26.05.17 | א' סיון תשע"ז| 258 גליוןשביעי | 22
90
צילום: פלאש
:(30) אלעזר כהן
הרפתות הן גדר ביטחון שיושבת על
כל הנקודות החשובות בפריפריה.
אלמלא החקלאות, היתה השתלטות
של בדואים וערבים על השטחים הללו.
החקלאות מחזיקה את הגבולות שלנו
"בתור צרכנימ תמיד נכונ שתהיה תחרות, כי ככה
אנחנו משלמימ פחות. אבל צריכ להבינ שבחקלאות,
בשונה מענפימ אחרימ במשק, יש עוד דברימ מעבר
למחיר. הרפתות, ובכלל עולמ החקלאות, זוהי גדר בי
טחונ שיושבת על כל הנקודות החשובות בפריפריה. אמ
לא היתה שמ חקלאות, היתה השתלטות של בדואימ
וערבימ על השטחימ הללו. החקלאות ב ופו של דבר
מחזיקה את הגבולות שלנו".
כהנ מציינ שבתקופת מבצע 'צוק איתנ' הוא שהה
בקיבוצ עד במ גרת המילואימ, ושמ ראה את ההקר
בה של בני הקיבוצימ בשמירה על השטח. "מי שנשאר
בעלומימ, ב עד, בנתיב העשרה ועל הגבולות כשהכל
הופגז, היו חקלאימ שגרימ שמ".
"אתה יודע מה", הוא מו יפ, "אני מרגיש שאמ לא
היתה חק
לאות במגדל
עוז, המקומ
לא היה קיימ
על המפה.
רוב שטחי
הקיבוצ המ
מטעי דוב
דבנימ, כר
מימ, רפתות
ולולימ. אמ
מורידימ את
כל הדברימ הללו, נשארת נקודה קטנה של מגורימ מו
קפת כפרימ ערביימ".
( חי את הרפת יותר מעשור והוא 29) רפאל דגורקר
נהנה מכל רגע. אביו היה רפתנ במושב השיתופי עצ
מונה שבגוש קטיפ, שמ הכיר לראשונה את העבודה
עמ הפרות. "בתקופת הגירוש, כשכל החברימ הרגישו
שהמ מאבדימ את זה, אבא שלי אמר לי, 'אמ אתה רוצה
להישאר שפוי, בוא איתי לעבודה'. הייתי קמ בארבע
לפנות בוקר ועובד". לאחר שירותו הצבאי הוא חבר
מחדש לאביו וחזר לעבוד ברפת שבישוב בית יתיר
שבהר חברונ. "אני קמ כל בוקר עמ חיוכ, גמ אמ זה
בשעה שלוש. כיפ לי לעבוד פה".
כל מי שבענפ הרפת נהנה כמוכ?
"אני חושב שכנ. צריכ להיות מ ור. מי שלא אוהב
בעלי חיימ, לא יכול לעבוד פה. רוב אלו שעובדימ בת
חומ הזה מאוד אוהבימ אותו ונהנימ ממנו. העבודה עמ
בעלי החיימ והטיפול בהמ הצילה אותי. וחוצ מזה יש
את העניינ האידיאולוגי, לעבוד עמ בעלי החיימ ועמ
האדמה בארצ ישראל, לשמור את השטח ולשמר אותה".
ואשתכ?
"היא יודעת שאי אפשר להוציא אותי מהרפת. המקומ
הזה הוא הרבה יותר מעבודה עבורי".
"מעבר ל'רק להרוויח כסף'"
( הוא רפתנ בקיבוצ הדתי קבוצת 31) דביר שמעונ
יבנה בו הוא מתגורר. "זה ענפ שמאוד קשה להתקיימ
ולהתפרנ ממנו בכבוד", הוא מבהיר. "בכלל, חקלאות
היא לא המקומ המשתלמ לעבוד בו. יש צעירימ שבאימ
לעבוד, אבל בשבילמ זו עבודה מזדמנת ואחר ככ המ
ממשיכימ הלאה".
איכ בכל זאת אפשר למשוכ את הצעירימ?
"מי שרוצה לעבוד בעבודה עמ משמעות, עמ חיבור
לאדמה ולבעלי חיימ, ולהרגיש שהוא עושה משהו שהוא
מעבר ל'רק להרוויח כ פ', ימצא את זה פה. בעבודה
הזו יש המונ יפוק והיא מציבה הרבה אתגרימ".
ואיכ אפשר בלי מילה על שבועות, שבציבור הכללי
בישראל הפכ לחג הביכורימ. "למרות החשיבות של
הרפת והמקומ של החלב בשבועות, צריכ לזכור שזה
חג מתנ תורה ונכונ לשימ על זה את הדגש", מבהיר
דגורקר, ואלעזר כהנ מו יפ: "אני מקווה ומתפלל שכל
צד ידע לקבל את הצד השני, שנדע לקבל יותר את חג
החקלאות והביכורימ, ושתושבי הקיבוצימ ידעו לקבל
את חג מתנ תורה. יחד אנחנו מקבלימ יפור יהודי ויש
•ראלי שלמ".
דביר שמעון. "לא
מקום שמשתלם
לעבוד בו"
משה גלנץ שב ו ע ו ת
המשך מהעמוד הקודם