19.06.15 | ב' תמוז תשע"ה| 165 גליוןשביעי | 22
בארצות ערב היו תוצאה של הפ
עילות הציונית בארצ ישראל, מה
שגרמ לערבימ לפתוח במהומות במ
קומות שונימ. ולפי אותה טענה, עד
בואה של הציונות יח י היהודימ והער
בימ היו נפלאימ.
”זו תפי ה מאוד קומוני טית. אמנמ אני
לא חוקרת ברמה המקצועית של הנושא
ה פציפי הזה אבל אני יוצאת נגד הת
פי ה הזו משומ של'פרהוד' חברו שלושה
אלמנטימ מרכזיימ שיצרו את אותו מאורע.
האחד, שבשנות ה-03' היה בעירק את
שגריר גרמניה ד"ר פריצ גרובה, אנטישמי
מובהק, והוא הפיצ את התעמולה הנאצית
כולל על ידי רכישת העיתונ ’אל עלמ אל
ערבי' שמ פור מו כתביו של היטלר מ
פרו ’מיינ קמפפ'. כמו אנטישמי טוב הוא
ניצל את הא ונ הכלכלי שפקד את עירק
והת י מו למימ משכילימ שהתקשו למ
צוא עבודה וקנאו ביהודימ שאחזו במש
רות המנהל הציבורי. השני, שבאותו הזמנ
הגיעו לעירק לאומנימ ערבימ מ וריה, המ
חדרו למערכות החינוכ והשתלטו עליה.
חלק מהמורימ היו מורימ ערבימ מארצ
ישראל שהנכיחו את הלאומיות הערבית.
הוקמ ארגונ מי צבאי של נוער שלבש
מדימ בבתי ה פר ואומצו תפי ות פאשי
טיות ופרו נאציות. הגורמ השלישי הוא
הגעתו של המופתי חאג' אמינ אל חו ייני
ב-9391 לביקור שייבא את ה כ וכ לעירק.
כל זה קורה כשהבריטימ שולטימ והיהודימ
מואשמימ ב יוע להמ ובניצול הכלכלה. מה
שגרמ לפיטורי יהודימ ממשרות ציבוריות,
הגבלה של הדת היהודית, הגבלה על לי
מודימ באוניבר יטאות ומו דות חינוכ עד
ה'פרהוד'. הציונות למעשה הגיעה לעירק
בגלל ה'פרהוד'. לא לפניו אלא בעקבותיו".
שאו ציונה
ציונית פתאל קופרוו ר לא
הגיעה לכתיבת ה פר רק בגלל
שורשיה היהודיימ בעירק. היא
גנ אלופ במילואימ. במשכ
שנימ שמשה בצה"ל כחוקרת של
המזרח התיכונ ועיקר התמחותה
הוא בתחומימ של חקר הכלכלה
והחברה הפל טינית. בינ היתר
שמשה כקצינה באגפ המודיעינ
וביחידת מתאמ הפעולות בשט
חימ. היא נשואה לתא"ל במיל'
יו י קופרוו ר, מי שהיה ראש חטיבת המ
חקר באמ"נ, ויש להמ שני ילדימ.
שמה המקורי היה 'ציונ עיר דוד' והיא
זוכרת כיצד בה, שאת דבקותו חוותה
היטב כילדה, היה הוגה את שמה עמ המ
בטא המיוחד שהיה לו. בתעודת הזהות
נחתמ שמה כ'ציונה' אבל אמה, שהייתה
ציונית בכל רמ"ח אבריה, קראה לה
’ציונית' אחרי שהמ הגשי
מו את הכי ופימ והגיעו
לארצ. החלומ לציונה הוג
שמ ומכאנ ’ציונית'. דודה
מצד אמה היה לוחמ אצ"ל
שנהרג בפעולת ’ליל הגש
רימ' ב-64'. בעקבות מותו
החלה הת י ה בנפשה של
אמה לעלות לארצ. אותו
דוד לוחמ, עזרא רביע,
הצטרפ למחתרת בעקבות
ה'פרהוד' והלאמת המפעל
של אביו על ידי השלטונות העירקיימ.
בתחילה חשבה לכתוב את פרה על הדוד
הלוחמ, אבל רצונה לעופ למחוזות הפרו
זה ולהשתחרר מהעולמ הנוקשה והמגביל
של המחקר הביאו אותה ל פר את ה יפור
של ’נוריה', שגמ היא מבו ת על דמות
שהייתה קיימת במשפחתה.
לאחרונה פור מה כתבה על פרה
באתר ערבי. בנו פ לככ היא חברה בפו
רומ של ’משמרימ את השפה העירקית'
בפיי בוק ודרכו נחשפו אלפי עירקימ
בעירק ובגולה, מו למימ ונוצרימ, ל פרה
ולקול ישראלי אחר שלא מוכר מהתקשו
רת הערבית. עמ לא מעט מאותמ גול
שימ עולה השיחה על העולמ היהודי שהיה
ונחרב בעירק. ”המ זוכרימ את הקיומ
היהודי בעירק כחלק מתקופת תור הזהב
שהייתה שמ. הרשת החברתית מאפשרת
לרבימ לראות תמונות אחרות של יהודימ,
והתמונות הללו הנ כבר לא אותנ תמו
נות שמשודרות בטלוויזיה או בקריקטו
רות הערביות, של היהודי עמ האפ הגדול
והפנימ המאיימות. המ גמ רואימ מה קורה
בארצמ וכיצד קורה שמדינות יח ית מתו
נות בעולמ הערבי מוצאות שפה משותפת
דווקא עמ מדינת היהודימ נגד הגורמימ
הקיצוניימ. בפורומ הזה אינ חרמות ולא
אלא הכאה על חטא, על הפגיעה BDS
בקהילה היהודית שברחה מעירק".
תרצי לבקר בעירק? 
”הייתי רוצה לבקר כדי לגלות ולהכיר
יותר את שורשי היהודיימ. אבל אינ לי שומ
געגוע כזה או אחר לעירק שכבר לא קיימת
יותר. הגעגוע שלי הוא לעולמ של הורי.
לעולמ שהמ הביאו אותו לכאנ לישראל.
לשפה, למורשת, לטעמימ ולריחות - לבית
•שהמ הקימו כאנ במדינת ישראל".
לומר על חלק מהאוכלוסייה
שהם כ'בהמות' או לדבר
בזלזול על 'ציבור מנשקי
הקמעות' זהו שיח מפריד.
צריך להפנים שהתרבות
הישראלית לא יכולה להיות
מבוססת רק על התרבות
המערבית
צילומים: משה שי / פלאש 09
"לשיח המבדל של אנחנו והם אני לא יכולה להתחבר". קוטלר וגרבוז.