19.06.15 | ב' תמוז תשע"ה| 165 גליוןשביעי | 30
צילום: באדיבות המשפחה
צילום: צוות צחי כוננים קרני שומרון
”הבחנתי שיוצא לאבנר עשן
מהגב. הבנות הגדולות ראו
את איילה והחלו לצרוח.
הן ראו מראות שלא צריך
להיחשף אליהם. הבנו שכל
רגע כאן הוא קריטי. איילה
הייתה בהכרה כל הזמן"
רות, ”אינ פק שעוברת בי צמרמו
רת כשאני עוברת בנקודה בה אירע
הפיגוע. מבחינת הביטחונ האישי, אני לא
מרגישה שבתל אביב או בירושלימ יש יותר
ביטחונ מאשר באל מתנ. אחרי הפיגוע באל
מתנ היה מחבל שדקר יהודימ באוטובו
בתל אביב ושני פיגועי דרי ה בירושלימ.
אינ באמת הבדל במקומ שבו גרימ בארצ
ישראל. אחרי שיש פיגוע מתגברימ בכוחות
צבא בכדי שלאזרחימ תהייה ’תחושת ביט
חונ'. אנחנו לא זקוקימ ל ’תחושת ביטחונ'
אלא לביטחונ של כל אזרחי מדינת ישראל,
בינ אמ המ גרימ בתל אביב, בדרומ הארצ
או באל מתנ".
רות אומרת כי התחושה היא שהיח של
המדינה והצבא לבעיית הטרור איננה מע
רכתית אלא נקודתית. ”המחבלימ שנתפ ו
המ שני נערימ. הגדול ביניהמ - בנ 02.
אנחנו מרגישימ שהצבא פועל כמו משטרה
ולא כמו שצבא צריכ לפעול. הוא מחפש
את ה'פושע' ולוכד אותו. המחבלימ הללו
יצאו גיבורימ בכפר שלהמ. המ קיבלו חי
נוכ להעיפ מכאנ את היהודימ והמ יישמו
זאת. גמ אמ ביהודה ושומרונ קל להמ יותר
לפגע, המ היו רוצימ, ואכנ לפעמימ מצ
ליחימ, לבצע אותמ גמ בתל אביב".
איכ אתמ מצליחימ להתמודד בש 
גרה? היומ איילה בשיקומ ואת נמצאת
איתה. איכ מ תדרימ בשוטפ?
”כבר למחרת הפיגוע הבנתי שאת שתי
הקטנות אצטרכ להכני למ גרת", מ פ
רת רות, ”דיברתי עמ רכזת הקהילה אצלנו
בישוב וכבר ביומ ראשונ הנ היו מ ודרות.
בהתחלה זה לא היה פשוט כיוונ שאבנר
היה מאושפז, איילה הייתה בטיפול נמרצ
ובבית היו ארבע בנות חוששות שהיו
זקוקות לנוכחות אחד ההורימ. המשפחה
המורחבת פתחה קבוצת ווט אפ שמ ארג
נו לו"ז מ ודר לאורכ היממה, בו יהיו עמ
איילה והבנות שבבית".
ציפי, בתא של אילה מראה לי את
ההוראות המפורטות של רות בווט אפ.
איכ מבית החולימ, כשהיא ליד איילה בטי
פול נמרצ, היא דואגת לה ביר לכולמ איכ
לטפל בבנות ומה מוטל על מי שאחראית
על משמרת לילה ליד המיטה של איילה.
”אחרי שאבנר השתחרר, הייתה איזו
שהי הקלה", ממשיכה רות, ”אבנר חזר
לעבוד בשליש משרה כאשר במשכ היומ
הוא מטפל בארבעת הבנות. אני נמצאת
עמ איילה וישנה איתה במשכ כל השבוע.
לשבתות אנחנו משתחררימ הביתה".
אני מרשה לעצמי לשאול איכ אבנר
מ תדר ביומ יומ עמ ארבעת הבנות לבדו.
”אבנר תמיד עזר בבית עמ הילדימ. זה לא
זר לו. אבל אינ פק שזה מורכב בעיקר
כשזה בא עמ הקושי הפיזי וההתאוששות
שלו. למשל לא מזמנ לבת שלנו טיול
בגנ. אבנר לא יכול היה לצאת לטיול שכנ
א ור לו להיחשפ לשמש. המזל שלנו היה
שזה התחבר עמ החופשה שקיבלנו מבית
החולימ לרגל הבת מצוה של איילה וככ
יכולתי להגיע בעצמי".
התגייסות כללית
מלבד המשפחה המורחבת שעוזרת כל
הזמנ, מגיעה העזרה גמ במעגלימ רחבימ,
הרבה יותר מהמצופה. משפחת שפירא נדה
מת כל פעמ מחדש מהרצונ הטוב של אזרחי
ישראל. ”אי אפשר לתאר את ההירתמות
של עמ ישראל אלינו. קודמ כל בישובימ אל
מתנ, מעלה שומרונ וקרני שומרונ ה מוכימ
אחד לשני, הכל אורגנ לפרטי פרטימ. אבל
גמ מכל רחבי הארצ ואפילו בעולמ קיב
לנו חיבוקימ ומתנות. ילדימ שלחו ציורימ
וממתקימ וקהילות שלמות בחו"ל התקשרו,
עודדו ותרמו. קבוצת פיי בוק של יהודימ
מכל העולמ רכשה לאיילה אייפד. ילדה
מאו טרליה שלחה לאיילה בובת קואלה.
אחת המתנות המיוחדות שקיבלנו היא
מארגונ למענ נפגעי טרור ששייכ ליהודימ
מיוהנ בורג בדרומ אפריקה. המ שלחו לנו
חמישה תיקימ שעל כל אחד מהתיקימ רקומ
שמ של אחת הבנות. כל אחד מהתיקימ היה
מלא במשחקימ ומתנות שתואמימ את הגיל
של אותה ילדה".
לפני הפיגוע איילה תרמה את שערה 
למענ ילדימ חולי רטנ. ואת בקשת מי
לדימ אחרימ לתרומ את שערנ לרפואת
איילה. אלו תגובות קבלת?
."זה פשוט היה מדהימ. אני לא מפ
יקה לקבל תמונות של בנות שתורמות
את שערנ", אומרת רות ומיד שולפת
את הפלאפונ שלה. ”הנה יש כאנ מישהי
ששלחה לי לפני שבוע תמונה שלה עמ
הצמה הארוכה ביד שהיא תרמה לרפואתה
•של איילה", היא מראה בגאווה.
"בנות תורמות את שערן".
איילה שפירא לפני הפיגוע
"המחבלים הללו יצאו גיבורים בכפר שלהם".
הרכב השרוף לאחר זריקת בקבוק התבערה