27 | 19.06.15 | ב' תמוז תשע"ה| 165 גליוןשביעי
גובות:
מדינה לאזרחיה.
הרבנות הראשית לישראל.
מוסד שראה ימים טובים יותר. צריך
לגבש תוכנית פעולה לשיקומו, במקום
להילחם בו.
משרד הדתות.
במצב אידיאלי לא היה אמור להיות
משרד כזה. במדינה שומרת מצוות,
משרד החקלאות עוסק בשמיטה
ובכשרות ומשרד האוצר בריבית ומשרדי
הכלכלה והתרבות בשבת.
הרב ליכטנשטיין ז"ל.
תלמיד חכם אמיתי, שיעור קומה שאנו
צריכים לעמול קשה כדי לבנות בדורות
שאחריו.
בית אל.
מקום תורה שאני חב לו לא מעט והיה
לי בית בשנים מעצבות.
'בני עקיבא'.
תנועה צדיקה שלוקחת אחריות על כל
האתגרים החברתיים בישראל.
פוליטיקה.
המקום שבו מנהיגים את עם ישראל,
במובנים רבים וחשובים. תחום שאיננו
מכבדים מספיק את העוסקים בו.
יאיר לפיד.
מיזוג של גילום אותנטי של דור ישראלי
מסוים עם דמות טלוויזיונית מוחצנת
ומוכשרת מאד. יש מה להעריך.
צמחונות אידיאולוגית.
הניסיון המופרך לשלול מהאדם את
הזכות לאכול בעלי חיים מעכב את
המאבק החיוני נגד תעשיית בשר אכזרית.
.המגזר
מילה מעצבנת, שמגמדת משנה רעיונית
עמוקה לכלל סוציולוגיה רכילותית.
עופרה.
יישוב שהתברך ברוחב דעת ובהרבה
אנשים שיש מה ללמוד מהם ושנעים
להתנהל מולם. הבית שלנו כבר כשמונה
עשרה שנה.
צימר בהתנחלות.
אין כמו הקיץ הקריר והכיפי אצלנו,
ויחד עם הטבע, אנחנו הגליל של המרכז.
הפיתוח התיירותי של יהודה ושומרון
מביא רק טוב לכל הצדדים.
כיפות שקופות.
אם כיפה - אז שיראו אותה. כל
הישראלים צריכים לשמור מצוות. בלי
כיפה, האחריות ליהדות חוזרת לכלל
ישראל והנושא המגזרי הופך לשולי.
הכי ישראלי.
בספרות של הדורות הקודמים 'איש
הישראלי' הוא האדם מישראל, במלוא
שיעור קומתו. זה צריך להיות האופק שלנו.
חוק הספרים.
התערבות מיותרת בשוק החופשי,
שמביאה עיוותים. היו עיוותים גם קודם,
אבל לא זו הדרך לפתור אותם.
'הברית הישראלית'.
ספר שמסכם הרבה שנים של חשיבה,
שמבקש להחזיר את עם ישראל
בתשובה, ולהראות לו שהחילוניות שלו
יכולה ללכת עם דבקות בתורה ובמצוות.
פייסבוק.
כלי תקשורת ממכר ובעייתי, אבל זוהי
רשות הרבים החדשה ויש בה הזדמנויות
רבות.
אין סיכוי.
שהיהדות תחזור לנקודה שבה היתה לפני
הציונות והחילון, וגם אין סיכוי שהיא
תיתקע לנצח בניכור לייעוד ההיסטורי
שלה ובהותרתו למגזר אחד בלבד.
.שבת
השבת שלנו היא מזמן לא ל"ט אבות
מלאכה אלא בעיקר הניתוק מהכסף
ומהתקשורת האלקטרונית. זה צריך לעמוד
בתשתית העיון המחודש בהלכות שבת.
01 דברים
שלא ידעתם על
יואב שורק
עד החתונה שם משפחתו היה
בכלל שלזינגר. "נשארתי בשי"ן".
אביו עוסק בפיסיקה גרעינית
והוא ממניחי היסודות לתחום
ההגנה מקרינה והשימושים
הרפואיים בקרינה בישראל.
שני הוריו ילידי הונגריה, ניצולי
שואה כילדים, שעלו ארצה לפני
קום המדינה.
הכתיבה בגנים: אמו אסתר כתבה את
'סוכריות לאמא' על היתמות שלאחר
השואה. אחותו אפרת קראוס כותבת
ביוגרפיות והיסטוריה.
כבר שנים לא מעטות הוא מתאמן
בקראטה, אצל מורה מופלא, אבל
'מקפיד' לא להתקדם בדרגות.
מהראשונים שהצטרפו למשה
פייגלין, ואף שימש כחבר מרכז
הליכוד מטעם 'מנהיגות יהודית'.
כילד היה בטוח שיש לו קול
נפלא ושהוא יהיה זמר. "לא היה
בזה שמץ של אמת".
חלום ילדותו היה להיות אדריכל,
ובשלב מסוים גם נרשם והתקבל
ללימודי אדריכלות. אליהם לא הלך.
את שבת החתן שלו עשה דווקא
במושב 'הזורעים' – המושב של
סבו. "חשתי בו הכי בבית בעולם".
מסיבות שלא ברורות לו עד
הסוף, הוא חש קשר עז לניו יורק
"ולא, לא נולדתי שם ואבותיי לא
חיו שם".
אם כיפה - אז שיראו אותה.
כל הישראלים צריכים לשמור מצוות.
בלי כיפה, האחריות ליהדות חוזרת לכלל
ישראל והנושא המגזרי הופך לשולי