21 | 19.06.15 | ב' תמוז תשע"ה| 165 גליוןשביעי
”כ
תיבת ה פר באה ממקומ
של געגוע. זה לא התבשל
ביומ אחד. אחרי שהוריי
נפטרו ני יתי לגשר על
הפער של החלל שנוצר פתאומ. רצי
תי להחזיר את הריחות, הטעמימ, השפה
והמוזיקה, ולאט לאט נכנ תי לתוכ העולמ
הזה. התחלתי לקרוא פרימ וחומרימ. לא
ידעתי הרבה על מה שקרה עמ הוריי ומ
חוזות ילדותמ. המ לא יפרו את ה יפור
של מה שקרה להמ בעירק וגמ אנחנו לא
שאלנו את השאלות. התע קנו בחיי היומ
יומ שלנו. והמ שמו גולל על חייהמ שהיו
להמ בעירק. אז חזרתי מאה שנה לאחור
אל הרובע היהודי בעירק". ככ מ פרת
ציונית פתאל קופרוו ר את המניע לכ
תיבת פרה הראשונ שמ פר את יפורה
של נוריה, נערה יהודיה שחיה עמ משפחת
בעירק באמצע שנות השלושימ והארבעימ
של המאה הקודמת.
ה יפור עצמו הוא מעינ צילומ מ כ של
החיימ היהודיימ בעירק לפני מאה שנה,
כאשר הגיבורה המרכזית מנהלת מאבק
לעצמאות מול משפחתה והחברה שמ בי
בה כשברקע מתחילות מהפכות ואירועימ
שיטלטלו את יהדות עירק ויביאו ב ופו
של יומ לעליית היהודימ לארצ ישראל
ול יומה של גלות יהדות בבל. ככ, בתוכ
יפור מ עה המפותל של נוריה מרחפ
מ ביב ’הפרהוד', אותנ פרעות איומות
ביהודימ, ’ליל הבדולח' של יהודי עירק,
אירוע הי טורי קשה שלא מוכר ומלומד
מ פיק בחברה הישראלית.
”החזרה שלי לחקור את שורשיי לא
באה מתוכ רצונ לבדל אותי מתוכ ה י
פור הישראלי. להפכ, זה הגיע מתוכ מקומ
שמנ ה לחבר את השורשימ האלה אל תוכ
התרבות הישראלית עצמה. מבחינתי אלו
’תולדות עמ ישראל' שצריכות להיות חלק
מ פרי הלימוד שמלמדימ את כל הפ יפ
הישראלי ולצערי אנחנו עדיינ לא שמ".
כי מ פרימ יותר את ה יפור של 
יהדות אירופה?
”ה יפור של תולדות יהדות המזרח
כמעט לא נלמד. אני לא מדברת מתוכ
רצונ להאשימ ולהתבדל חלילה. זה
ממש לא המקומ שממנו אני באה.
אני רוצה שילמדו את ה יפור הזה
ושילמדו אותו לא מתוכ ראייה של
’תרבות האחר' כפי שמקובל היומ
לתפו , אלא מתוכ ההבנה שזהו
יפור שהוא חלק מהותי מתוכ תו
לדות עמ ישראל".
ציונית מפנה אותי לחוזר מנכ"ל
של משרד החינוכ שעו ק ב'יומ הפ
ליט' של יהודי ארצות ערב: ”נושא זה
מתקשר לתפי ות החינוכיות שמקדמ
משרד החינוכ הנוגעות לראיית 'האחר',
להיכרות עמ תרבויות ועמ עדות שונות
ולמתנ יח של כבוד ואמפתיה לשונה",
נכתב במ מכ של משרד החינוכ והוא גורמ
לאי נחת לציונית. ” ליחה אבל אני לא
’תרבות האחר'. הפתיח הזה הרגיז אותי,
שה יפור ההי טורי הזה הוא חלק מלמי
דה של תרבות ’האחר'. אפ אחד מאיתנו
הוא לא תרבות ’האחר'. לא העירקימ ולא
הרו ימ לא הפולנימ ולא הלובימ. ’הת
רבות הישראלית' היא תרבות בהתגבשות
וכל יפור של קהילה הוא חלק מהמצרפ
ההי טורי והתרבותי שלנו".
עמדה לא שיפוטית
לצורכ כתיבת ה פר ’התמונות שעל
הקיר' )הוצאת ’קוראימ'( היא נברה במשכ
שלוש שנימ במאות מ מכימ, פרימ
ויומנימ, מפות ותמונות או פימ של זי
כרונות של עולמ שהיה ונעלמ. לא מעט
אנשימ שקראו את פרה היו בטוחימ שמ
דובר באישה בת 09-08 בגלל רמת הדיוק
והירידה לפרטימ. הקהילה היהודית של
עירק בשנות השלושימ והארבעימ היא
קהילה דתית שמרנית, המוקפת ב ביבה
ערבית. היו בה רבנימ מפוארימ, משכי
לימ, בתי פר מתקדמימ ויהודימ שעולממ
נ ב ביב בתי הכנ ת, ברכות וקללות,
עינ הרע וגמ, נושא שכיומ גורמ לויכוחימ
בישראל, השתטחויות על קברי צדיקימ
ונישוקי מזוזות. ”אני לא באה מעמדה
שיפוטית אני רוצה לשקפ מציאות של
מה שהיה באותמ שנימ. יהודי עירק היו
יהודימ מאמינימ, המ פקדו קברי צדיקימ
שעירק משופעת בהמ".
וכשאת שומעת היומ את פולמו 
’מנשקי המזוזות' ובשבוע האחרונ היה
לנו את ’נאומ בהמות', איכ זה גורמ לכ
לה תכל על כל ה וגיה הזו?
”השיח המבדל הזה של אנחנו ואתמ
הוא לא משהו שאני יכולה להתחבר אליו.
אני לא אוהבת את השיח וה גנונ הזה.
זהו שיח שמדיר אנשימ ולא משנה אמ
זה מדיר דתיימ, חילונימ, ימניימ, נשימ
או ערבימ. לא ככ אני מחנכת את ילדי
ואני בעד חופש הביטוי כמובנ, אבל לומר
על חלק מהאוכלו ייה שהמ כ'בהמות' או
לדבר בזלזול על ’ציבור מנשקי הקמעות'
זהו שיח מפריד. צריכ להפנימ שהתרבות
הישראלית לא יכולה להיות מבו ת רק
על התרבות המערבית. אצלי ואצל רבימ
אחרימ זו לא התרבות השלמה שלנו. הת
רבות השלמה היא מצרפ של הכול והיא
מחברת את כל מה שההורימ שלנו הביאו
איתמ מכל מקומ שהמ היו. וחלק מזה זה
השתטחות על קברי צדיקימ. חג השבועות
בעירק נקרא ’אדת זיארא' כלומר ’חג
הביקורימ' לא ’הביכורימ' כי היה נהוג
לעלות לקברי הצדיקימ
אמ זה יחזקאל הנביא,
יונה הנביא, דניאל -
אי אפשר לנתק את
זה מהעולמ היהודי של
קהילת עירק".
את נוגעת בנושא 
’הפרהוד' גמ ב פרכ,
ויש היומ טענה, שנש
מעת בעיקר באקדמיה,
על ככ שהפרעות
בקרב היהודימ
סליחה, אבל אני לא ’תרבות
האחר'. הרגיז אותי שהסיפור
ההיסטורי הזה הוא חלק
מלמידה של תרבות ’האחר'.
התרבות הישראלית היא
תרבות בהתגבשות וכל סיפור
של קהילה הוא חלק מהמצרף
ההיסטורי והתרבותי שלנו