24.02.17 |
כ"ח שבט תשע"ז
| 246
גליון
שביעי
| 30
איתמר מרילוס
ס י פ ו ר מההפטרה
FreeImages.comצילום:
'שלהי
קיצ' הינו מ ע
בזמנ לימיה האח
רונימ של ממלכת
ישראל המתפוררת
של שלהי הבית
הראשונ. אדוניה,
רועה צאנ, נאלצ
לה תיר את עברו
המפואר ועובדת
היותו נצר אחרונ לשושלת
מלכות בית יהוא. על אפ הגלות שנ
כפתה עליו ממשיכימ כי ופיו וחלו
מותיו לפעומ בו, לשוב אל ארמונ השנ
השומרוני. שולמית, בת יהודה הגאה
והנאמנה למ ורת מולדתה, נאלצת
להתמודד עמ עקרותה וקנאתה של
צרתה, צרויה. אליאב, הכהנ הצעיר
מבית אל, מפנה עורפ למלמדיו ונעשה
לאחד מנאמניו של המלכ חזקיהו ומנהיג
חבורת מורדימ. קנאה, שכול, נאמנות
וגעגוע, חוברימ ב יפור זה לכדי תמונה
אחת, רגע לפני בשורת הגלות.
פרפר
אנרי שארייר
עמ'
551 / '
הוצאת 'ידיעות ספרים
למען החופש
סיפור הבריחה מהמאסר הקשה של פאפיון, אליו נשלח בעקבות רצח שטען כי לא ביצע,
חושף מערכת קשרים מיוחדת עם בני אדם שמסייעים לו בדרך אל החופש
הד ה קלוש
שלהי קיצ /
עמ'
408 / '
הוצאת 'דברי שיר
ביקורת פרימ היא רומנ בהתכתבות עמ
הקורא. התפקיד שלי במערכת היח ימ הזו,
הוא לחזר אחרי הקורא ול פר לו איכ עבר
עלי השבוע מבחינה פרותית. בשבוע שעבר
כתבתי על 'טיט' הנהדר של דרור בורשטיינ,
ובו ני יתי להציג לקורא פר מתוחכמ ואל
גנטי עמ כתיבה מודעת לעצמה ולעולמות
פרותיימ אחרימ. 'פרפר' הוא ההיפכ הגמור
מזה, ולא במובנ רע בכלל. אמ להיות לרגע
אייל שני, הרי שמדובר בפלאפל של ה פ
רימ שכולמ יאהבו.
ובאמת מה יכול להיות רע ב יפור המר
גש של 'פאפיונ'? פאפיונ הוא עבריינ מו
רשע בפריז של שנות השלושימ במעשה
רצח, שנשלח למא ר עולמ עמ עבודות
פרכ במושבה צרפתית בחציו השני של
העולמ. במשכ שלוש עשרה שנימ )עד הב
ריחה ה ופית אל החופש( הוא לומד להכיר
את עולמ הפשע. עולמ צבעוני, וער, עמ
הרבה אנשימ שהטוב והרע מצויימ בהמ
בכמויות של טחינה, אמ להמשיכ את
הדימוי מלמעלה. אלו פושעימ שיכולימ
ביומ אחד לעקור את עיניו של ה והר
בבית הכלא בלי להניד עפעפ, אבל באותה
מידה של אהבה לדחופ למקומות המוצנעימ
שלהמ חבילת שטרות עבור א יר אחר בלי
לבקש על ככ תמורה.
פאפיונ יכול היה לבחור להתמרמר על
העונש, של פשע שלטענתו לא ביצע.
אבל זה בדיוק פאפיונ, אינ לו זמנ לה
רהורימ פילו ופיימ או משפטיימ. הוא
רוצה לחיות, ולשמ ככ הוא מבינ שעליו
לברוח מנ המא ר בתנאימ המזעזעימ שא
ליו נשלח. המטרה היא לשרוד בכל מחיר,
כי מי מאתנו מוכנ לוותר על החופש שלו.
וכולמ ב פר הזה מתנהגימ כמו בני אדמ.
הרופא שהוא משחד בכדי שיכני ו אותו
לחדרי האשפוז לכמה ימימ, כי משמ קל
לברוח יותר. המצורעימ שהוא פוגש בהמ
במהלכ ני יונ הבריחה על אי מבודד והמ
לא מתביישימ באיברימ הנושרימ מגופמ,
שמקבלימ את פאפיונ בכבוד. כמובנ אי
אפשר לשכוח את שותפיו של פאפיונ
לבריחה, שנקשרו אליו כמו שרק בריחה
נועזת יכולה לקשור בינ אנשימ.
והקשר הזה שבינ אנשימ דומה קצת
לשירות הצבאי. זה לא באמת משנה מהמ
המטרות הנאצלות שעליהנ אתה נלחמ
)מדינת ישראל! יהודית ודמוקרטית! חופש
ושיוויונ!(, ב ופ מה שתזכור זה את הח
ברימ שליוו אותכ לאורכ הדרכ, מי הח
ליפ אותכ בשמירה ומי דפק אותכ והשלימ
ציוד. אז כזה הוא ה פר.
ועוד הערה קטנה: על כריכת ה פר נכתב,
"קלא יקה מודרנית של אומצ והרפתקאות".
אינ דבר שיותר מעצבנ מלהחליט עבור הקו
רא מה הוא אמור להרגיש עוד לפני קריאת
ה פר. קצת מזכיר את התארכות רשימת
התארימ שעיתונימ מעניקימ לרבנימ בימינו,
•
במקומ לכתוב פשוט 'הרב'.