02.06.17 | ח' סיון תשע"ז| 259 גליוןשביעי | 16
איתמר סג"ל צ י ו נ ו ת דת י ת
פרשת תרומה
•הרבנית נעמי שפירא היא השלישית במשפחתה שתרמה כליה
בכנס 'בכל לבבך' היא תספר את סיפורה: "כל הזמן ניסו להניא
אותי מהתרומה, אבל מה זה לעומת הזכות להעניק חיים?"
יפורימ על תורמי כליה כבר מזמנ אינמ נחש
בימ נדירימ, אבל כאשר מדובר על שלושה במשפחה
אחת זה כבר מיוחד במינו - בטח כאשר אחת התו
ילדימ. זהו 11-רמות היא אשת רב מפור מ ואמא ל
יפורה של הרבנית נעמי שפירא, אשתו של ראש
ישיבת רמת גנ הרב יהושע שפירא, ומרצה מבוקשת
בפני עצמה. הרבנית ת פר את יפורה בכנ 'בכל
ביולי( בגני התערוכה 6) לבבכ' שיערכ בי"ב בתמוז
בתל אביב.
"המטרה שלי היא לדבר על כוחו של הח ד",
אומרת שפירא, "חשוב לי שיבינו שתרומת כליה
זה אמנמ מעשה
הרואי, אבל העיקר
הוא ללמוד לקחת
את זה לחיי היומ
יומ. להתעניינ בא
חרימ, לבקר חולימ
וללדת ילדימ אלו
מעשימ פשוטימ
שלא מיוח ימ כב
עלי ערכ, אבל המ עיקר התורה שפותחת בח ד ומ
יימת בח ד".
חזון הנביאים
"כאשר התחלתי את תהליכ תרומת הכליה, עשו
לי בדיקת רקמות", מ פרת הרבנית. "כשבאתי לבית
החולימ, אמרו לי שהמ ינ ו להתאימ את הרקמות
שלי למישהי שלא הצליחו עד אז להתאימ לה תורמ,
למרות שני ו כמה פעמימ. מתברר שהיו לה נוגדנימ
רבימ בדמ, ולכנ קרובי משפחה ועוד אנשימ רבימ
לא יכלו לתרומ עבורה. הנוגדנימ הללו הופיעו בגלל
הריונות רבימ שהיו לה. דוקא אני התאמתי לה, כנ
ילדימ. ככ, משהו שע 11 ראה בגלל שילדתי בעצמי
שיתי מ יבה אחת, להביא חיימ לעולמ, הביא חיימ
נו פימ בצורה של תרומת כליה".
כאמור, אצל משפחת שפירא תרומת כליה הפכה כבר
לדבר שבשגרה. ראשונ היה הבנ הבכור שנתנ את כליתו
לפני כשלוש שנימ. בהמשכ היה זה החתנ, ולב ופ, לפני
שלושה חודשימ, תרמה גמ אמ המשפחה הרבנית נעמי
שפירא את כליתה עבור חולה שהיתה זקוקה לה.
"הבנ הבכור לא התייעצ איתנו, אלא בא רק כדי
לקבל את ברכתינו. כאשר החתנ חזר מבית החולימ,
זמנ קצר לפני התרומה שלי, זה היה קצת מלחיצ כי
זה ניתוח קשה והוא נראה לא טוב", משתפת הרבנית
שפירא. "כל הזמנ ני ו להניא אותי מזה. אמרו לי,
'למה את עושה את זה, את אשת איש ציבור, בעלכ
חולה ב וכרת, אולי תשמרי עבורו את הכליה'. עוד
יל 11-אמרו לי 'ת תכלי במראה, הרי את אמא ל
דימ, תישארי בריאה וחזקה עבורמ'".
נעמי דחתה את הטענות. "אני בריאה, ברוכ ה', והיתה
לי הזדמנות להעניק חיימ נו פימ. אמ הייתי יכולה לה
עניק לבעלי לבלב, שהוא כל ככ צריכ כחולה וכרת,
הרי הייתי עושה את זה בשמחה. חולי דיאליזה ובלימ
יותר מבעלי, אז מדוע שלא אעזור להמ?".
בכנ 'בכל לבבכ' תדבר הרבנית בפני קהל נשימ
ות פר את יפורה. "הכנ ", היא אומרת בהתרגשות,
"הוא התגשמות חזונ הנביאימ בעיניי, 'ומלאה הארצ
דעה את ה''. התחלנו במאות בודדות וכעת יש אלפימ,
אלפי אנשימ שבאימ ומדברימ על מה שחשוב באמת -
להיות קרובימ לה', ושזה לא וד ולא דבר להתבייש בו
אלא להתגאות בו. הרי כל הזמנ מה שטוחנ לנו בחיימ
זה שהכי חשוב להצליח, הכי חשוב להרוויח כ פ, לקבל
הערכה ולהתפר מ. אז בואו נ יר את הלוט. הכי בוער
• כרגע - להיות קרובימ לה'."
"אמרו לי: 'תישארי
בריאה עבור הילדים'".
הרבנית שפירא
תרומת כליה זה אמנם מעשה הרואי,
אבל העיקר הוא ללמוד לקחת את זה
לחיי היום יום. מעשים פשוטים שלא
מיוחסים כבעלי ערך הם עיקר התורה,
שפותחת בחסד ומסיימת בחסד