19.05.17 | כ"ג אייר תשע"ז| 257 גליוןשביעי | 34
איתמר מרילוס
ס י פ ו ר מההפטרה
שפת העי
צוב הירושלמית
כוללת גמ מרכיבי
עיצוב הנד יימ-פו
נקציונליימ וא ת
טימ-דקורטיביימ וגמ
מלימ המשקפימ
תרבויות, אמונות,
מנהגימ ומ ורות
של בני הלאומימ,
הדתות והקהילות השונות בירושלימ.
החשיבות של שכיות חמדה פרטניות
אלו, הטמונות עמוק באנונימיות
ובכאו האורבני, היא בככ שהנ מאפ
שרות לעינ הלא-מתורגלת להכיר את
המשמעות של אותמ מרכיבימ עיצוביימ
הממחישימ את האִמרה, "א-לוהימ
נמצא בפרטימ הקטנימ". מחבר ה פר
דוד קרויאנקר הוא אדריכל יליד ירוש
לימ, שמראשית דרכו התמחה בשיקומ
שכונות ובניינימ בירושלימ ובחקר
תיעוד המורשת האורבנית של ירושלימ,
בתוכ ומחוצ לחומות.
באר מרים: יום העצמאות
ויום שחרור ירושלים
עורך: יעקב מדן
הוצאת 'ידיעות ספרים'
עמ'412 / ' ו'ישיבת הר עציון
באר ירושלמית
הרב יעקב מדן בוחן את היחס של הפוליטיקה הישראלית לירושלים ואת השפעת
מלחמת ששת הימים על יהודי ברית המועצות, בסדרת מאמרים המוקדשת למדינת ישראל
ירושלימ: אלהימ נמצא בפרטימ
דוד קרויאנקרהקטנימ /
עמ'526 / 'הוצאת 'כתר
על גב ה פר נכתב: " פר זה ייחודי
הוא ב דרת באר מרימ, העו קת ברו
בה בחגימ מ ורתיימ, בככ שהוא מנ ה
לראשונה להתמודד מצדדימ רבימ עמ ימי
מועד חדשימ. רבות נכתב עליהמ בדורות
האחרונימ, אכ דומה שהותירו לנו מקומ
להתגדר בו...".
רובו של ה פר מוקדש מטבע הדברימ
ליומ העצמאות )וגמ התייח ות למדי
נת ישראל וליומ הזיכרונ( ומיעוטו ליומ
ירושלימ. לא וד הוא שיומ ירושלימ הוא
במידה מ וימת האח הקטנ והדו של יומ
העצמאות. אמ אחיו הבכור פנה להגשימ
את החלומ הישראלי אז יומ ירושלימ קצת
בחר להישאר בתוכ המגזר.
חלק מנ הפרקימ עו קימ בהלכה
)למשל עליה להר הבית בזמנ הזה( בעוד
פרקימ אחרימ עו קימ יותר בשאלות
אידיאולוגיות. העיצוב של ה פר נאה ומו
קפד והופכ את הקריאה בו לנעימה.
בינ הפרקימ העו קימ ביומ ירושלימ
מצאתי שני פרקימ מעניינימ. את שני הפ
רקימ כתב הרב יעקב מדנ. הפרק הראשונ
נקרא 'יומ חירות ירושלימ', ומתאר בח
לקו את היח של הפוליטיקה הישראלית
לירושלימ. הקביעות בו מעט כוללניות
ולא מדויקות הי טורית. למשל "בנ גוריונ
פחד מהקדושה הכרוכה בהר המוריה ובעיר
דוד". אומר רק שקביעה זו לכל הפחות
שנויה במחלוקת, ויש לא מעט מחקרימ
המצביעימ על ככ שבנ גוריונ היה פשוט
פרגמאטי ולא כפי שנכתב. שנית, הרב מדנ
מעלה על נ את נתניהו על ככ שלא ה
כימ להקפאה בעיר. נראה שהקביעה הזו
עושה הנחה לנתניהו. אולי היה לא נכונ
לדונ ב פר המבקש למצוא את המאחד,
בשאלות כאלה.
את הפרק השני אותו כתב הרב מדנ
אהבתי מאוד. הוא עו ק בהשפעת מלח
מת ששת הימימ על יהודי ברית המועצות.
מלחמת ששת הימימ היתה כאוויר לנשי
מה עבור אותמ יהודימ שנכלאו מאחורי
'מ כ הברזל' ה ובייטי. כפי שכותב פרופ'
מרק אזבל המצוטט ב פר: "קשה לתאר
את התמורה הפנימית שהתחוללה בקרב
היהודימ ה ובייטימ. המ קנו להמ רוח
חדשה לחלוטינ".
ונ יימ דווקא בפתיחה ל פר שמק ימה
בעיניי. "שער זה נכתב למי שלבו פתוח.
הוא מיועד למי שמהלכ ברחובות ארצ יש
ראל, רואה זקנימ וזקנות מהלכימ לאטמ
וילדימ משחקימ להנאתמ, וכברק מפלחת
את רוחו ההבנה שהוא צופה בהתגשמות
חזונ הנביא: "כה אמר ה' צבאות, עוד ישבו
זקנימ וזקנות ברחבות ירושלימ ואיש מש
ענתו בידו מרב ימימ. ורחובות העיר ימלאו
ילדימ וילדות משחקימ ברחובותיה". למי
מאתנו לא יצא פעמ, להתלוננ על ילדימ
שתופ ימ את התור לנדנדה או חוצימ את
הכביש בלי לה תכל ימינה ושמאלה. הכול
נכונ והביקורת מוצדקת, אבל אמ זו לא
•התגשמות חזונ הנביאימ אז מה כנ?