19.06.15 | ב' תמוז תשע"ה| 165 גליוןשביעי | 18
לדור. לא מעט ותיקימ אחרימ אומרימ למשפחת ברק
שהמ לא יכולימ לעזוב את הגדוד כל עוד הלוחמ בנ
ה-86 ממשיכ לשרת. אגב, הוא לא רק מגיע למי
לואימ ומ פר מור"קימ, הוא משתתפ בכל האימונימ,
כלוחמ מנ השורה, וחב על עצמו את הקשר ומשמש
כקשר של הרופא הגדודי.
סולדים מ'שוברים שתיקה'
המשפחה הלוחמת חיה בתוכ עמה והמ יודעימ
שאחוזי השירות במילואימ הולכימ ויורדימ. תוכ
כדי השירות המ שמעו על 'העדויות הבלעדיות' של
אנשי ארגונ 'שוברימ שתיקה'. עמית ברק, מכיר את
הארגונימ הללו מקרוב. הוא היה ממיי די תנועת 'אמ
תרצו' שמנהלת כבר במשכ שנימ מלחמת חרמה בא
רגונימ פו ט ציונימ ואנטי ציונימ. "כאנ במילואימ
אנשימ ולדימ מהמ", אומר ברק, "המ פשוט עושימ
את העבודה בשביל כל האנטישמימ שיש בעולמ. המ
משתמשימ בהילה של 'חיילימ בצה"ל' כדי להעביר
את המ רימ הפוליטיימ שלהמ, אבל ב ופ אנטישמימ
באימ ומשתמשימ בהמ לטובת מ רימ מעוותימ של
אנטישמיות חדשה והצדקת הטרור", מ ביר עמית.
עמית דווקא בור שהיח למילואימ משתפר בש
נימ האחרונות. "אלו שעדיינ באימ לקרבי ולמילואימ
מגשימימ את ערכי ה ולידריות שיש בעמ ישראל
והחברה הישראלית. יש עדיינ הרבה כאלו למרות
הכותרות. הצבא גמ מצמצמ את השורות אבל החבר'ה
ממשיכימ לבוא. השנימ הקשות היו לפני 'מלחמת
לבנונ השנייה', אז היו פיטורימ של מילואימניקימ,
טודנטימ נפגעו ולא היה לחצ על פוליטיקאימ. אבל
התפי ה הזו השתנתה מאז, היומ מוקירימ הרבה יותר
מבעבר את המילואימניקימ. יש ארגונימ ולחצ על פו
ליטיקאימ, אז אנחנו בדרכ הנכונה".
"כשאני שומע מישהו אומר 'זו פעמ אחרונה שאני
בא למילואימ' משהו בלב כואב לי", אומר משה,
"הרי ב ופו של דבר המדינה הזו עומדת בזכות אנ
שימ שבאימ לשרת. תוציא את השירות, את רוח
ההתנדבות ולא תהיה כאנ מדינה".
בעוד כמה חודשימ יתקיימ אימונ האמ
רימ ומשה מתכוונ להתייצב כמו חייל
שקיבל צו ראשונ. כל עוד כוחו
במותניו, הוא מבטיח, אינ לו
שומ כוונה להוריד את המדימ.
יש לו רק תחושת החמצה אחת
מכל שירותו ארוכ השנימ במי
לואימ אבל הוא מפנה את האצ
בע המאשימה לשני בניו. "היה לי
חלומ לעשות מילואימ גמ עמ הנכ
דימ אבל הבנימ שלי מה יבות שלהמ
התמהמהו עמ ה יפור הזה. אולי להמ תיפול
הזכות לשרת במילואימ עמ הנכדימ".•
וחובה. משה מ ביר את העניינ בפשטות. "כשכבר
הגיע מועד השחרור שלי מהמילואימ התחילו כל
מיני מלחמות ומבצעימ, אז לא יכולתי לעזוב את הג
דוד. אני לא אשב בבית כשחבריי נלחמימ. ואז כבר
אמרתי לעצמי, אוטוטו הבנ הבכור משתחרר, נחכה
לו שיבוא לגדוד ואני אקבל אותו. ואחרי זה חיכיתי
גמ לבנ השני ועכשיו אנחנו ביחד וזה די נחמד אז אינ
יבה לא להמשיכ".
בנקודה אחת אמנמ, חינוכו של משה ברק לא צלח
כפי שרצה. בתו לא התגיי ה לצנחנימ והלכה, לא
עלינו ועליכמ, לגולני. "ני ינו לשכנע, דברנו, הת
ווכחנו, לא עזר. לא נשאר לנו אלא לכבד את רצונה.
פעמ אחת אחד הבנימ שלי אמר לה שלא תיכנ עמ
הכומתה לבית ואמ היא יכולה שתשאיר אותה בגינה.
אבל לכ תתווכח עמ גולנצ'יקית", מתוודה משה.
במילואימ, משה הוא גמ מי שאחראי להעביר את
מורשת הקרב של הגדוד לדור הצעיר. יפוריו על
ההי טוריה הצבאית המפוארת של הגדוד, איכ המ
הורידו מ וקימ ורימ עמ טילי נ"ט, עוברימ מדור
ישי פרידמן
משה ברק:
כשאני שומע מישהו אומר 'זו פעם אחרונה
שאני בא למילואים' משהו בלב כואב לי,
הרי בסופו של דבר המדינה הזו עומדת
בזכות אנשים שבאים לשרת. תוציא את רוח
ההתנדבות ולא תהיה כאן מדינה
צ י ו נ ו ת
"היה לי חלום לעשות מילואים גם עם הנכדים
אבל הבנים שלי התמהמהו". בני משפחת ברק