26.05.17 |
א' סיון תשע"ז
| 258
גליון
שביעי
| 18
למצולם אין קשר לכתבה
צילום: קובי הר צבי
"אי אפשר להפיל הכל
על המדינה"
"האברכים עוסקים בהתנצלויות"
הרב יצחק נריה נגד היחס לתלמידי ישיבות גבוהות בציונות
"כבשנו גבעות והצבנו דגלים, אבל דגל התורה לא מורם.
•
הדתית
תלמידים ויתרו כדי להשקיע בתורה, ואנחנו לא מוקירים אותם"
1,900
"מלגה ממוצעת בישיבה גבוהה עומדת על
שקלימ,
3,000-
שקלימ, כאשר שכירות רק מתחילה ב
לא כולל חשמל ומימ", מלינ הרב יצחק נריה, ראש
ישיבת 'תורה בציונ' באפרת, בני יונ לתאר את הקושי
להיות אברכ בישיבה ציונית דתית. והוא מבחינתו, לא
יעצור עד שיביא לשינוי במצב.
הרב יצחק נריה, נכדו של אבי דור הכיפות ה רוגות
הרב משה צבי נריה ז"ל, מנהל את הישיבה עמ אביו,
הרב נחומ נריה, ששימש כר"מ במשכ שנימ רבות בי
שיבת הה דר 'הכותל'.
במשכ כשמונה שנימ ניהל הרב נריה קרנ שכללה
יוע כ פי לאברכימ נזקקימ, בעיקר לפני חג הפ ח
וחגי תשרי, ב יוע כמה תורמימ. לפני כשנה הוא החליט
לשנות כיוונ ולצאת במיזמ חדש ושאפתני, במ גר
לכל היותר,
500-
תו יבחרו מ פר אברכימ מצומצמ, כ
שמ ומנימ מראש לגדול בתורה על פי המלצת ראשי
הישיבות. במ גרת
היוזמה, האברכימ יוכ
לו ללמוד בנחת שנימ
רבות הודות למלגה
קבועה שתינתנ להמ
על ידי הקרנ.
הקרנ, שנקראת
'אחד לאחד', מתחייבת
שכל התרומות יגיעו
ישירות לידי האברכ,
כאשר אפילו הוצאות המשרד משולמות על ידי עמו
100-
תה אחרת. "אנחנו ציבור של מיליונ איש, ואמ
שקלימ בחודש, אז הבעיה
18
אלפ איש יתרמו רק
תיפתר", אומר הרב נריה. "חשבנו שהדרכ אינה ל ייע
לנזקקימ, אלא להתחיל לקחת אחריות על התורה של
הדור הזה".
לדברי הרב נריה, בציבור הדתי-לאומי קשה להיות
יש רבנים שהתייאשו מהציבור
שלנו. הם טוענים שהוא לא
מעריך תורה ותלמידי חכמים.
אני חושב שזה לא נכון. אנחנו,
כציבור, לא מספיק תומכים בהם
אברכ גמ מבחינה חברתית. "יש לי ציפיה דווקא מהצי
בור שלנו. יש לנו תלמידימ גאונימ שוויתרו על עתיד
מזהיר ובחרו בכל זאת להשקיע את זמנמ בתורה. אבל
אנחנו, כציבור, לא מ פיק תומכימ בהמ, לא מ פיק
מוקירימ אותמ ולא מ פיק מכבדימ את הקורבנ האישי
שהמ מקריבימ. כבשנו הרבה גבעות והצבנו הרבה דג
לימ, אבל דגל התורה לא מורמ. אנחנו נבנה שכבה של
גדולי תורה ציוניימ, ועמ ישראל כולו ירוויח".
"היחס של כל הציבור ישתנה"
הרב יצחק נריה מלינ על המציאות ותובע מהציבור
להתגיי : "קיימ מח ומ תרבותי להמשיכ וללמוד תורה
בציבור שלנו. אברכ שלומד תורה צריכ לה ביר לכל
משפחתו מה הוא עושה עמ עצמו. אומרימ לו 'אתה
כבר בשיעור ו', תעשה עמ עצמכ משהו'. גמ האברכימ
עו קימ כל הזמנ בהתנצלויות".
הדרכ היא לחנכ את הציבור קודמ לאהבת תורה,
בדומה לציבור החרדי?
"הציבור החרדי אכנ ובב ביב תמיכה בתורה, ויש
לנו דרכ להגיע לשמ כציבור, אבל יש רבנימ שהתייאשו
מהציבור שלנו. המ טוענימ שהציבור לא מעריכ תורה
ותלמידי חכמימ. אני חושב שזה לא נכונ. יש לנו כמה
ערכימ. הציבור מעריכ מצוינות וישמח שיגדלו כאנ
תלמידי חכמימ ציוניימ. הציבור מעריכ תורה, אבל עד
שהוא מכני את היד לכי לוקח זמנ.
"לטעמי, אינ מ פיק מודעות להבינ שזו האחריות
שלנו. אי אפשר להפיל הכל על המדינה. אנחנו תו
מכימ בנזקקימ ובאלפ ואחת משימות חברתיות, אבל
לא מ פיק תומכימ בתורה שלנו, תורת הצינות הד
תית, וזו בעיה עמוקה. לכנ לקחנו משימה לגיי את
הציונות הדתית, וברגע שאנשימ יתחילו לתרומ המ
ממילא יעריכו יותר את המשימה. היח של כל הציבור
•
לתורה ישתנה".
איתמר סג"ל
ל י מ ו ד ת ו רה
לגייס את הציונות הדתית.
הרב נריה