלאיימ של העמ
היהודי. למרות זאת הוא התחייב כבר לרב
ישראל אריאל מ'מכונ המקדש' ל ייע ככל
יכולתו, והמ מנ ימ לקדמ מיזמ משותפ
בתקווה שימצא משקיע חיצוני. בינתיימ,
הוא כבר שבע שנימ בחווה ורואה כיצד עמ
עננ הקטורת עולימ גמ ח כונותיו השמימה.
"חשבתי שהאפר מונ יפרנ אותי ובינתיימ
אני מפרנ את האפר מונ" הוא אומר.
נפרדנו. לקראת ט' באב אני מאחל לכו
לנו שיבנה בית המקדש במהרה ואז, בינ
יתר הדברימ הטובימ, יהיה צורכ עצומ
ב ממנימ של גייא. ובינתיימ אני ממליצ,
בקרו ב'חוות האפר מונ' אצל גייא, האיש
•
המיוחד עמ חלומ הקטורת.
גייא בין צמחי טיפוחיו
פרי האפרסמון
בחווה של גייא
השרף הנוטף מעצי הקטף
'חוות האפרסמון'
צילומים: גייא
