16.09.16 | י"ג אלול תשע"ו| 225 גליוןשביעי | 38
איתמר מרילוס
ס י פ ו ר מההפטרה
freeimages
צילום:
הלומ קרב
המ תבכ במשפט
רצח, עורכ דינ מפו!
ר מ הנחקר בעבירות
שוחד והפרת אמונימ
ומשמש כעד מדינה,
איש ע קימ עומד לדינ
בעבירות מרמה שביצע
שותפו בלי ידיעתו.
אלו המ גיבוריו של 'ה נ!
גור', פרו החדש של דנ שינמנ, מבכירי
ה נגורימ בישראל, המביא יפורימ מר!
תקימ מאחורי הקלעימ של אולמות בית
המשפט הפלילי וחדרי החקירות. שינמנ
נע באלגנטיות בינ שני רבדימ: הרובד
ה פרותי, שבו הוא מכני את הקוראימ
אל עולמנ של הדמויות וה נגורימ שא!
מונימ ל פק להמ הגנה מיטבית. הרובד
השני הוא העיוני, הפורש בפני הקורא
דילמות אתיות וערכיות מעולמ המש!
פט: האמ על ה נגור לשאופ לדעת את
האמת? האמ נגור יכול להגנ על לקוח
שהוא אינו נותנ אמונ בגר תו? ועוד.
האדם הבוחר
צבי שמעון
עמ'310 / 'הוצאת 'מאגנס
בחירה חופשית
ההכרעה בין רע לטוב מורכבת ומסובכת עבור הדמויות המקראיות.
צבי שמעון, ד"ר למקרא, דן בסוגיית הבחירה האנושית מהאדם הראשון ועד דוד המלך
דנ שינמנה נגור/
עמ'327/ ' הוצאת 'כנרת, זמורה ביתנ
אנו מתקרבימ אל יוממ של חומשי
התורה ומתרחקימ מדמותו של משה רבנו,
וחוזרימ שוב אל האבות ו יפוריהמ בטרמ
היינו לעמ. ב פר 'האדמ הבוחר' דנ צבי
שמעונ, דוקטור למקרא באוניבר יטת 'בר
אילנ', בשאלת הבחירה האנושית. בניגוד
לעמדה המציבה את דמותו של האל במר!
כז פרי התנ"כ, בוחנ המחבר את המקרא
ביב הצורכ להכריע בינ רע לטוב. מהו
הטוב ומהו הרע במקרא? כילדימ אנו מחו!
נכימ לצבוע את המציאות בצבעי 'שחור'
ו'לבנ'. יש בחינוכ זה כמובנ היגיונ, אבל
שמעונ טוענ כי המקרא אינו צבוע בצבעימ
כאלה, אלא בצבעימ אפורימ.
ככ למשל בהתייח לחטא האכילה מנ
העצ, שאותו מכיר כל ילד, מראה המח!
בר באמצעות הנגדה של פ וקימ ומילימ
חוזרות כיצד בחירתו של האדמ גוזרת את
ענשו מידה כנגד מידה. ככ הוא מראה כי
ידור הנאשמימ בשלב 'התחקור' שונה
מנ ה דר של 'הענישה'. הוא מ יק מככ
שהאדמ מופיע אחרונ בשלב הענישה כי
זה עצמו עונש. האדמ שמלכתחילה היה
אמור להוביל את האנושות הופכ במידה
רבה להיות מובל.
אבל זוהי כמובנ רק אפשרות אחת לה!
בנה, ומכיוונ ששערי פרשנות לא ננעלו
הוא מציע אפשרויות אחרות להבנת
החטא. לדוגמה, הנחש בור שהאדמ כולו
'שמימי' או 'כולו' ארצי. המחבר לעו!
מת זאת טוענ כי יש לראות את האדמ
כשילוב בינ השניימ. היפה ב פר בעי!
ני הוא האופנ בו הקריאה 'צמודה' אל
הפ וקימ, ללא ההרגשה כי אופנ ההבנה
הינו מאולצ. על רקע זה מודגשת דווקא
מורכבותו של האדמ והקושי של הבחירה.
לא רק הדילמה של חטא האכילה מנ
העצ מוצגת ב פר, אלא שורה רחבה של
דוגמאות. למשל יפורמ של אברהמ ולוט.
בניגוד למחשבה המקובלת המציירת את
מעשיו של לוט 'כרעימ' ואת מעשיו של
אברהמ כ'טובימ' מציע המחבר אפשרות
נו פת: התמקדות במניעימ ולא במעשימ.
זאת משומ שהוא מראה כי יש דמיונ רב
למדי במעשי השניימ )ירידה מכנענ ושיבה
אליה, הכנ ת אורחימ, מזעור הנזק לערי
הכיכר(. ההבדל הוא במניע - לוט פועל
משיקולימ אישיימ בעוד אברהמ מבקש
את קרבתו של אלוהימ. יפורימ נו !
פימ הנידונימ ב פר המ של דוד וגולית
ו יפורי אחאב, אליהו ואיזבל. כל אלה
מכוונימ להראות את האופנ בו הדמויות
תמיד נאלצות לבחור בינ טוב לרע, כאשר
הבחירה אינה קלה. ואולי זהו גמ לב הע!
ניינ של ההצמדה בינ תקופת אלול להת!
חלת התורה. כשמ שאת עצמנו אנו שופ!
טימ בצורה מורכבת שיודעת כי ההכרעות
בחיימ בוכות, ככ גמ יש צורכ להבינ
את יפורי התורה בהמ פועלימ הגיבורימ
•במצבימ שבהמ ההכרעה אינה ברורה.