26.05.17 | א' סיון תשע"ז| 258 גליוןשביעי | 26
יוסף ארנפלד ג י ו ר י ם
גיור בר השגה
הגרעין התורני בשכונת 'הדר' בחיפה, הפך לקהילה המאמצת
הרב דניאל רבקין, •מאות מתגיירים מבריה"מ לשעבר בכל שנה
שבעצמו עלה כילד מאוקראינה: "הגשר הזה תמיד היה החלום שלי"
חג השבועות, שיחול בשבוע הבא, מעלה תמיד
על נ את מעמדמ וחשיבותמ של המתגיירימ בחברה
היהודית, וכיומ אפשר לומר שרות המואביה רחוקה
אלפ אנשימ 300-מלהיות לבד. בישראל חיימ כיומ כ
שעלו ארצה ומוכרימ כיהודימ מכוח חוק השבות, אבל
אינמ כאלה על פי ההלכה. בהתאמ לחינוכ עליו גדלו
בחבר העמימ, הלאומ הולכ לפי האב - מה שמעמיד את
זהותמ במקומ מעורפל.
הגרעינ התורני בשכונת 'הדר' בחיפה, המשתייכ
לרשת 'שעלי תורה', מלווה עולימ מברית המועצות
לשעבר שמבקשימ לעבור תהליכ גיור. חברי הגרעינ
מלווימ אותמ ומשמשימ כמורימ שלהמ בפועל, מתוכ
מטרה להקימ עבורמ 'קהילת אמ'.
(, בוגר ישיבת 37) את הפרויקט מנהל הרב דניאל רבקינ
כיתות גיור ומ20-הה דר בשדרות, שליווה כבר יותר מ
שמש כרב של קהילת
העולימ. הוא עצמו
עלה מאוקראינה
בגיל תשע, כשמ
שפחתו היתה בש
לבימ די מתקדמימ
של גיור, דבר שהיה
נדיר יח ית. לדבריו,
"יהודימ היו רחוקימ
אז מאוד ממודעות ליהדות, וגמ מי שהיה מודע - הצניע
את זה. א ור היה להחזיק פרי יהדות".
מעבר ל ידור ולחומש, רבקינ חב את החיבור של
אביו לדת דווקא ל פרימ של י"ל פרצ ושלומ עליכמ.
"אמ היית רוצה להבינ איכ חוגגימ את חנוכה, פורימ
או פ ח- הדרכ היחידה היתה באמצעות התיאורימ על
העיירה היהודית ב פרימ האלה", מתאר הרב. "בתור
ילד אני זוכר שקראו לאבא שלי לחקירה, ו יפרו לו
שהמ יודעימ שהוא מחזיק פרי יהדות ושהבנ שלו לומד
אותיות עבריות בגנ. היו ציתותימ לטלפונ ומע
קבימ. גמ כשחברימ היו נפגשימ, תמיד היה
ביניהמ מלשינ. בשלב מ וימ אבא שלי יי ד
קהילה יהודית קטנה ואולפנ עברית".
בגל העליה שלאחר קרי ת מ כ הברזל עלתה המ
שפחה ארצה. דניאל למד במו דות דתיימ, ב ביבה
ישראלית כמעט לחלוטינ, במטרה להיטמע. כשהתב
גר, החל לצאת לשליחויות מטעמ ה וכנות היהודית
באוקראינה ובהמשכ עבר להדריכ קבוצות של 'חוויה
ישראלית' בארצ.
"לא מספיק רק לעבור מבחן"
כשהוקמ הגרעינ בחיפה, לפני כשמונה שנימ, התב
קש הרב רבקינ להיות אחראי לליווי המתגיירימ. "כדי
לעבור גיור, לא מ פיק לעבור את המבחנימ אלא צריכ
גמ משפחה מאמצת ובית כנ ת או קהילה שהוא מגיע
אליה באופנ קבוע". ככ נולדה קהילת העולימ, שרוב
פעילותה מתבצעת בשפה הרו ית. הקהילה מאמצת
מתגיירימ בשנה, ועד כה ליווה הגרעינ יותר 40-כ
אנשימ.1,000- כיתות שבהנ יותר מ40-מ
הרקע האישי שלכ עוזר להצלחת הפעילות? 
"הייתי בקור של מנהלי עמותות לפני מ פר חוד
שימ, וכל אחד היה צריכ להציג את ה יפור האישי שלו.
פתחתי את ה יפור שלי בהצגת תמונה של גשר, שזה
תמיד היה החלומ שלי. היות ואני נמצא בשני העולמות
יחד, למרות שאני יותר ישראלי מאשר רו י, אבל אני
דובר את השפה ויכול להבינ את התרבות הרו ית. לקח
לי הרבה שנימ להבינ עד כמה קשה לעשות את צעד
הכני ה לבית הכנ ת. אנשימ אמרו לי 'אני לא יהודי,
אולי בכלל א ור לי להיכנ לבית הכנ ת'".
יו"ר ומיי ד רשת 'שעלי תורה', הרב רחמימ נ ימי,
מו יפ כי "יש לא מעט גופימ שעו קימ בגיור, אבל יומ
לאחר יומ התהליכ, האדמ או המשפחה המתגיירת נשא
רימ לבד ומאבדימ את כיוונמ ודרכמ. משפחות הגרעינ שמו
להנ כמטרה ללוות את המתגיירימ לאורכ זמנ. לא מעט
מתגיירימ, שעשו את התהליכ על מנת לצאת
ידי חובה, עברו תהליכ עמוק
והצטרפו לעשיה של הגרעינ
•בחיפה". "כדי לעבור גיור צריך גם
משפחה מאמצת". הרב רבקין,
משפחתו והמתגיירות
כילד אני זוכר שהסובייטים קראו
לאבא שלי לחקירה, ואמרו לו
שיודעים שהוא מחזיק ספרי יהדות
ושהבן שלו לומד אותיות עבריות
בגן. היו ציתותים לטלפון ומעקבים