17.06.16 | י"א סיון תשע"ו| 213 גליוןשביעי | 48
בחסות תנועת הילדים 'עוז' ילדים
"והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על
פני האדמה" )במדבר י"ב, ג'(.
בפרשתנו מעיד הכתוב על משה שהיה העניו
מכל האדם. אומר רש"י במקום: "ענו- שפל
וסבלן". נביא כאן בפניכם סיפור על סבלנותו
וענוותנותו של ר' יחזקאל לנדוי - 'הנודע
ביהודה'.
בקהילה בפרג בראשה עמד ר' יחזקאל
לנדוי, המכונה 'הנודע ביהודה', נהוג היה שרב
הקהילה הוא שעובר לפני התיבה בתפילת
הנעילה ביום הכיפורים. למרות שלא היה בקיא
בניגונים המסורתיים של התפילה, הפצירו
בו ראשי הקהילה שיתפלל כשליח ציבור
בתפילת הנעילה, והוא נענה לדרישותיהם
בכדי לכבד את מנהג המקום.
באותה הקהילה היה עני אחד שהיה רגיל
לחזר על הפתחים ולבקש צדקה
ונדבה מאנשי הקהילה. העני האזין
היטיב לניגוניו של הרב במילים
"מכלכל חיים בחסד",
ולמחרת יום הכיפורים
כאשר הסתובב כהרגלו
בין אנשי הקהילה וביקש
נדבה היה חוזר ומזמר
את הניגון של הרב עם
כל תנועותיו.
אנשי הקהילה שנהנו
מהחיקוי המוצלח כיבדו
את העני ביד נידבה ונתנו
לו צדקה מרובה עבור אותו
הניגון. ראשי הקהילה ראו במנהגו זה של
העני כקלות ראש וזלזול ברב הקהילה 'הנודע
ביהודה', ודרשו מהעני להפסיק מיד את
החיקויים אחרת ירוגש מהקהילה.
העני המתוסכל פנה לרב הקהילה, 'הנודע
ביהודה', וסיפר לו שראשי הקהילה איימו עליו
שיגרשוהו מן הקהילה באם ימשיך לחקות את
ה"מכלכל חיים" של הרב. כל מטרתו הייתה
לשמח את אנשי העיירה ובכך לזכות בנדבה
נוספת ולא חס וחלילה לזלזל בכבודו של
הרב.
הרב שמע את הדברים ולא הקפיד וכעס על
העני, להיפך, הוא נתן לו הרשאה חתומה
בשמו ובו כתב:
"רשות נתונה ממני לפלוני, לכלכל את עצמו
מ"מכלכל חיים" שלי"
סיפור לשבת
כתב הרשאה מפי 'הנודע ביהודה'